**שאו שערים.**וס"ד ויבא מלך הכבוד וכמ"ש בסוף הסימן:

**עשה ארון של י' אמות.**בתנחומא כל הפרשה בסי' ז' וז"ל. עשה ארון של י' אמות והכניס את הארון ונשא אותו. פי' שהכניס ארון של משה לארון שעשה. ויתכן שהכניס לתוכו הארון עם הכפורת והכרובים. ומן הסתם היו הכרובים פורשי כנפים מקיר לקיר כמו שמפורש במלכים א' ו' אצל הכרובים של בהמ"ק וכמ"ש סוכה (דף ה' ב') דיליף כרובים של משכן מכרובים של בהמ"ק לענין גובה וכן לענין רוחב הכנפים כנ"ל. ומדת ק"ק של אוה"מ היה עשר על עשר ומצאתי בברייתא דמלאכת המשכן פרק ו' וז"ל אע"פ שעשה שלמה תבנית כל הכלים תבנית הארון לא עשה אלא הכניס הארון של משה לבד. והביא ראיה מפסוק של ד"ה ב' ה' וישאו הלוים את הארון ונו' ואת אהל מועד עכ"ל ובשבת דף ל' שדבקו שערים. וכן הוא במ"ר פ' י"ד סי"ג. ועי' מדרש תהלים כ"ד וצע"ג שם ובמ"ר פ' ט"ו סי' י"ג שהיו השערים שפלים. וכן הגירסא בתנחומא בהעלותך סי' ט' ובקה"ר פסוק וטוב משניהם שיטה רביעית על ירידת האש. הרי ד' שיטות שהוצרך להתפלל:

**ועוד שהיו טוענים.**שהיו הטוענים אותו בצדי הארון וצריכים ריוח יותר:

**חיה דוד וכו'.**ובקהלת רבה שם איתא ר' יודא וכו' הוא שדוד אומר בפיו ה' העלית מן שאול נפשי. וכתוב אחד אומר ה' אלהים אל תשב פני משיחך דהוא קיים קדמך וכו' ע"ש ופסוק ה' העלית כו' כתוב אחר פסוק מזמור שיר חנוכת הבית לדוד על שתשב לבנותו נקרא על שמו כמ"ש במדרש תהלים שם ובכמה מקומות ואז היה מ"ש העלית מן שאול נפשי חייתני:

**מיד נענה וכו' ואש ירדה.**צ"ע שפתח בשערים שדבקו זה בזה וסיים באש שירדה והענין שעיקר הדרשה על מ"ש בד"ה ב' ה'. קודם התפלה ויביאו הכהנים את ארון וגו' אל מקומו וגו' עד ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן. ובסוף התפלה אמר ועתה קומה ה' לנוחך אתה וארון עוזך וגו' הרי שלא באה השכינה והארון למנוחת הק"ק והתפנל שיבא והם בכ"מ ע"כ דרשו והכריעו ע"פ מדה ל"א שהכנסת הארון לק"ק היה אחר התפלה והשראת השכינה וכבוד ה' והענן וחאש מן השמים על המזבח הכל תלוי בהכנסת הארון לק"ק למנוחתו וכמו שהיה באוה"מ במדבר. ועי' מ"ש במ"ר פר' י"ד סי"ג:

**ושבה אני.**עי' לקמן פ' מ"ד סי"ב בא"א:

**התחיל שלמה אומר.**היינו כשאומר קומה ה' לנוחך אתה וארון עוזך אז אמר שאו שערים ראשיכם וגו' ויבא שעדיין לא בא:

**אמרו השערים.**מה שדלג כאן הפסוקים פירשתי טוב טעם במ"ר פר' ט"ו סימן י"ג:

**למה קרא להקב"ה.**עיין כל זה באגדת בראשית פרק מ"ט וכמ"ש אבות פרק ד' איזה מכובד המכבד את הבריות וזה מ"ש חולק כבוד ליראיו:

**אין רוכבים ואין יושבים.**בתנחומא וילקוט כאן חושבם אחד אחד. ועי' במ"ר פ' ט"ו סי' י"ג בקיצור ד' דוגמאות וב' מהם בא"א:

**הושיב לשלמה.**עי' לקמן פ' ט"ו סי' כ"ו באריכות:

**ויקח משה את מטה.**שמות ד' כ':

**ראשו כתם פז.**איזה דמיון ושבח הוא לראש שהוא מפז ע"כ דורש אא"ע לראשו ת"ע לעטרה שבראשו וע"פ מדה י"ז שהעטרה הוא מפז:

בשמו אגוסטאובילקוט כאן גורס גם בסיליוס ועי' מ"ש בזה בב"ר פ"ח סי' י':

**אלהים לפרעה.**וחותם בתנחומא הוי"ה צבאות הוא מלך הכבוד סלה שהוא חולק כבוד ליראיו: בתחומא הביא עוד הפעם ראה נתתיך וגו':

**לי יאורי.**עי' לעיל פ"ה סי' י"ד:

**שזה אלוה.**עי' ילקוט סוף שמות. ובילקוט וארא על פסוק קח את מטך. והוא ממדרש אותיות דר"ע אות ק' מגודל המורא והפחד שנפל על פרעה מדמות משה ואהרן שנדמו לו כמלאכים ושם דברים נפלאים מאד:

**והרעו לנפשם.**ע' תנחומא כאן סי"ט שכאן חסר ב' תיבות אצל כל אחד ע"כ הוא מחוסר ביאור. ועי' במכילתא פסוק אמר אויב וכו' אריק חרבי על פרעה וחירם:

**נתתיך לראוה בך.**לראוה בך שיסתכלו בך ועי' עוד במ"כ וע' ב"ר פ' צ"ו בסי"ה לראות בך:

**בדמות.**בתנחומא שם איתא בדמות בהמה ועוד שאמרו אין חיה מושלת באדם עד שנמשל לו כבהמה:

**ולבב אנוש יהיב ליה.**בדניאל ז' ד' קדמייתא כאריה על נבוכדנצר וכל הענין שם עד ולבב אנוש יהיב ליה. וכמו שכתוב בתנחומא כאן וכתיב ביה ולקצת יומיא וגו' עד ומנדעי יתוב עליה וכן פי' כאן:

**ופרעה.**בתנחומא גורס פרעה אחר יואש כי כאן עיקר הדרשה בפרעה דרך המדרש להביאו בסוף:

**את פרעה חפרע.**ובילקוט כאן הגירסא הפרע שקבל פרעון ע"פ מדת ממעל:

**יואש מנין.**עי' פל זה במ"ר פ' כ"ג סי' י"ג:

**מהו וישתחוו למלך.**ולא פירש כוונתם ואיך ע"כ שמע המלך אליהם ולא פי' מה שמע. ודורש שפי' ע"פ מדה ט' מענין ההשתחואה:

**והשחית לנפשו.**עי' תנחומא:

**אלא שפוטים.**כמ"ש יחזקאל כ"ג י' ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה (בפירוש תולדות נח שעל המדרש כאן) ובמכילתא פ' ויבא עמלק ואת יואש וכו' שפוטים שהעמידו עליו ברניות קשים וענו אותו כמ"ש וענה גאון ישראל וכן הוא בירושלמי קדושין פרק א' הלכה ז'. ועי' קהלת רבה פסוק ראיתי את כל הענין זה שפוטו של ממון ג"כ מלשון תאוה ועי' ב"ר פ"נ סי"ז וישפוט שפוט ג"כ כנ"ל:

**עושה מהן שחצים.**יראה לעשותם שחץ:

**סנחריב.**נתגאה שאמר מי בכל אלהי הארצות אשר הציל וגו' כי יציל ה' וגו' ויק"ר סוף פ' ג':

**אם יסתר איש.**במ"ר פ"ט סי"ט וע' עוד ב"ר פ"א סי"ו גלי עמיקתא:

**ואני לא אראנו.**כבר מפורש שרואה הכל ומיותר ודורש א"ת אראנו בסגול אלא אראנו בפת"ח:

**ואם יטמין עצמו לעבודת כוכבים.**או לעבירה תנחומא:

**אני ממלא ממנו.**לשון התנחומא מהו את השמים ואת הארץ אני מלא פי' שהיל"ל אני רואה ודרש ע"פ מדה כ' אא"ע לה' תנהו ענין לאדם המסתתר שממלא ממנו שמים וארץ. ובתנחומא הגי' ומראה שבחו לבריות ותרוייהו איתנהו שחצו של מסתתר לרע ושבחו של מסתתר לטוב:

**לך הפרע ממנו.**בתנחומא הגי' א"ל נתתיך אלהים לפרעה לך הפרע ממנו וכצ"ל כאן והוא ד"א על פסוק ראה נתתיך אלהים לפרעה וכל דברי סימן זה צע"ג למה דווקא כאן דרש לשון פרעון ומ"ש ואיך אבוא כו' אמר לו ואת המטה וכו' שאינו שייך כאן אלא בשמות ד' בפסוק י"ז אך חז"ל דרשו שכאן כתוב ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך. וענין הנביא הוא שמקבל נבואה מאת אלהים א"כ משה כאלהים לאהרן ולא לפרעה וכמ"ש בהדיא שמות ד' פסוק ט"ז והוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים היינו שיהיה אלהים לאהרן ואיך אמר כאן אלהים לפרעה. ואהרן נביאך. והם ב' כתובים מכחישים מדה ט"ו והכריע שמ"ש לפרעה נוטריקון לך לפרעה הפרע ממנו ע"פ מדת ממעל וכך פירושו ראה נתתיך אלהים לאהרן ע"פ מדה י"ז שמפורש לעיל ואתה תהיה לו לאלהים וזהו מ"ש ואהרן אחיך יהיה נביאך כמ"ש שם. ושם ד' ט"ז כתוב ואת המטה הזה וגו' אשר תעשה בו את האותות ושם פרעה אינו נזכר בכל הענין שם. ונלמד מכאן כי שני הענינים אלו ענין אחד הוא ונאמרו זה אצל זה. וע"ז אמר כאן לצרף הדברים לך הפרע ממנו והביא עליו עשר מכות כ"ה בתנחומא. ומשה שאל איך אביא עליו עשר מכות והשי"ת השיבו ואת המטה הזה תקח בידך:

**משקל מ' סאה.**ממ"ש תקח בידך משא שנקח בשתי ידים וכמ"ש סוטה ל"ד א' אצל אבנים שציוה יהושע הרימו לכם שהיה לכל אחד משקל מ' סאה וכן כאן לא פחות:

**של סנפרינון היה.**הוא במכילתא בשלח ע"פ והכית בצור מכאן היה ר"י בן זמרא אומר המטה היה של סנפרינון. והכית על הצור אינו אומר אלא והכית בצור. פי' עם צור שהמטה היה של צור אבן. והרב מוה' יוסף אב"ד דסאקאלקע צ"י דייק מדכתיב והכית בצור שעשה רושם בצור וע"כ שהיה של סנפרינון שקשה מכל צור שמפוצץ הפטיש ושני הפירושים אמת ופי' והכית עם הצור בתוך הצור כנ"ל:

**בטכסיס הזה.**לפרש המטה הזה באופן שכתוב במטהו ומ"ש בו פי' בפרעה ועליו. ומ"ש המכות חקוק עליו כמ"ש לעיל פ"ה סי"ו ע"ש פירושו בהדיא באריכות:

**וע"י שניהם.**פי' כשם שהדיבור ע"י שניהם כך המעשה כמ"ש שמות י"א פסוק י' ומשה ואהרן עשו. עי' בתנחומא הוספת דברים. ומ"ש כשם שהדורש כוונתו לדרוש מ"ש לעיל לאלהים לאהרן פי' לרב כמ"ש לקמן פ"ט סי"ה בהדיא מורא רבך כמורא שמים. ונביאך פי' אמורא ומתורגמן: