**לא שלותי.**ע' ב"ר פר' פ"ד ס"ס ג' וע' לעיל פ' י"ז ס"ד. וכאן דורש מדה ט"ו איך אמר איוב לא שלותי הלא באיוב ט"ז י"א כתיב שליו הייתי והכריע ע"פ מדה כ' אא"ע לאיוב ת"ע למי שהיה לו כמה מיני צרות וע"פ מדה י' ד' לשונות על ד' מיני צרות וע"פ גז"ש של תיבת ויבא כדלקמן:

**מגזירה ראשונה.**לעיל פר' א' סי' י"ב ע"ש מש"ש:

**מרים ע"ש המירור.**ע"פ מדת ממעל עי' לעיל פ"א בסי' י"ג וש"נ ואז נולד הגואל מצרה זו לבסוף פ"ו שנה והקדים רפואה למכה וכמ"ש ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים מיכה ו' הרי שמרים ג"כ גואלת כמשה ואהרן:

**אהרן ע"ש ההריון.**שעל ידי גזירה זו פירשו מנשותיהם שלא יהיה להם הריון ואז נולד אהרן שהיה גואל לבסוף פ"ג שנה וכן הוא בספר הישר. וגם כשנולד בטלה הגזירה:

**כי מן המים משיתיהו.**ואז בטלה הגזירה ובסוף היה הוא הגואל ועי' שמ"ר פ"א סי' כ"ה כיון שהושלך ליאור בטלה הגזירה:

**זה עמלק.**שכתוב בו ויבא עמלק ע"פ גז"ש שתיבה עצמה מרומז על איזה צרה מדבר. ולא חשיב הגזירה הרביעית המבוארת לעיל פ"א סי' י"ב פר' ה' ריש סי' י"ח שלא ינתן תבן וקש כי כאן חושב הצרות עם הגואלים וכבר תשב את משה בג' ועל כן תשב את ממלק שהיה עוד גואל רביעי זה יהושע כמ"ש בסמוך סי' ג' ומה שהוצרך לחשוב הגואלים יתכן שכוון למ"ש ב"ר סוף פל"ח וע"ש בפירושי וכן כאן:

**מה כתיב למעלה.**עי' ויק"ר פכ"ט ס"ה ותבין עיקר של דבר בכל מקום שאמר המדרש מה כתיב למעלה. ודורש סמוכים שסמוך למ"ש היש ה' בקרבנו כתיב ויבא עמלק. ואגב הביא כל הענין ודורשו:

**לצאן ובקר היה.**וחטאו בשתיהם שלא היה להם להריב אלא לבקש ולהתפלל. ועוד שאמרו אותי ואת בני ואת מקני ולמקנה היה מים. וכמ"ש לעיל פר' כ"ה ס"ד ובשם המכילתא שם ובפסוק וילונו במרה וכן כאן בהדיא במכילתא:

**חבל לכוותא.**עי' מ"כ. ובמכילתא הגירסא אבל לכוותא. והכוונה על שהחלון מקום חלל יגיע לו השבר תחלה וההפסד ניכר וגדול על שהוא מקום האורה כך משה אור לישראל ובכל צרה ומריבה הרגיש הוא תחלה:

**יש אומרים בהמתו וכו'.**לשון המכילתא השוו בהמתם לגופן אמרין בהמתו של אדם וכו' כמו כאן:

**ויצעק משה וגו'.**וס"ד עוד מעט וסקלוני וזהו מ"ש לאמר וכו' אם הורגים אותי:

**מה איכפת לך.**אין לך אפילו חששא עבור לפני העם ותראה שלא יגעו בך כלל וכמ"ש בדברי ר"נ בסמוך והגי' במכילתא ויאמר ה' וגו' עבור על דבריהם (ושם חסר דעת ר"מ) רי"א עבור מהם שאתה מוצא להם את המים (פי' שלא תעשה בפניהם שימצאו עלילה) ר"נ אומר עבור על חטא שלהם. ד"א עבור לפני העם ודגיישא ליה ימלל (פי' מי שלבו גסה עליו לחלוק עליך ידבר) וכמ"ש כאן שיש בו גאוה וכאן בערבוב ושיבוש:

**אמר לפניו רבש"ע.**במכילתא הגי' ומטך אשר הכית בו את היאור מפני התרעומות וזה אחד מג' דברים שישראל מתרעמין עליהם במטה וכו':

**הבאיש המים במצרים.**וכן יבאיש המים שיתן ע"כ פרט אותו אף שהוא בכלל היו"ד מכות וגם מאחר שע"י המטה באו המכות איך יבא ממנו עתה דבר טוב:

**מכה באיזמל.**ע' לעיל פר' כ"ג ס"ג:

**מהו והכית בצור.**ולא פי' באיזה צור. ע"כ הכוונה באיזה צור שירצה ע' במ"ר פ' י"ט ס"ט בהדיא:

**השקו כל אהליהם.**וזהו ויצא וגו' ושתה העם שלא הוצרכו אפילו לילך לשתות אלא שתו מיד כי באו מים אצלם. וכמ"ש בתהלים ע"ח ונחלים ישטופו:

**מה מריבה היתה.**שמ"ש אם יש ה' בקרבנו אם אין הוא מסה ונסיון ע"כ דורש שהמריבה הוא מ"ש שאם לא כן לא נעבדנו. ובתנחומא יתרו ס"ג הגי' מה נסיון היו מנסין וכו' ופי' לאיזה כוונה היו מנסין וע' מכילתא כאן. ובפסיקתא פר' י"ג ס"ה:

**אם הוא רבון כל המעשים.**שאם היה כתוב היש בקרבנו ה' היה פי' שהספק אם הוא בקרבם אם לאו. אך מאחר שכתוב היש ה' תחלה. משמעותו אם ישנו בכל העולם שלא הסתפקו שישנו בקרבם אחר שראו כל הנסים ועמוד אש וענן וכמ"ש שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה ועננך וגו' ומ"ש בקרבנו ע"כ פי' כמו שהוא בקרבנו ע"פ מדה ט' וע' לעיל פ' י"ב ס"ב בראיות. ומ"ש נעבדנו ע"פ מדה ט' שבכח מאמר היש ה' בקרבנו שהוא אדון הכל מחויב שיאמרו נעבדנו ואם אינו אדון הכל גם אנו וכו'. ור' נחמיה דורש תיבת בקרבנו ולא אמר אתנו שפי' על המזון שהוא בא במעינו וכמ"ש במדרש תהלים ע"ח בקרבנו בבני מעיים שלהם שיהיה מוכן לנו תמיד באוצרות ולא יהיה חיינו תלוים מנגד כמו עתה שאין לנו אלא פרנסת יום יום. כמו המלך שמספיק צרכי חילו שמכין להם הרבה ביחד ואינם צריכים לבקש יום יום. ודעת רבותינו שמ"ש בקרבנו על קרב הלב שידע מה שישאלו בלבם וא"כ הלב והנשמה שלו ונעבדנו. ואם לאו אלא נצטרך למעשה ודבור אין זה דרך אלהות. ודורש ע"פ מדה י"ז שמפורש בתהלים ע"ח וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם וכן הוא בהדיא בתנחומא יתרו ס"ג. ובילקוט כאן וחותם עוד בילקוט ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יביא להם (כמ"ש תאות לבו נתתה לו):

**ויבדוק אתכם.**ע"פ מדת מנגד וע"כ ויבא עמלק ובזה חותם מה שפתח בריש סימן זה מה כתיב למעלה וכו':

**מה כתיב שם.**הוא פירוש אחר וד"א:

**אני נשאתי אתכם.**כמ"ש ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך. פסיקתא שם. וכמ"ש לעיל פכ"ה ס"ח:

**היש ה' בקרבנו.**דורש כפשוטו שגם בזה היו מסופקים:

**מתחלה אתה דורש.**פי' מעיקר פשוטו על שעתיד להיות נלחם כל מלחמות כנען להנחיל לישראל הארץ כמ"ש לעיל ס"פ ה':

**זקנך על יוד ירדו.**שיהושע מאפרים בן יוסף כמ"ש בד"ה א' ז' וכמ"ש בסדר שלך לך למטה אפרים הושע בן נון ועל שע"י זקנך באו לצרה זו כמ"ש שלח לפניהם איש וגו' ואתה הגדול שבשבט ובעל הקורה יכנס בעוביו של קורה:

**את אלהים אני ירא.**ויעמוד לך זכות זקנך לפרע ממנו:

**אנשים של חכמה וכו'.**כמ"ש במ"ר פט"ז ס"ה בכל מקום שנאמר אנשים צדיקים והוא דעת ר"א המודעי במכילתא כאן ר' יהושע אומר אמר לו משה צא מתחת הענן והלחם בעמלק וזה חסר כאן:

**ומטה האלהים בידי.**למה קראו כאן מטה אלהים ולא מטך ודורש ע"פ מדה ט' שאלהים אמר שיהיה בידו בעת עשיית הנסים:

**מטה אהרן.**כמ"ש ויבלע מטה אהרן את מטותם. ונקרא מטה משה כמ"ש והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך וכתוב שם אצל היאור הנה אנכי מכה במטה אשר בידי הרי שהוא מטה משה וכאן אמר מטה האלהים הרי ג' כתובים מכחישים והכריע שכולם אמת: