**וישובו המים וגו'.**וס"ד על מצרים על רכבו ועל פרשיו. משמע שכבר היו המים על מצרים ועתה ישובו עליהם וכמו שדורש בסוף הסימן:

**אחזו לנו שועלים.**וס"ד שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר שיר פסוק זה. בא לבאר הנמשל. ולמה כפל תיבות שועלים:

**מן ד' חיות.**דייק מ"ש בה"א הם הידועות הקדומות בבל מדי וכו'. וע"כ קורא אותם שועלים על שעתידה להיות קטנה מהם בימי יחזקאל וע' מכילתא פסוק ויהפך לבב פרעה:

**ערומים היו המצרים.**כמ"ש ב"ר פ' פ"ד ס"ג מצרי ערום וע' לעיל פ"א ס"ט וש"נ ומבואר:

**וכל אחר ואחד.**כמ"ש בפר' א' שם על כל העולם אינו מביא וכו' אבל על אחד יכול להביא אף כי שהאחד יבא למבולו:

**לחרבו של ים.**שאין זה מעין השבועה שהרי באו לחרבו פי' שנחרב שלא היה שם מים וזהו ע"י חרב:

**המכה הזאת.**בשי"ר שם הגי' המנה הזאת וכמ"ש ויקרא ח' כ"ט למשה היה למנה:

**ששמרן הקב"ה.**שלא ימותו במכות מצרים כמ"ש לעיל פר' י' ר"ס ב' שהיה הדבר משמש עם כל אחד מן המכות. שכל המכות היו כנגד הגזירות שגזר עליהם פרעה כמ"ש בתד"א פ' ז' איך באו המכות כנגד הגזירות והובא במדרש וארא בא אצל כל מכה אך על גזירה של אבוד נפשות של כל הילוד היאורה תשליכוהו לא נשתלם להם במכות עד שהטביעם בים כמ"ש לעיל פ"כ ס"ד מדה כנגד מדה:

**שעלו של ים.**שעלים נוטריקון שעל ים כמ"ש ישעיה מ' מי מדד בשעלו מים:

**אחזו לנו שועלים.**שהשועלים הגדולים אחזו בידיהם השועלים הקטנים למענינו שעל ידי זה תפסו את הבנים קטנים שלנו והשליכום ליאור ונעשה כרמינו סמדר. ומ"ש בנות ישראל כי בני ישראל היו בשדה ונשיהם עם בניהם בבית:

**לכך נאמר וישובו המים.**מה שעשו לנו במים והשיב גמולם בראשם וישובו המים. ומ"ש שישב הגלגל וכו' כמ"ש משלי כ' כ"ו מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן שבאופן וגלגל שגלגלו השיב עליהם וכמ"ש פל"א ריש סי' י"ד:

**מכירו הייתי לשעבר.**מדקאמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים משמע מכבר ידעתי שהוא גדול אך עתה אני יודע שגדול מכל אלהים ע"י מדת מנגד. וע' מכילתא יתרו פסוק זה:

**אחרון שבישראל.**דורש מ"ש וישובו המים וגו' הבאים אחריהם בים ובפרשה זו לא פירש אחרי מי. כי לא נזכר שם ישראל בפסוקים אלו אך הוא למוד מפרשה הקודמת וירדפו מצרים ויבואו אחריהם דשם מפורש בפסוק הקודם ויבואו בני ישראל ותיבת אחריהם מיותר כאן ודייק שבא ללמדנו שישראל כבר יצאו כולם מן הים ואז באו המצרים לתוכו כי לא פירש מעלית ישראל מהים רק נלמד מתיבת מאחריהם ומ"ש אח"כ ובני ישראל הלכו בתוך הים בהכרח נדרש ע"פ מדה ל"א שמקומו קודם פסוק וישובו. אך ריש לקיש דורש מאחר שאינו מפורש כאן שעלו הרי בהכרח שכאשר באו המצרים לים עדיין היו ישראל שם וכמ"ש וישובו המים ויכסו. ואח"כ ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אך עלית ישראל מהים נלמד ע"פ מדה י"ז שמפורש בתהלים י"ח ש"ב כ"ב ישלח ממרום יקחני וגו' ובפסוק הקודם ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך ה' מנשמת רוח אפך שאין זה מפורש אצל דוד שהיה במים כלל ושעשה לו יבשה ממים ובהכרח ע"פ מדה כ' מדבר מקריעת ים סוף לישראל שגלה להם תהומות הים ברוח קדים עזה וזהו מנשמת רוח אפך ואז ישלח ממרום יקחני ימשני וגו' שלא היה להם דרך אחר לצאת מן הים רק מלמעלה שנעשה להם הים חומה בלא שער. ובעת שטבעו המצרים אז העלה לישראל דלא כר' יוחנן:

**וישב המים לא נאמר.**צ"ע שהרי מים לשון רבים וכמ"ש אצל המבול כמה פעמים ובשארי מקומות אלא צ"ל וישב הים אינו אומר אלא וישובו המים וכמ"ש לעיל פכ"א ס"ו ויבקע הים אינו אומר אלא ויבקעו המים וגו' ע"ש:

**על מצרים.**ע' לעיל פכ"א ס"ה וד"ר פ"א סי' כ"ב ששר של מצרים מצרים שמו:

**קריעת ים סוף.**כמ"ש בברכת אמת ויציב וים סוף בקעת וזדים טבעת וכו' וכן באמת ואמונה ערבית המעביר בניו בין גזרי ים סוף וכו':

**שיציאת מצרים קשה.**שהוא יותר גדול וחזק מנס קריעת י"ס כמ"ש או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים:

**בקריעת י"ס אינו מזכיר את השם.**פי' שכשנתן את התורה כתוב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא כתב אשר קרעתי את הים הרי שעיקר התגלות קבלת מלכותו רק ביציאת מצרים:

**האמינו בו וכו'.**כמ"ש בברכת אמת ויציב. ואמת ואמונה. ענין השירה ועי' לקמן פר' כ"ג ס"ה:

**שירה אחר האמונה.**אחר הדבקות בו יתברך באמונה אז אמרו שירה כך התפלה לסמוך לגאולה שהיא האמונה ליחד הלב לה' לבדו:

**שהם טהרו לבם.**מכל רע שדבקו בהם במצרים כמ"ש ביחזקאל כ' וע' לעיל ס"פ א':

**קץ כל בשר.**וס"ד כי מלאה הארץ חמס. ע"כ נאמר עליהם ויאמרו לאל סור וגו' ומה נועיל כי נפגע בו ודו"ק:

**נקי כפים ובר לבב.**וכתוב אחריו זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה. ע"י שהם נקיי כפים יכולים לדרשו ולבקש פניו: