**הרבה בריות.**שכתוב שיהיו לעתיד ואינם נמצאים היום לא שיברא בריות חדשות כי אין כל חדש תחת השמש אלא שנבראו ונגנזו והביא ראיה מאור הראשון. וע' ב"ר פ' י"ב ס"ו וש"נ לעיל פ' י"ח סי' י"א פ"ג ס"ו:

**אור זרוע לצדיק.**וזריעה שייך בגן והיינו בג"ע מקום הצדיקים. וה"ה כמה בריות אחרות כמו האבני אקדח של שערי בהמ"ק:

**טובה גדולה.**ב"ר פט"ז ס"ב וש"נ ומבואר:

**ההר הטוב הזה.**ובמד"ת ק"ד יליף מפסוק של ריש פקודי כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת וכה"א וזהב הארץ ההיא טוב ופי' שכל הזהב העשוי בעולם למלאכה זכו לה על כי בכל מלאכת הקודש של המשכן והמקדש:

**שבעה זהבים.**ירושלמי יומא שם שי"ר פסוק אפריון עמודיו במ"ר פ' י"ב ס"ד. ונמצאו כולם בבהמ"ק. זהב טוב דה"ב ג' ה' ויחפהו זהב טוב. זהב סגור שם בפסוק הקודם ויצפהו מפנימה זהב טהור זהב שחוט מ"א י' ד"ה ב' ט' ט"ז מגינים זהב שחוט. זהב סגור מ"א ו' כ' ויצפהו זהב סגר. זהב מזוקק דה"א כ"ט ד' שבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים כדלקמן שפי' זהב. זהב פרוים דה"ב ג' ו' והזהב זהב פרוים. זהב מופז מ"א י' י"ח ויצפהו זהב מופז אצל הכסא ומן הסתם שהשתמש בו גם בבהמ"ק:

**נמשך כחוט.**שחוט במשמעות מלשון המשכה שכל ענין השחיטה הוא על המשכת הסכין ומענין חוט שהיו עושין ממנו חוטים וגם טסים:

**כשעוה על פנקס.**שחוט מלשון שטוח ושטח בהיפוך אותיות:

**טוחין בו את הכתלים.**שהרי מפורש במ"א ו' כ"ב ואת כל הבית צפה זהב וכאן אמר כסף והם ב' כ"מ מדה ט"ו והכריע ע"פ מדת ממעל על שמכסיף והיה זהב:

**לגפרית שהיא מוצתה באש.**מראה ירקות שלו דומה לירקות של גפרית מוצאת באש ועי' במ"ר י"ב פי' אחר:

**שהיה עושה פירות.**עיין שי"ר שם פסוק אפריון הנ"ל באריכות ובמ"ר שם בקיצור:

**להשתמש בארזים.**במדרש תהלים שם ק"ד. עי' ב"ר ריש פט"ו:

**עצי ה'.**וס"ד שם צפרים יקננו כדלעיל שלפי הפשט יקשה למה קרא אותם עצי ה' הרי הכל שלו. ע"כ דורש על העצים של המשכן והמקדש:

**כ"ד מיני ארזים.**ירושלמי כתובות סוף פ"ז:

**ארז שיטה.**וס"ד ברוש תדהר ותאשור יחדו הרי שבעה:

**ולמה נגנזו.**ט"ס וצ"ל ולמה לא נגנזו כדלעיל ולא נגנזו ובב"ר ריש פט"ו ובמד"ת ק"ד שם הגי' ולמה נבראו. ועי' יד"מ:

**ששם צפרים.**הרי לא הניחו העופות לנוח על גגו שהרי עשו כליא עורב למעלה ואיך יעשו קנים בתוכו ע"כ דורש מדה כ' ע"פ מדה י"ז אא"ע לקני עופות תנהו ענין על עופות המופרשים בתוכה שהיו מקריבים על המזבח. וכמ"ש גם צפור מצאה בית ודרור קן לה וגו' את מזבחותיך ה' צבאות הרי מפורש כוונת הקן על ההקרבה במזבח:

**וכי חסידה בארזים ביתה.**וכמ"ש איוב ל"ט אם אברה חסידה ונוצה כי תעזוב לארץ ביציה ועל עפר תחמם וכמ"ש לעיל פכ"ה ס"ח משל לחסידה שהיתה יולדת בעפר וכו' ע"כ דרש אא"ע לעוף החסידה כפי משל אלא על מי שנקרא חסיד ושם היה שוכן וכל זה שייך למ"ש ועשית קרשים למשכן שהיו של עצי שטים מן המובחר שבארזים גבוהים י' אמות ורחבים גם בגבהם אמה וחצי אחר התיקון:

**לבנות בית מאילן.**הנה בכמה מצות שצוה להוציא ממון ולהפסידם כמו כל ענין הקרבנות. ולמה במשכן הקפיד על עצי שטים שאינם עושים פירות ודורש שבא ללמד על בנין חול ע' תנחומא ריש ויקהל:

**וראה ועשה.**על כלל המשכן וכליו שמשה בעצמו יעשה וכתיב אשר עשה משה וכתיב ועשה בצלאל ויעש בצלאל מדה ט"ו והכריע כאן לתלמוד כאן למעשה שהמעשה כעושה:

**שהם עומדים למשכן.**כמ"ש לעיל פל"א סי' י' וש"נ למשכן משמע שהמשכן כבר עשוי ע"כ דורש א"ת למשכן אלא למשכון:

**אמר משה לפני הקב"ה.**ע' לעיל פל"א ס"י אף משה ולעולם הם ממושכנים דשם איכא רמז אך כאן צ"ע:

**ויהרוג כל מחמדי עין.**וס"ד באהל בת ציון שפך כאש חמתו ודורשים ע"פ מדה ל"א תחלה חרב בהמ"ק ואח"כ ויהרוג כל מחמדי עין:

**מה כתיב למעלה.**ע' ויק"ר פ"ט ס"ה. ומ"ש וזאת התרומה אשר תקחו מאתם מיותר שכבר אמר תקחו את תרומתי והיל"ל מיד זהב וכסף ונחושת ע"כ דורש על לעתיד ע"פ מדה ז' וי"ז שמג' אלו יקחו תרומה:

**רישא דדהב.**ואמר דניאל לנבוכדנצר בפתרונו אנת הוא רישא דדהבא:

**די כסף.**ועל זה אמר דניאל בפתרונו ובתרך תקום מלכו אחרי זו מדי:

**די נחש.**ובפתרונו אמר מלכו תליתאי די נחש זה מוקדון:

**לא במקדש ולא במשכן.**במשכן לא כתיב ברזל כלל. ובבהמ"ק מלכים א' ו' ז' והמקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. ומ"ש בסוף ד"ה א' והברזל לברזל וגו' מאה אלף ככרים ברזל. יתכן שהיה זה בחצרות ולא בפנימה:

**עד עכשיו היסוד בה.**שהיל"ל ערו ערו יסודה אלא פי' ע"פ מדה ט' שאמרו זה לזה עד עכשיו יש יסוד בה וצריך לערות שלא ישאר בה זכר יסוד ועיין תנחומא תצא ס"ט מד"ת סוף מזמור קל"ז פסיקתא רבתי פל"ב ס"ב:

**ועשית את הקרשים.**ובסוף הפרשה כמשפטו אשר הראת בהר. ועי' במ"ר פרשה י"ב ס"ח:

**איקונין נאה.**פי' מראה פניו וצורתו וצוה שיעשה כמותה:

**את בסממניך.**אתה תצייר בסממנים ואני אשאר בכבודי כי איני מבקש ממך דבר שלא תוכל לעשותו:

**וראה ועשה.**בסוף פרשת מנורה כתוב והמדרש דורש על יריעות המשכן ועוד מנין דורש שאמר משה כך והקב"ה השיב לו ואשר יתכן לומר בזה שאם כפי שכתוב על המנורה הרי מפורש בריש בהעלותך כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה ממש ולא בתבניתו וכאן בתבניתם ועוד שמ"ש וראה ועשה משמע מה שרואה יעשה ממש ואח"כ אמר בתבניתם ולא ממש ע"כ דרש אא"ע על המנורה ת"ע על פרשה שסמוכה לה שמדבר ביריעות המשכן שתחלה אמר לו וראה ועשה ממש ועל זה הכריע ע"פ מדה ט' שהקשה משה וכי אלוה אני והשיב לו בתבניתם בתכלת וארגמן וזה ע"פ מדה ט"ו ומדה ט' ומדת סמוכין או סידור שנחלק שהפסוק שייך להפרשה הסמוכה. וכמ"ש כאן כן הוא גם בשי"ר פסוק צאנה וראנה ובמדרש רבה שם בשיבוש:

**וכשם שאתה רואה.**זה שייך לענין הקרשים שכתוב בהם ג"כ בסוף הפרשה כמשפטו אשר הראת בהר:

**עצי שטים עומדים.**כדרך גדילתם ולא כדרך בניני בתים שמשכיבים העצים זה על זה ע' לעיל פל"ג ס"ד:

**קרסי זהב.**במ"ר שם וש"נ וברייתא דמלאכת המשכן פ"ב: