**שאלו את רבי שמלאי.**ירושלמי ברכות ריש פרק הרואה בראשית רבה פרשה ח' סימן ט'. ד"ר פ"ב סי' י"ג. שם איתא ששאלו אותו שאלות הרבה פסוקי תורה כאלו וזה אחד מהם. וכאן לא הביא אלא מה שצריך לענינו. כי אלהים הוא לשון רבים כמ"ש ב"ר פ"א ס"ז. שהיל"ל אל או אלוה:

**אלא מדבר.**וכן קולות אין כ"כ אלא קול. עי' סוף פ' הקודמת:

**כ"ב אלף.**מלאכים וזהו רבותים אלפי שני רבות ושני אלפים ורבוא הוא י' אלפים. וע' ב"ר פע"ה ס"י ובמ"ר פ"ב ס"ג ומדרשים חלוקים הם וע' פסיקתא פכ"א ס"ז ח' ט' באריכות כמה דעות בזה וקצהו תראה בילקוט תהלים ס"ח:

**שנאן הנאים והמשובחים.**שאם פי' מלשון שאנן ושלוה היל"ל שאנן. ע"כ דרשו נוטריקון נאים משובחים ופי' המובחרים שבהם מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו:

**אע"פ שהיו רבים.**צ"ל לפי שהיו רבים דחוקים היו. ולשון הפסיקתא שם אר"א כל מקום שאתה מוצא אוכלוסים אתה מוצא דחוק ברם הכא שנאן מרווחים שנאן בהיפוך אותיות שאנן. וע' כל הענין ילקוט כאן והוא מהפסיקתא:

**אין כתיב ביו"ד.**פי' בי' ה' ו':

**מעורב עם כל אחד.**וזהו בם בתוך שמותם שם אל:

**שראיתם פנים הרבה.**בפסיקתא שם ביתר ביאור וז"ל כשירד הקב"ה לסיני ירדו עמו מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו והיו ישראל מסתכלין בכל אחד ואחד ואומרים זהו זהו א"ל הקב"ה מהאתם מסתכלים באלו אין לכם הניה מהם אלא אתם בני ואני אביכם. עוד שם בס"ו פנים בפנים דבר ה' עמכם אר"ל בדמות הרבה נראה להם לזה עומד לזה יושב וכו' בים בחור בסיני זקן וכו' עד אנא הוא דימא אנא הוא דסיני ולזה כוון כאן:

**שעל מנת כן.**דורש מ"ש אשר הוצאתיך וכי סימן היו צריכין שלא יטעו והלא ידעו כבר ע"כ דורש שאינו להודעה וסימן אלא שיקיימו התנאי וכמ"ש מפורש בריש וארא וגאלתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים ומאחר שקיימתי הגאולה קבלו אלהותי:

**מה אתה נותן לי.**לא היתה מכרת כבודו וגדלו וכל הטוב שמוכן לה כמ"ש ריש שי"ר אלא ביקשה מתנה לשעה שתרגיש תועלת נשואתה לו וע"כ השיב לה מה שתרגיש הטובה כך אמר הש"י אל העם הפשוט שאינם מכירים גדלו וטובתו אך כל המבינים בעם עליהם נאמר ואני קרבת אלהים לי טוב וכדומה:

**שמעה עמי ואדברה.**וס"ד אלהים אלהיך אנכי:

**כמו שכתוב בעשרת הדברות.**שיש מדרש שנתחבר ביחוד על עשרת הדברות ופסוק שמעה עמי הוא שם לפתיחה. ומדרש זה אינו בידינו. אך הוא בריש מדרש רות ובילקוט כאן ובילקוט תהלים נ' באריכות:

**לא יחדתי שמי.**וזה אלהים לכל אלהיך ביחוד:

**א"ר לוי.**לקמן פ' מ"א בסי' ג'. ומכילתא יתרו פסוק הנני בא אליך בעב וגו' ושם בהיפך תחלה ביקש על השמיעה ואח"כ על הראיה בראיות שזהו מ"ש וישב משה ויגד משה ב"פ וכאן סידור כמ"ש בפסוק הן הראנו ואח"כ ואת קולו שמענו:

**נפשי יצאה בדברו.**כולל השמיעה והראיה. ומרומז בפסוק הנ"ל ע"פ מדה ט' וי"ז היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ופי' כי ידבר וגו' ומת ואח"כ חי דאל"כ היל"ל ולא ימות:

**שמעה עמי.**הנני ממלא משאלותיכם בשמיעה ובראיה כמפורש בתורה:

**ומבלעדי אין.**שאין לי אח כצ"ל:

**אנכי הגדתי והושעתי.**וס"ד ואין בכם זר ואתם עדי נאם ה' ואני אל. ולא פי' מה הגיד ולמי ואיך שייכות הענינים זה לזה ע"כ דורש ע"פ מדה ז' וי"ז. והרי פירש מה הגיד ולמי וכן כולם:

**והשמעתי לעובדי כוכבים.**וע"כ וישמע יתרו ששמע קריעת ים סוף ובא. כמ"ש במכילתא ריש יתרו ולעיל פכ"ז ס"ד:

**ואין בכם זר.**סובר כמ"ד קודם מ"ת בא יתרו דלא כמ"ש לעיל כ"ז שם וש"נ:

**ואתם עדי.**כדלעיל ס"ד שמעה עמי ישראל ואעידה בך וגו':

**משל למלך ב"ו.**פי' ד"א אנכי ולא אמר אנכי אשר בראתי העולם (ודורש על פי גז"ש מפסוק ישעיהו מ״ד:כ״ד אנכי ה' עושה כל נוטה שמים) ודורש פסוק הנוטה כדוק שמים ובפסוק הקודם הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם שפי' במתן תורה כמ"ש לעיל סוף פכ"ח מפסוק לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני וגו' ע"ש הרי כשאמר אנכי ה' אמר להם שברא שמים וארץ ע"פ מדה י"ז. ומ"ש הדלקתי רבצתי עטרתי צ"ע איזה פסוק דורש על דברים אלו שיהיה שייך למ"ת. ומ"ש עטרתי ע' ב"ר פ"י ס"ה:

**בונה פלטין.**הכוונה על כל העולם שהוא מניע הגלגל כולו תמיד ונושא אותו ופסוק אני עשיתי ואני אסבול מדבר במ"ת כמ"ש בפסוקים הקודמים לא בסתר דברתי וגו' וכמ"ש בסי' הקודם ובמכילתא פסוק בחודש השלישי עוד שם מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה וגו' עד שמעו אלי בית יעקב וגו' אני עשיתי וגו' ודורש עוד על האדם ע"פ גז"ש:

**ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו.**שהיל"ל ויעש ה' אלהים כתנות עור ולכן כתוב ויעש לאדם ולאשתו לדרשה זו ע"פ גז"ש שעשה אותו. ואני אשא שלקח אותו לג"ע ונשיאה ע"י לקיחה:

**ואני אשא לנח.**כמ"ש וירבו המים וישאו את התיבה ותנח מעל הארץ אשר בה היה נח וכל החי:

**ואני אסבול וירד ה' לראות.**והניח אותם לבנות וסבל:

**ומלט לאברהם.**שהיה בדור הפלגה כמ"ש פר"א פסוק כ"ד ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים העיר וקללם שנאמר בלע ה' פלג לשונם וכמ"ש בריש סדר עולם:

**מאור כשדים.**וכשדים הוא שנער ובבל וכמ"ש וימצאו בקעה בארץ שנער. על כן קרא שמה בבל:

**ואני אסבול בעגל.**ראה שהם מכעיסים אותו והניח אותם לעשות וכמ"ש בנחמיה ט' אף כי עשו עגל ומסכה וגו' ומנך לא מנעת מפיהם ועננך וגו':

**ויאמר ה' סלחתי כדברך.**פסוק זה בפרשת שלח לך אצל מרגלים ע' מ"ש לקמן פר' נ"א ס"ה:

**יוצא לאמירה.**פי' לשלום וכמ"ש הגירסא במ"ר פר' י"א בס"ז בהדיא שהולך לשלום. ובפסיקתא פכ"א ס"ס ט' איתא יוצא לפיוס ביו"ד ב"א וכן הכוונה כאן במ"ש יחידי במעט אנשים:

**רכב אלהים.**עי' לעיל פר' זו ס"ב:

**אריה שאג.**וס"ד ה' אלהים דבר מי לא ינבא וכמ"ש בסוף הסימן:

**מה ראית לומר.**מדרש תהלים ריש צ"ג:

**נביא לגוים.**הכשדים שהחריבו בהמ"ק והרגו את ישראל ועליהם אמר על אחרים לא חס ובימיו החריבוהו:

**ממקדשיך.**היל"ל במקדשיך וכמ"ש (זבחים קט"ו) א"ת ממקדשיך אלא ממקודשיך גם יתכן ממקדשיך מבהמ"ק שהחריבוהו הוא נורא עליהם:

**דניסטוס.**כמ"ש המ"כ ועי' לקמן ריש פר' ל"א דיוסטוסו ועי' במ"ר פ"ט ס"ו ונראה שפירושו מלוה מאוצר המלך וממונה ממנו:

**מי יוכל לעמוד.**בעת הפרעון כענין שכתוב והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים וגם את הנפש יקח ויתכן שכוון במשל זה למ"ש באבות החנות פתוחה והחנוני מקיף וכל הרוצה ללות יבא וילוה והגבאים מחזירים תדיר בכל יום וכו' כמ"ש לקמן כשיבא לפרוע:

**שלא היה העולם מתמוטט.**כמ"ש ב"ר פר' ס"ו בס"ב נמוגים ארץ וגו' שהיה ראוי שיתמוטט אנכי תכנתי ע"י התורה נתבסס העולם. ויתכן שצ"ל היה העולם מתמוטט כמ"ש ארץ רעשה וגו' וס"ד מפני אלהים זה סיני:

**עמודי שמים ירופפו.**ויתמהו מגערתו שנתן קולו בסיני:

**אמר רבי ירמיה.**צ"ל אמר ירמיה וכמ"ש בסמוך הוי מי לא ייראך כמ"ש בריש הסימן:

**כשהוא רצוי.**כמ"ש במכילתא פסוק אנכי שהיה בסיני כזקן מלא רחמים. כדלעיל בס"ח יוצא לאמירה:

**אם המטרונה מתייראת.**ע' לעיל פכ"ה ס"ס י"א:

**נפשי יצאה.**לעיל פר' זו ס"ס ד':

**ד"א אריה שאג.**כמ"ש וה' מציון ישאג כשישאג בעבור ציון על המחריבים:

**שאל בלצא.**עי' (ברכות נ"ח) באובי טמיא. מדרש תהלים י"ח פסוק ותגעש ותרעש הארץ ירושלמי ברכות פר' הרואה:

**מהיכן הרעש.**ר' עקיבא רצה לבאר הרעש על פי האמונה כי על פי דרך טבע מבואר בספרי חכמי הטבעיים סבתו:

**מציון ישאג ומירושלים יתן.**וס"ד ורעשו שמים וארץ וה' מחסה לעמו יואל ד' ט"ו וכמ"ש חגי ב' ו' ושם כ' כ"א:

**וישראל מה הם עושים.**שמאחר שכתוב בס"ד וה' מחסה לעמו אם כן מ"ש ורעשו הוא לרעה כנ"ל:

**הוי אריאל.**וס"ד קרית חנה דוד. ע' פתיחה כ"ו דאיכה ילקוט ירמיה א':

**מה אמך לביא.**ור"ד ואתה שא קינה על נשיאי ישראל. ולעיל פ"א סי' ט"ז איתא פסוק זה לראיה על כל ישראל שנקראו אריות והיינו שמ"ש מה אמך לביא הוא על הנשיא כנ"ל ומ"ש בין אריות רבצה הוא על כל השבטים. אך מ"ש כאן שישראל נקראו אריות פי' שבט יהודה ובכללו בנימין שאותם היו בזמן חורבן בהמ"ק וע"ז הביא ראיה פסוק גור אריה יהודה:

**איה מעון אריות.**וס"ד אשר הלך אריה לביא שם גור אריה וע"פ מדה י' כולל כל האריות שזכר מעון האריות על בהמ"ק אשר הלך אריה זה הקב"ה לביא על מלכות בית דוד שם גור אריה על יהודה ונבואה זו בנחום שניבא על נינוה ופי' שעתיד בהמ"ק ליחרב שהוא מעון אריות אף כי נינוה:

**ד"א אריה שאג.**דורש ס"ד ה' אלהים דבר מי לא ינבא ופי' מי לא יקבל הנבואה שהכל קבלו ולא פי' זה אלא במתן תורה:

**עלי עשור.**וכמ"ש פסיקתא פכ"א ס"ג עלי לקבל עשרת הדברות עֲלֵי נבל עָלַי להתנבל בשעת הגזירה שאם כפשוטו על נבל של עשר נימים היל"ל על נבל עשור כמ"ש תהלים ל"ג בנבל עשור וכ"ה בתהלים קמ"ד. שתחלה שאל אם יקבלו והשיבו עלי עשור וזה ע"פ מדה כ' וי"ז:

**שותק ומחריש.**לשמוע ולקבל. וקודם שדיבר רעשו על ביאתו. ובשעת הדיבור שתקו:

**אר"ש בן לקיש.**ע' לעיל סוף פכ"ח וכן צריך להגיה כאן שאגב דברי רבנן הביא גם דברי ר"ל:

**לא היה לקולו בת קול.**שלא יאמרו שני קולות היו שם וזהו ולא יסף שלא היה שם שום קול אחר אלא דממה ושתיקה מכל הברואים מטעם זה עצמו:

**כנס כל הכומרים.**כמ"ש מלכים א' י"ח פסוק י"ט נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ד' מאות וכן בפסוק כ"ב ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש:

**ואין קול ואין עונה ואין קשב.**ואם הכוונה רק על הבעל שלא ענה היה די שיאמר ולא ענה ועוד שהרי העניה היה רק נתינת האש וכמ"ש אליהו בפסוק כ"ד אשר יענה באש הוא אלהים והיה די שיאמר ולא ענה באש וקול מאי בעי לבעל אלא ע"כ פירושו שלא היה שום קול ושום עונה ושום קשב בין כל הברואים אלא דממה בעולם כולו:

**הם אומרים הבעל עננו.**אף שלא יהיה המענה במקום זה רק במקום אחר יעלילו לאמר שדברי הבעל הוא ודרכו לענות במקום שרוצה הוא ולא במקום שקוראים לו כי מי יגמור בעדו וע"כ הוצרך להשתיק כל העולם כולו להוציא מלבם והדברים קל וחומר ומה אצל דורו של אליהו שכבר הוזהרו על עבודת הבעל וקבלו כבר ולא עבדוהו אלא הרשעים הוצרך להוציא מלבם ע"י שתיקת כל העולם עאכ"ו בשעת מ"ת שרצה עתה להשריש בלבם האמונה של אחדות אחר שהיו שקועים בעבודת כוכבים שהיה צריך להשתיק כל העולם להוציא מלבם:

**אנכי אנכי הוא מנחמכם.**בא לסיים בנחמה על שקבלו דיבור אנכי יזכו לנחמה כפולה לעתיד אמן כן יהי רצון: