**אהבת צדק.**עי' ב"ר פרשה מ"ט סי' ט' וש"נ ומבואר:

**כי מי נח זאת לי.**וס"ד אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ וכוונת השבועה שלא לכלות עוד העולם כמו המבול ומה הפרש בין מים לאש:

**חלילה לך.**משמע שיש כאן עול היינו העברת השבועה ומרומז במ"ש כדבר הזה אשר דברת ונשבעת ע"כ אמר שני פעמים חלילה לך אחד על העברת השבועה ואחד על שבקש לעשות משפט של כליה ויתר הדברים מבוארים שם בב"ר:

**שלחתי את מיכיהו.**עי' ביפ"ת אחר זמן רב מצאתי כן בהדיא בפסיקתא רבתי פרשה ל"ג סי' ג' ושם הביא דרך אגב גם את זכריה שהרגוהו ואת ירמיה שרצו להרגו שהיו אחרי ישעיה:

**עמוס בלשונו.**לשון משא כבד כמ"ש אצל משה כי כבד פה וכבד לשון אנכי וכוונת המדרש על מ"ש עמוס ז' י"ב ויאמר אמצי' אל עמוס חוזה ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא ובית אל לא תוסיף עוד להנבא וגו' וכמ"ש בריש מדרש קהלת למה נקרא שמו עמוס שהיה [עמוס] עמוס בלשונו אמרו אנשי דורו הניח הקב"ה כל בריותיו ולא השרה שכינתו אלא על הדין קטיע לישנא פסילותא ודורש מ"ש בריש עמוס דברי עמוס שהיה עמום בדבריו ובלשונו כך למדתי מדברי המדרש שם. ועל מ"ש שהכוונה במ"ש את מי אשלח ומי ילך לנו על מיכיהו ועמוס על זה אמר ישעיה ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי כי חסרון עמוס אין בי כי ה' אלהים נתן לי לשון למודים ולמעשה מיכיהו איני חושש כי גוי נתתי למכים ולחיי למורטים ע"כ אני אומר הנני שלחני ומ"ש אמר לו הקב"ה לישעיה בני טרחנין וכו' היינו מ"ש ה' אלהים פתח לי אזן (שאמר לי) ואנכי לא מריתי וגו' גוי נתתי למכים הרי שפתח לי אזן שאמר לי בני טרחנין וכו' להזבזות וללקות וכו' ומהתשובה שאמר ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי גוי נתתי למכים ולחיי למורטים אנו יודעים שזה היה השאלה ששאל אותו אם יתרצה על זה והשיב שמתרצה על זה וזה ע"פ מדה ט' וי"ז ועל מ"ש יעיר לי אזן לשמוע כלמודים דרש מטייל הייתי בבית תלמודי שמעתי קולו של הקב"ה אומר את מי אשלח עוד הפעם ה' פתח לי אזן היינו מ"ש בני טרחנין וכו' וע"ז אמר ואנכי לא מריתי על מ"ש את מי אשלח אחור לא נסוגותי על מ"ש בני טרחנין אלא גוי נתתי למכים. ומ"ש ואיני כדאי לילך שמאחר שקבל עליו שיכו וימרטו אותו ושירוקו בפניו הרי שהחזיק עצמו שאינו כדאי ועל שהתרצה וקבל עליו עזרו השי"ת שלא הכו אותו ולא מרטו אותו ולא ירקו בפניו שעל זה אמר וה' אלהים יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש שלש כנגד שלש הנ"ל ואח"כ אמר ישעיהו קרוב מצדיקי מי יריב אתי על שלמד זכות על ישראל כנגד השטן ומה"ד ואמר מי הוא בעל משפטי יגש אלי וע"ז דרש כאן אהבת צדק לצדק את בני כנגד מ"ש קרוב מצדיקי ומ"ש ותשנא רשע כנגד מ"ש מי הוא ירשיעני ומ"ש על כן משחך ה' אלהיך כנגד מ"ש וה' אלהים יעזר לי:

**רוח ה' אלהים עלי.**יען משח אותי רוחו בעצמו ולא של רבותי כמו בע' זקנים ואלישע ועוד יען משח ה' אותי כמ"ש על כן משחך אלהים שמן ששון מחבריך היינו תחלת שליחותו שנקרא משיחה וכמ"ש שלחני לחבוש לשבורי לב וגו' שמן ששון תחת אבל כנ"ל שמן ששון מחבריך הרי הפסוקים של ישעיה ו' ונ' וס"א ושל תהלים מ"ה ענינם אחד ע"פ מדה י"ז דוק והתבונן בדרשה הנפלאה זו ואיך דברי המדרש מיושרים ומסודרים בפסוקים מלמדים זה על זה:

**אותו מעשה.**של העגל וכל הענין בשמ"ר פרשה מ"א סי' ז' וש"נ ומבואר ועיין תנחומא תצוה סי' יו"ד ביתר ביאור:

**בתחלה הלכו אצל חור.**כמ"ש סוף משפטים ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם. על כן הלכו וקרבו דבריהם לפני חור:

**חור שהיה נביא.**כנ"ל והנה אהרן וחור מה אהרן נביא אף חור נביא היה:

**אם הורגים אותי כהן.**המאמר הזה כולו מוקשה שהרי אהרן היה ג"כ נביא כמו זכריה שכתוב בו אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא היינו זכריה לבדו גם וכי לא היה שם רק חטא של זכריה שגלו רק עבורו הרי עברו על כל התורה ואיך יאמר אהרן פסוק של איכה ועי' לקמן פרשה כ' סי' ה' ומש"ש בשם התנחומא ועי' ד"ר פרשה א' סי' י"ז שמ"ר סוף פרשה כ"ח רות רבה פסוק ויאמר בועז לקוצרים ויתבאר הכל ועי' סנהדרין דף ז' ורש"י שם:

**מה ראה אם בונים.**תיקון לשון אמר אהרן אם בונים וכמ"ש בסמוך אמר אהרן אם בונים הן וכו' ועי' שמ"ר פרשה ל"ז סימן ב':

**אלא חג לה' מחר.**עי' זה סדר כי תשא באריכות:

**ולקח סייף.**בשמ"ר המשל בצפורן לחתור:

**קח את אהרן ואת בניו.**ואת שמן המשחה וזהו ע"כ משחך:

**אנטנינוס סלק.**בגמרא ע"ז דף י' המעשה ביתר ביאור ע"ש:

**ר' יהודה וריב"ל.**בפסיקתא בריש פ' מ"ז איתא ר' יהודה ב"ר חייא ועי' ד"ר ריש פ' ח' סנהדרין דף ל"ח:

**ויאמר קין אל ה'.**ב"ר סוף פרשה כ"ב:

**גדול עוני מנשא.**כמ"ש פדר"א פרק כ"א וז"ל גדול עוני מנשוא שאין בו כפרה ונחשב לו הדבר כתשובה וכו' ומ"ש שנגזרה עליו גזרה היינו מ"ש נע ונד תהיה בארץ ופי' שיגלה תמיד ממקום למקום זהו נע אך אם יבא למקום אחד יהיה לו מנוח לכף רגלו לנוח שעה אחת עד שעה שיגלה למקום אחר ע"כ הוסיף לו תיבת ונד שגם במקום המנוחה לא יהיה במנוחה וזה בטל כשעשה תשובה שלא היה עליו רק חצי העונש:

**ויצא קין.**מלפני ה' היתכן שיצא מאת פני ה' והכתוב אומר אנה אלך מרוחך:

**הפשיל בגדיו לאחוריו.**בב"ר שם מבואר כל המאמר קחנו משם:

**הבחורים ימותו בחרב.**וס"ד ושארית לא תהיה להם ומאין נמצאו אנשי ענתות לשוב מהגולה והם שני כתובים המכחישים והכריע שעשו תשובה שמפורש בכמה פסוקים שהתשובה מועלת לבטל הגזרה. ואם אין לך ללמוד מאנשי ענתות שהם רבים ויתכן שהיו בהם צדיקים שלא היו בכלל הגזרה ואולי גלו איזה מהם קודם הגזרה שמפורש בירמיה שהיוצא אל הכשדים יחי' למד מיכני' שהוא איש אחד:

**שאין בו מאומה.**והכוונה על מ"ש בס"ד כי לא יצלח מזרעו יושב על כסא דוד פי' כשיצא בגולה לבבל לא ישאר מזרעו. ועי' שי"ר פסוק שימני כחותם ועי' לקמן סוף פרשה י"ט בשינוי ואיני יודע במאי פליגי ומה טעם כל אחד:

**כדין של מי רגלים.**שהוא מאום על האדם וזהו אין חפץ בו וכן של מקיזי דם וצ"ע ג"כ במאי פליגי ומה טעם כל אחד. הרי שגזר על יכניה כליון של זרע מלוכה ולבסוף כתיב בד"ה א' ג' שממנו יצא שלשלת היוחסין של מלכות בית דוד ועל זה קאי מ"ש ר' זירא ור"א אריכא עי' שי"ר פסוק שימני כחותם דף ל"ז ב' ועי' שי"ר שם וכאן חסר ושם מבואר כנ"ל:

**מלתא הכא שמעית וכו' דהוה דריש הכי.**כצ"ל:

**כי אם יהיה כניהו. בימי בנו.**וזרובבל היה בן שאלתיאל בן יכניה וכן הוא בשי"ר שם ובילקוט ירמיה כ"ב:

**אסיר בנו שאלתיאל.**הכי כתיב בקרא אסיר שאלתיאל בנו. ובפסוק הקודם ובני יהויקים יכניה בנו צדקיהו בנו ופי' כמו בשאר מקומות שיכניה בנו של יהויקים וצדקיהו בנו של יכניה ואח"כ אמר ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו והם בכ"מ והכריע שיכניה עצמו נקרא אסיר שאלתיאל. ועי' מ"ש בשיר שם שהיה הוא עצמו אסור בבית האסורים ושם נזקק לאשתו וילדה בן שיצא ממנו שתילו של מלכות בן דוד ודורש שאלתיאל מלשון שתילה וכמ"ש לקמן סוף פרשה י"ט בהדיא. ודעת ר' תנחום שנקרא יכניה אסיר שאלתיאל על שהקב"ה אסר עצמו בשבועה ושאל לב"ד שיתירו לו וזהו ובני יכניה איך היו בנים ליכניה הרי אסיר שאסר איסר על עצמו בשבועה כמ"ש בריש מטות שבועה לאסור אסר על נפשו הרי שאסור הוא שבועה ואח"כ שאלתיאל נוטריקון שאל היתר אל ושם אל שייך גם לאסיר והכוונה שטען נגד מדה"ד שקטרג לפני הקב"ה איך אתה נותן בנים ליכניה הרי נשבעת והשיב מאחר שעשה תשובה בטלה הגזרה וכמ"ש שם סוף פרשה י"ט:

**אלא כילוי בנים.**לעיל פרשה ז' סי' א' ועי' שמ"ר פרשה ל"ח סי' ד' ויאמר השמד אלו בניו:

**ונשתיירו ב'.**ועל שנים אלו הנותרים כיון במ"ש ואת בניו לקדשם ועי' תנחומא אחרי מות סי' ח':

**כך הבגדים מכפרים.**ירושלמי יומא פרק בא לו כה"ג שי"ר פסוק כמגדל דוד דף כ"ד א' ערכין דף ט"ז:

**לכסות בשר ערוה.**לכסות ולכפר על החוטאים בבשר ערוה וכמ"ש בת"כ על פסוק וכסה ענן הקטורת כיסוי זה אינו יודע מהו כשאומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה הוי אומר כסוי החטאים וכן כאן לכסות חטא בשר ערוה. מצנפת נתון בגובה האדם לכפר על הגאוה והגובה שהגאוה ניכרת בראש:

**שהיה חלול.**שהאבנט היה נארג נקבים נקבים והגנבים מסתירים מעשיהם בחללי ונקבי הלב:

**מעיל.**הגי' בשי"ר שם מעיל מהו מכפר על לה"ר עי' מ"ש לקמן פרשה כ"א סימן ג' ועי' זבחים פ"ח ובתוספות שם:

**ב' דברים אין להם כפרה.**הגירסא בערכין ט"ז אין להם כפרה בקרבנות:

**אמר יבא הקול.**פי' אמר הקב"ה עי' לקמן פרשה ט"ז ריש סימן ו' יבא קול ויכפר על הקול אצל צפורי מצורע וכן כאן:

**ואחרי מות הכהן.**ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו. הרי שנתכפר לו:

**ומצח אשה זונה.**וס"ד מאנת הכלם שאין לך בושת פנים רק עזות פנים והגז"ש מצח כאן וכאן ומ"ד על הגדפנים מתיבת מצחו כאן וכאן. ועונש גלית היה על החירופין וכמ"ש אני חרפתי היום את מערכות ישראל ודוד אמר לו אלהי מערכות ישראל אשר חרפת:

**א"ר יהודה ב"א.**ת"כ פרשה צו במכילתא דמלואים ובכריתות דף ו':

**מתחלה ועד סוף.**מתחלה בשעת עשיתו ואח"כ בנתינת השמן ואח"כ בשעת משיחת המשכן והכלים וכולו קיים לעתיד זהו סופו:

**יהיה זה לי.**הביא פסוק זה שבסוף פרשת שמן המשחה בריש כי תשא על שדורש ממנו בסוף הדרשה שכולו קיים לע"ל וזה בגי' י"ב לוג אך העיקר מפסוק ושמן זית הין שבריש הפרשה הנ"ל שההין י"ב לוג וכן הוא בת"כ הנ"ל בהדיא וזיל קרי בי רב הוא ומ"ש העצים הם הקני בושם וקנמן בשם:

**שהיה גדול ממנו שתי שנים.**שהרי מפורש שהיה יהואחז במלכו בן כ"ג שנה ומלך ג' חדשים ואח"כ מלך יהויקים בן כ"ה שנים הרי שהיה גדול ממנו שתי שנים פחות ג' חדשים וכן הוא בס"ע פרק כ"ד והביאו רש"י בגמרא ושלמה ויואש ויהואחז מפורשים בכתוב שמשחו אותם כל אחד במקום פרשתו:

**הה"ד וכו'.**יהיה זה לי כמ"ש לעיל פרשה ב' סי' א' שכל מקום שנא' לי אינו זז לא בעולם הבא ולא בעולם הזה וחושב שגם שמן המשחה מפסוק זה ולזה כוון המדרש אך בגמרא שם איתא יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטרי' י"ב שגם לעתיד לדורותיכם יהיה י"ב וכ"ה בת"כ שם שבריש המאמר הביא פסוק שמן זית הין ובסוף הביא פסוק יהיה זה לי לדורותיכם וכנ"ל:

**נמשחו מן הפך.**אצל שאול כתיב ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו ואצל יהוא כתיב ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו וכמ"ש רמה קרני ולא רמה פכי גמרא שם ובברכות:

**זה אחד מן המקומות.**ב"ר פרשה ה' סי' ז' כל הענין ושם נרשם ומבואר ועי' תנחומא צו סי' י"ב באריכות דבר נפלא:

**שהקב"ה מספיק.**נותן כח בקומץ הפיח שיתפזר על כל ארץ מצרים ועד השמים. ועי' שמ"ר פרשה י"א סי' ה' שמכת שחין היה ע"י שלשתן ועי' יד"מ:

**עומדים צפופים.**אבות פרק ה' משנה יו"ד נסים:

**ארבע אמות בין כל אחד.**כצ"ל ארבע אמות לכל אחד אמה לכל צד אמה לראשו אמה למרגלותיו ואמה לכל צד מן הצדדים כפי אורך גופו ומן הסתם הכוונה שהאמה הזאת היה מתחשב לו ולחביריו סביבותיו שהיה ריוח אמה לכל איש סביביו שלא יהיה פיו של זה אצל רגליו של זה ולא ישמע זה מה שהתפלל זה ששוכב אצלו:

**אף לעתיד לבוא כן.**יהיה המקום המועט מחזיק המרובה שתחזיק ירושלים כל גויי הארץ: