**גפן ממצרים.**ויק"ר פ' ל"ו ס"ב מדרש שמואל פ' ט"ז פסוק גפן:

**ויצא לך שם בגוים.**וכל הפרשה מדבר מה שהגדיל לעשות עם ישראל במדבר בצאתם ממצרים:

**מפרנס כל אותן הדעות.**פי' כל אותן פירושים שדורש על פסוק והנה גפן כמ"ש ב"ר פר' פ"ח ס"ה כן תדרוש גם כאן ועי' פסיקתא ריש פר' א' מפרנס בפתח הזה ע' מש"ש ומ"ש בסוף אתה מפרנס. פי' ועוד תדרוש גם דמיון זה ועל שהוא שייך לענין הפרשה אומר וכן:

**אלא כיון שהזכיר.**צ"ע שהרי כאן מפורש שהתפלל זכור לאברהם וגו' קודם שירד בפעם הא' ואיך אומר שהיה בסוף מ' השניים. אך באמת שהמדרש דורש על פי מדה י"ז בדברים ט' כ"ה ואתנפל לפני ה' את ארבעים יום וגו' עד פסוק כ"ו כ"ז זכור לעבדיך הרי מפורש שתפלת זכור לעבדיך היה בסוף מ' יום שניים והם ב' כתובים מכחישים והכריע ע"פ מדה ל"ב שמקום פסוק זכור לאברהם וגו' מקומו להלן אחר פסוק ל"ב בפרשה ל"ב ודוק וכן בסמוך בסי' ב'. וע' שבת (דף ל'):

**כשבנה שלמה.**עי' לעיל ריש פר' ח' מש"ש וש"נ ומבואר:

**על עצמו.**שזכות דוד הועילה יותר מתפלתו:

**ומזכיר זכותו.**פי' הסניגוריא שלמד כמ"ש בפרשיות הקודמים. ומ"ש מ' יום ומ' לילה פירשתי לעיל ס"ס א':

**יד ליד וגו'.**וס"ד וזרע צדיקים נמלט איזה חטא יש ביד ליד ואיך זרע צדיקים נמלט. ודורש שמדבר בצדיק שבזכותו נמלט זרעו מרע אך באופן שלא יהיה יד ליד לקבל שכר מעשיו מיד בעוה"ז. וע' ויק"ר פל"ו ס"ג מש"ש:

**שהפקיד לו.**תנחומא כאן סי' כ"ד:

**צריך אתה להתפייס.**על שצריך לומר לו דבר מסטירין נגד כבודו האריך בדברי סירוב אולי לא יצטרך לזה:

**אין אתה יודע.**פי' וכי שכחת שאני יודע:

**עשר בעשר.**ע"פ מדת מנגד וזה אחד מן הכוונות שהזכיר לאברהם לבד מה שכוון ביצחק ויעקב וכמ"ש בסמוך:

**לכבשן האש.**כמ"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. וכמ"ש ב"ר פר' מ"ד סי' י"ג וש"נ. וכמ"ש פר"א ריש פר' כ"ו ובתנחומא כאן. וע' לעיל פכ"ט ס"ז:

**אבל אם חיים המתים.**וזהו זכור לאברהם וגו' עד ונחלו לעולם חוזר על האבות שיחיו לעוה"ב וישאלו על שבועתם והבטחתם על השבטים ובניהם וע"פ מדה ט' א"כ מה תענה ואם באתי לקבל דינך שאמרת הרף ממני ואשמידם הניחה לי ויחר אפי בהם אין לי דרך אחרת רק לומר שלא תחיה אותם. ויתכן שדורשים אשר אמרתי אתן לזרעכם שהיל"ל אשר אמרת ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א אשר אמרתי ונחלו לעולם היינו לעוה"ב הנ"ל וא"כ שוב מחרון אפך וגו' ובאופן זה כל הטענה מרומז בפסוק:

**כשם שבקשתי מסדום עשרה.**פי' שבסוף תפלת אברהם נתרצה על עשרה כמ"ש ויאמר לא אשחית בעבור העשרה. ודורש מדה י"ז וק"ו אם פעל אברהם על סדום כך ק"ו על בניו ואם נתרצה על צדיקי סדום ק"ו על צדיקי ישראל. וצ"ע איך חושב את אהרן למגן הרי מפורש ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל נם בעד אהרן. ויתכן שאשר רצה להשמידו הוא ע"ד מ"ש חז"ל נוטל צדיק אחד ומכפר על הדור וכמו שכיפר מיתת נדב ואביהוא שע"כ כתוב ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה וגו' וק"ו באהרן ועוד צע"ג למה אינו חושב יאיר ומכיר וכמ"ש לעיל פמ"ג ס"ו ושם אמר ג"כ והצדיקים ע' מש"ש וגם כל שבט לוי היו צדיקים. ובהכרח לומר אחר יציאת מצרים וקריעת י"ס שאמרו זה אלי שראו כולם יותר מכל הנביאים וכן במתן תורה שדבר עמהם פנים בפנים. ומאחר שהם חטאו בענל אין די לכפרתם בסתם צדיקים אלא בצדיקים בעלי רוה"ק כמשה. ואהרן. ואלעזר. ואיתמר. וכהנים משוחים מכפרים. ואלעזר נביא וסגן. ואיתמר בדומה לו. וכן פנחס. ויהושע. וכלב. שנקראו עבדי ה' וגדולתם מפורש בתורה ובנביאים. אשר אין בדומה להם בכל אותם האחרים אלא האבות ודוק מאד:

**יצאו ה' מלאכי חבלה.**עי' לעיל ס"פ מ"א וש"נ ומבואר. ושם איתא שתחלה הזכיר האבות וכאן בהיפך וצ"ע כאן:

**היו צדיקים וכו' הפרש וכו'.**פי' כנ"ל בס"ו אם באתי להצדיק דינך כו' וכן כאן אך אם יש זכות חילול ה' הוא בדין זה:

**תן לי רשות.**זה מרומז במ"ש תחלה ויחל משה את פני ה' שחלה פניו בבקשת רשות ואח"כ ויאמר למה ה':

**אמרת לאברהם.**ורמז במ"ש ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו' ונחלו לעולם:

**אין אתה מבניהם.**היינו מ"ש ואעשה אותך לגוי גדול ואף שפסוק זה כתוב קודם פסוק זכור לאברהם מאתר שזה באמת טענה נצחת נגד הזכרת זכות אבות ע"כ דרשו ע"פ מדה ל"א וע' במ"ר פט"ז סי' כ"ב מש"ש:

**איזה שטר מקוים.**ברכות (ל"ב א'):

**לשלשה אי אתה מקיים.**פי' שאם היית אומר כן מתחלה קודם החטא והכעס וקודם שהוצאתם ממצרים היינו אומרים כך היה דעתך בעת השבועה. אך הרי תחלה אמרת במצרים שתגאלם ותתן להם הארץ כדי לקיים שבועת אבות כמפורש בריש וארא הרי כבר חלה השבועה על כולם ועתה בעונם תבטל אותה השבועה ותחדש אותה לי. לשלשה לא נתקיים כי חטאו לך אולי גם בני יחטאו יתבטל גם שבועה זו שעמדי:

**שנשבע לשבטים.**ע' במ"ר ס"פ י"א בסי' ב' וש"נ:

**אף הראשונות תהיתי.**שמ"ש אשר דבר לעשות מיותר ודורש על המפורש ביחזקאל כ' על מה שגזר במצרים ובמדבר לבד העגל:

**אלו בשמים ובארץ.**ע' ב"ר פל"ד סי' י"א ועי' ד"ר פ"ג ס"ט:

**עבדיך אלו השבטים.**כמ"ש בסוף ויחי עבדי אלהי אביך ע' במ"ר סוף פר' י"ג בהדיא:

**ולא דבר ה' למחות.**דורשים מדה ט"ו ומכריע מפסוק הרף ממני או ואעשה אותך לגוי: