**הלך.**היינו ברצון ושמחה ממצרים לים לסיני זה היה ברצון כשהיתה היפה בנשים אך כשחטאו אפנה מכם ומאז כולנו שוים וזה שהשיבו מה טיבכם וכו' כמ"ש עזרא ד' ב' נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם והשיבו לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו וגו' ובנחמיה ב' כ' ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים. ומהתשובה אנו מבינים השאלה שרצו להיות שוים שיהיה להם חלק בבית המקדש וכנ"ל בעזרא ד' ב' עי' מכילתא בשלח פסוק עזי וזמרת יה דרשה זו באריכות:

**כל הן דהוא.**וזהו דודי ירד לגנו וגו' אני לדודי ודודי לי וכ"ה במכילתא שם:

**לא ראשו סופו.**התחיל בלשון יחיד לגנו וסיים בלשון רבים לרעות בגנים:

**מה בין מיתת זקנים.**עי' ב"ר פרשה ס"ב סי' ב' וש"נ ומבואר קה"ר פסוק מתוקה שנת העובד:

**כר דמך ר' סימון.**בראשית רבה פ' צ"א סי' ט' ושם נרשם ומבואר כל הענין:

**אין מניחים אותו לישן.**וכמ"ש פסוק הנ"ל מתוקה שנת העובד וגו' והשבע לעשיר איננו מניח לו לישן מי שהוא שבע ועשיר בתורה:

**ועשיתי לך שם גדול.**ראיה שזיכה את דוד עד מעלות האבות וכן לצדיקים אחרים והכל בזכות התורה:

**אלו הקרבנות.**קדשי המקדש קרבנות שבירושלים קדשים קלים שנאכלים בכל העיר:

**נשי תרען.**נשים הרצויות על שלא רצו להשתתף בעגל רצה בהם הקב"ה עי' ויק"ר פ"ב סי' א' וש"נ ומבואר:

**ומבקש טיפוסן.**צ"ע מה דורש:

**לא מהם ובהם.**היינו ע"י שבט יששכר כמ"ש ב"ר פ' י"ב סי' ט"ז:

**כנגד ששה רקיעים.**עי' ויק"ר פרשה כ"ט סי' י"א ובמ"ר פי"ב סי' י"ז:

**שש ארצות.**ארץ ידוע ארקא ירמיה י' א' די שמיא וארקא לא עבדו אדמה ידוע ציה ושתיה כארץ ציה הושע ב' ה' נשיה וצדקתך בארץ נשיה תהלים פ"ח י"ג רק גיא צ"ע ועי' ויק"ר פכ"ט סי' י"א מש"ש לישב בזה ונמצא בפיוט גיא ואפסיה:

**וכתוב והוא ישפוט תבל.**עי' מ"כ ופי' על שהיא חביבה מכולם ע"כ אינה בחשבון שאר הארצות והלשון נמשך לכאן ממ"ש ויק"ר פרשה כ"ט סי' י"א שביעי חביב ותבין כאן:

**לקוליינין וכו' קמריסטון.**ופי' הערוך בשניהם מלשון קובה ואהל מכוסה שלא יהיו כלי שרת מתבקעין פי' שלא יתבקע מחום השמש העצי שטים:

**וזה הביא עגלה.**פי' שני נשיאים הביאו עגלה אחת כמפורש:

**לסבול בו את עולמי.**עי' במ"ר פי"ב סוף סי' י"א ותבין כאן:

**ומבני יששכר.**ב"ר פצ"ח וש"נ:

**חיות וקיימות.**כדעת ר"מ בסמוך:

**שוורים זבחו.**וכי לא זבחו רק שוורים אלא לדרוש על השוורים המפורשים בתורה ושור לאחד שהיו י"ב שוורים היינו בימי יהושע ומ"ש בשילה בנוב בגבעון צ"ע מה דורש ומנין לו:

**ויזבח המלך שלמה.**ד"ה ב' ז' ה' עי' לעיל פסוק יונתי:

**לפשט ידי בעולמי.**למשול בעולם להודיע ממשלתי וזהו הרהבוני:

**היחידים מתענים.**מאן יחידים ת"ח הרהבוני מלשון ממשלה כמ"ש בסמוך:

**אף סוררים.**שמ"ר פל"ג סי' י"ב ע"ש ותבין כאן ובפסוק הקודם סיני בקודש שאמר שם נעשה ונשמע.

**מה עז בזויה.**בית הבושת שלה גלויה בלא כסוי כך ישראל נתבזו בזנות:

**מה רחל זו צנועה.**שמכוסה בית הבושת שלה וכמ"ש בגמרא שבת הני מכסיין והני מגליין:

**שלא הקדים אחר.**עי' לעיל פסוק כמגדל דויד רמז לזה וכאן מרומז בתיבת מתאמות מצות זוג כתאומים והיינו זוג של תפילין:

**שנטלו שלנו.**צ"ל שנטלנו שלנו ופי' עונש שלקחנו על ידיכם שנהרגו הרבה מישראל בתליה והרבה במגפה כ"ד אלף:

**שבעים מהם.**במ"ר פרשה ט' סי' ד' ושם בשנוי:

**ויתילדו על משפחותם.**שחשבו וידעו מי שילדה אותם היינו אמותם למשפחותם היינו קרוביהם שבמדבר היו כל משפחה מיוחדת לעצמה בתוך בית אב של ראש המשפחה. לבית אבותם מי הוא אביהם:

**זה אברהם.**שהוא היה אחד בעולם שהודיע ופרסם אחדות אלהותו ית"ש עי' ב"ר ריש פרשה צ' וריש פרשה צ"ד ובילקוט שם ובילקוט כאן:

**ברור ליולדתו.**לרבקה אמו וכמ"ש ורבקה אוהבת את יעקב ויצחק אהב את עשו עד הברכה ואצל הברכה נודע לו מעלת יעקב:

**והקול נשמע בית פרעה.**לאמר באו אחי יוסף שידעו שבחם וגדולתם ושמחו בהם:

**שנאמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת וגו'.**כל זה מיותר כאן ובכל המקומות הנ"ל ליתא:

**ששים מסכתות של הלכות.**הכוונה על ששים מסכתות של ששה סדרי משנה זרעים י"ב מועד י"ב נשים ז' נזיקין יו"ד קדשים יו"ד טהרות י"ב הרי ששים ושלשה. ושלשה מסכתות בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא נחשבים למסכת אחת ושמעתי שגם שבת עירובין נחשבים ג"כ למסכת אחת הרי סמ"ך מסכתות בש"ס ומ"ש שמונים פרשיות של ת"כ איני יודע מה הוא כי הפרשיות של ויקרא עולים לצ"ח פרשיות פתוחות וסתומות ביחד:

**שמונים רבוא.**במ"ר פי"א סי' ג' וש"נ ועיין מ"כ:

**יש להם מנין.**שכתוב בתורה חשבון בנים של בני נח בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס וגו' אך לא כתב הסכום שהוא חשבון הכולל שהם ארבעה עשר וכן בני שם וחם לא כתב סכום הכולל שהם שבעים וכשמנה בני יעקב בסדר ויגש מנה בני לאה שלשים ושלשה בני זלפה החצי מזה ט"ז בני רחל כל נפש י"ד בני בלהה החצי מזה שבעה נפש ואחר כך כל סכום הכולל כל הנפש לבית יעקב שבעים נפש וכן כשמנה אותם בריש במדבר תחלה כל בית ואח"כ כל משפחה ואח"כ כל בית אב ואח"כ מנה כל שבט בפרט וכל דגל של ג' שבטים בפרט ובכלל ואח"כ סך הכולל שש מאות אלף:

**פקודיהם במספר.**במדבר ג' כ"ב. כוונת הדרשה פירשתי בלא ספק אע"פ שלא פירש והביא פסוק זה לדרוש בו כופל הלשון שאצל בני לוי גרשון ומררי כתיב פקודיהם במספר ואצל בני קהת כתוב במספר לבד ע"כ דורש על שני מספרים אלו בפרט ובכלל וכן פקודיהם בכלל במספר כל זכר בפרט וכן מספר מפקד מספר בפרט מפקד בכלל:

**ומספר את רובע.**היינו הארבע דגלים ביחד הוא הסכום הכולל וכאשר פרשתי שמפורש כן אצל הדגלים כלל השבט וכלל הדגלים וכלל הכללים של כל ישראל ומאמר זה הובא דרך אגב:

**לאמי כתוב.**לעיל פסוק צאינה וראינה וש"נ:

**בר מיניה לית.**עי' ב"ר פרשה נ"ו סי' ה' צעקו חוצה הוא בריה וכאן הכוונה כלשון בני אדם היום על דבר הפלגה שאין כמוהו דבר חוץ והפירוש בר מיניה לית:

**רבי חייא ור"ש בן חלפתא.**עי' שמ"ר פרשה ט"ו סי' ו' ועי' במ"ר פ"ב סי' ד':

**מרטבת.**עי' לעיל ריש פסוק קורות בתינו מה הרטבה הרטיב ב"ר פ' פ"ח סי' י"א ובמ"כ שם:

**יפה כלבנה.**ע"פ מדה כ"א דבר שהוקש לשתי מדות וכאן הוקש לשחר וללבנה ולחמה:

**מה יקר חסדך.**וס"ד ובני אדם בצל כנפיך יחסיון כמו בצל לבנה ויקר רומז ללבנה ע"פ גז"ש וירח יקר הולך באיוב ל"א כ"ו:

**דכתיב בה ולמשול בה ביום ובלילה.**וכבר כתיב בראשית א' ט"ז את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ומהו עוד ולמשול ביום ובלילה ע"כ דורש שמלבד שעיקר ממשלת הכוכבים בלילה שעליו נאמר לממשלת הלילה כנ"ל אבל יתרון אחד יש ללבנה ולמשול ביום ובלילה יחד וזה אם אינו ענין לחמה שאינה מושלת בלילה כלל תנהו ענין ללבנה שמושלת ונראית ברקיע ביום ובלילה:

**אין להם אומה.**כי הם תמידים ורגילים וטבעיים ע"כ אין להם אימה:

**ויראה להם.**אצל החיות והאופנים כתיב:

**דחילא ואמתני.**דניאל ז' ז' אצל חיה רביעית כתיב שהשרים של מלכות רביעית יהיה לשרים שלה אימה עי' שמ"ר פרשה ט"ו סי' ו':

**כנדגלות נוטריקון.**כדור שנתנדנד לגלות:

**יום צרה ותוכחה.**וס"ד כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה:

**וינשא לעיני כל הגוים.**דברי הימים ב' ל"ב כ"ג וכך כתוב וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן:

**והכה ארץ בשבט פיו.**ישעיה י"א ובריש הענין ויצא חוטר מגזע ישי עד והכה ארץ בשבט פיו עי' בבמ"ר פ"ב סי' ה':

**למרתף גדול של יין.**לעיל פסוק הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה ושם שייך דרשה זו ע"ש בהדיא וכאן הובא דרך אגב תיבת כנגדלות:

**נגזזים ונחלפים.**כמ"ש מלח ממון חסר:

**בשעת נטיעתן כו'.**בשעת נטיעתו בפסיקתא שם הגי' בשעה שלוקים כו'. בשעה שלוקה ונאות לפי הנמשל כשמתייסר צריך להתוודות על עונותיו וכ"ה בילקוט:

**גינת ירק.**שהאגוז אילן הוא וגדל בפרדס ולא בגינה ע"כ דורש מדה כ"א שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לכל אחד כח היפה שבשניהם לגינת ירק ולפרדס של אילנות אגוז ירק לענין הזיו ואילן לענין הכח:

**עצו משמר פריו.**איני יודע יתרון האגוז בזה משאר עצים. ועי' ויק"ר פרשה ל"ו סי' ב' אצל הגפן שהעלים מכסים על האשכולות ומן הסתם גם כאן כך אך בילקוט כאן מצאתי מי שלא ראה אגוז ואינו יודעו מה סבור שאין בו כלום אלא עצים פעפעו הרי הוא מוצא בתוכו מגורת של אוכלים וכו' ע"ש וכאן ג"כ הכוונה שהעץ והעלים רבים ועבים ומכסים הפירות ושומרים אותם יותר משאר אילנות:

**שתי קליפות.**קליפה ירוקה על הקליפה הקשה:

**מילה ופריעה.**שני עורות:

**הייתי שחוק לכל עמי.**ע"ש בויק"ר פרשה ל"ו סי' ב' ממש"ש בזה פסיקתא רבתי פרשה י"א סי' ב':

**אגוזי פרך.**ביצה דף ג'. אגוזי פרך ורימוני בדן. ופי' רש"י פרך ובדן שני מקומות הן:

**תורה קרויה אבן.**ויק"ר פ' ל"ה סי' ה' עי' מש"ש:

**האיש אחד יחטא.**וס"ד ועל כל העדה תקצוף:

**והסירה באמצע.**צ"ע מהו ובפסיקתא שם ליתא וכן בילקוט ליתא:

**תני ר' חייא.**שמ"ר פרשה ט"ו ס' יו"ד מדרש תהלים כ"ב:

**ויוסף הוא השליט.**כוונתו לפסוק וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וזהו שמתני מרכבות וגם יתכן שכוונתו לדרוש תיבת שמתני מלשון ממשלה כמ"ש שום תשים עליך מלך וכן בסמוך על דוד ועל מרדכי ועל כ"י ועל יוסטא חייטא:

**עמי הוה מהלך.**שייך לדרשה הנ"ל הכתוב מדבר בכנסת ישראל אלא שהפסיק באמצע במעשה של יוסטא: