**אל תרא יין.**במ"ר פרשה יו"ד סימן ב' אסתר ריש פרשה ה':

**כיס אחד יהיה לכלנו.**ור"ד גורלך תפיל בתוכנו משמע שיפילו גורל שיקבל כל אחד חלקו ואיך אמר כיס אחד יהיה לכולנו והם שני כתובים מכחישים ועוד שהרי באים לפתות כמ"ש כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל ואיזה פתוי הוא שיהיה להם כיס אחד ע"כ דורש ומכריע שמ"ש כיס אחד הכוונה אשה זונה אחת לכולם וזהו הפתוי שההכנסה שלהם יהיה הרבה שימלאו בתיהם שלל אך ההוצאה ימעטו שלא יהיה לכל אחד אשה ובנים וכמסופר בספרי יעאגראפיע שנמצא אומה אחת בקצה תבל שכל בית אב אין להם רק אשה אחת לכוונה שלא ירבו ולמעט ההוצאה וכן מ"ש כאן כי יתן בכוס עינו פי' ג"כ באשה ומ"ש יתהלך במישרים למוד מענינו שהוא לרעה שיהיה אצלו הכל ישר אם טמאה אם טהורה:

**שמטמא את הטהור.**עיין מ"כ והשכור אינו יודע להבחין ולהבדיל וזהו במישרים. ועי' בל"ב מדות מדה י"א שדורש שמי שיתן בכוס עינו אפילו יתהלך במישרים אחריתו כנחש ישך:

**וודאי מסמיק לי'.**שמ"ש יתאדם בלשון התפעל והיין בעצמו כבר הוא אדום מתולדתו אלא פירושו שיתפעל האדם ששותה שיתאדם פניו:

**וכשוכב בראש חבל.**מי הוא זה ששוכב בראש חבל ודורש על התרנגול שטבעו שלעת ערב פורח לו למקום גבוה להיות שם כל הלילה וא"כ יקשה למה דווקא בראש חבל ע"כ דורש עוד על מנהיג הספינה שמקומו בראש התורן ועל שם שהתורן עשוי על ידי חבלים נקרא מי שיושב שם בשם רב החובל ושאר העוסקים בשם חובלים והם מתנועעים תמיד ע"י הספינה:

**הלמוני בל ידעתי.**הכאה שתלוי בידיעה היינו חשבון הכוסות שמשכרים בו בעת שכרותו וכמ"ש שכורי אפרים וגו' הלומי יין הכאת הדעת וערבוב הראש ואע"פ ששוכח חשבון הכוסות אך עיקר היין נא ישכח ויבקשנו עוד:

**שמשמין דעיינין.**פי' במ"ע עינים אדומות כשמש פירוש אחר על שנראה לפני השכור תמונות כמו כדורי השמש מבלבול הדעת וערבוב הדמיון:

**כנחש ישך.**וכצפעוני יפריש כמו שנשך הנחש לאדם וחוה שהחטיאם ונעשנו על ידו וכן הוא במ"ר שם. ומ"ש שהפריש בין אדם לחוה כמ"ש ב"ר פרשה כ' סימן י"א שפירש ממנה ק"ל שנה:

**ענבים היו.**כמ"ש ב"ר פרק ט"ו סי' ז' וש"נ:

**ענבימו ענבי רוש.**אשכלות מרורות למו. ור"ד כי מגפן סדום גפנם וגפני סדום נעשו כאבני גפרית א"כ מ"ש מרורות פי' שהביאו מרורות לעולם:

**בין נח לבניו.**ב"ר פרשה ל"ו סימן ה' ו' ז':

**בין לוט לבנותיו.**תחלה היו בנות כשרות וע"י היין נעשו זונות עי' ב"ר פרשה נ"א סימן ט' י' י"א:

**בין אהרן ולבניו למיתה.**ובשביל מאמר זה הובא כל הדרשה לכאן:

**ומינה בן בית אחר תחתיו.**ובנמשל על אלעזר ואיתמר וכמ"ש במדבר ג' וימת נדב ואביהוא וגו' ויכהן אלעזר ואיתמר:

**דתני רבי שמעון.**לקמן סוף הפרשה גי' ר' ישמעאל עי' לקמן פרשה כ' סימן יו"ד:

**לאמר לבנים.**ת"כ כאן ובקה"ר סוף פסוק טובים השנים דף צ"ה:

**לכך חבבו.**על ששתק קבל שכר על שתיקתו כמ"ש בסוף סימן ב' ויחוד הדבור היינו מ"ש וידבר ה' אל אהרן לאמר. ועכ"ז הפירוש שאמר למשה שיאמר לאהרן כמ"ש בריש מכילתא שאהרן ממועט מכל הדברות שבתורה חוץ מג' מקומית ע"ש וכן כאן אלא שכתוב לאהרן לחבבו ולכבדו:

**נמצאו דבריך.**ירמיה אמר כן אעפ"י שהיה לו צער גדול מהדבור על שלא רצו ישראל לקבלו עכ"ז ויהי דברך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי ודברת עמי וכן יפורש על אהרן כפי דרכו אע"פ שמתו בני ולבי עצב שמחתני בדבור שיחדת לי:

**זה הדבור.**מ"ש הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש. עיין ת"כ סדר שמיני זבחים קט"ו ושם בפלוגתא אם מפסוק וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרוץ בהם ה' הם נדב ואביהוא וכמ"ש במכילתא פסוק זה הכהנים הנגשים הם נדב ואביהוא לכוונה הנ"ל וזהו כוונת המדרש במה שהביא פסוק נמצאו דבריך היינו הדברים שדבר בסיני שעתה נודע להם כוונתם וזהו המציאה ומ"ש ואוכלם פי' שקבלם באהבה ועי"ז זכיתי שנקרא שמך עלי כנ"ל:

**רפאות תהי לשרך.**הוא הטבור וכשנותנים כוס עקרים על הטבור מתרפאים המעיים:

**כי חיים הם למוצאיהם.**ולכל בשרו מרפא: וחז"ל סמכו כל ענין אל מה שיאות לו הראש והגרון שייך להם העטרה והענק אף על פי שצריכים ג"כ רפואה וכמ"ש חז"ל חש בראשו יעסוק בקורה והלב והטבור שאין שייך בהם תכשיטין הזכיר בהם הרפואה:

**שהיה לבו עצב עליו.**ואף שאין השכינה שורה מתוך עצבות לנחם שאני וכמ"ש ב"ר פרשה ח' ופרשה פ"ב סימן א' וסי' ג' שמ"ש וירא אלהים עוד אל יעקב ויברך אותו שברכו ברכת אבלים:

**א"ר תנחומא אימיה לא יכלה.**בא לפרש למה יין ושכר אל תשת:

**ולך איני נותן סיקוסים.**שיעור ומדה כמ"ש חז"ל שעל רביעית יין חייב:

**אילניא מתקרין לשמתהון.**פי' האילנות נקראים ע"ש פירותיהם שמוציאים תאנה או רימון וכדומה כי תכלית האילן הוא הפרי אך הגפן אינו נקרא ע"ש הענבים שאין זה תכליתו אלא היין הוא תכליתו ולא נקרא על שם היין כאלו הוא בו להקרא על שמו:

**לומר לך מה ענבים.**נראה לי שהוא עוד טעם אחר על גנות היין תחלה מבטל שם פריו ואינו משאיר ממנו מאומה ובסוף מקלקל את האדם השותה אותו לאבד את היין עצמו ואת אחרים עמו שלא די שמקיא מה ששתה אלא גם מאכלים שאכל מקיא ומאבד:

**א"ר יודן.**בא לדרוש ג"כ מ"ש יין ושכר אל תשת ובא לגלות גנות היין ומה שגרם ומה שנאמר עליו:

**כיון שבנאו ונשא בתי' בת פרעה.**וכן הוא במ"ר פרשה יו"ד סי' ד' באריכות וכאן קיצר ומ"ש שהיה שמה בתי' לא ידעתי מנין לו ועיין לעיל פרשה א' סימן ג' ושם מדבר מבתי' שגדלה את משה והיתה אשת כלב. ויתכן על שמלכי בית דוד נתפרש שם נשותיהם המלכה העקרית ולמה לא גלה שם המלכה של שלמה ודורש שגלה ע"פ גז"ש שכאן כתיב בת פרעה ובד"ה א' ד' י"ח כתוב ואלה בני בתי' בת פרעה כמו שם בתי' אף כאן בתי' הרי גלה שמה ע"פ גז"ש:

**כל אותן שבע שנים.**לא ידעתי מנין לו:

**אחת לשמחת ביהמ"ק.**ואיני יודע איך דורש שהיו שניהם בזאת הלילה. ובסדר עולם פרק ט"ו איתא וז"ל ויאהב שלמה את ה' ללכת בחוקות דוד אביו ארבע שנים עד שלא התחיל לבנות הבית אבל משהתחיל לבנות ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלותו ביתו ואת בית ה' ואת חומות ירושלים סביב הרי שנשא בת פרעה קודם כלותו לבנות בית ה' ודעת סדר עולם שם הביא ג"כ מפסוק כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום בנה אותם והיינו משנת ד' למלכותו שאז התחיל לבנות ביהמ"ק וביתו וחומת ירושלים.

**פי' מיני ריקודין.**שם במ"ר איתא ועלתה צהלת בת פרעה יותר מצהלת ביהמ"ק וכן הכוונה בכאן ששמחת בת פרעה היתה יותר משמחת ביהמ"ק אך חשבון פ' רקודין איני יודע מנין:

**הדה הוא דתני.**עדיות פרק ו' משנה א':

**נכנסה אמו והוכיחתו.**כאן בקיצור ובמ"ר שם באריכות ע"ש:

**כדבר אפרים רתת.**וס"ד נשיא הוא בישראל ויאשם בבעל וימות ודורש על ירבעם שבא מאפרים שעל שדבר דברים של רתת הם דברי תוכחה והיה ירבעם מירתת משלמה ועם כל זה מלאו לבו להוכיחו ומ"ש נשיא הוא בישראל היינו שלמה וכמ"ש בתורה אשר נשיא יחטא ודרשו שהוא המלך שאין על גבו אלא ה' אלהיו וירבעם היה אצל שלמה שר גדול ומפורש במ"א י"א וירבעם בן נבט אפרתי עבד שלמה וירם יד במלך וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו ודרשו חז"ל שעשה שלמה זאת בשביל בת פרעה לעשות לה אנגריא לצורך מרכבתה ועבדי' וזה היה בעת שגמר בנין הבית ואז העלה אותה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה ואז בנה את המלוא ואז עשה שמחה לחנוכת הבית ויתכן שדעת המדרש שעשה אז גם שמחת חנוכת ביתה וזהו מ"ש כאן שהיו שתי השמחות בלילה אחת ושירבעם הוכיחו והיינו מ"ש שהרים יד במלך על שסגר פרץ עיר דוד למען בית של בת פרעה שלמענה היה השמחה ואז הוכיחו ג"כ על שישן עד ד' שעות. ובזה יעלה ארוכה למה שהערנו ולא יסתור דברי הס"ע שנשא בת פרעה בשנה הרביעית אך השמחה היתה מחנוכת ביתה ביחד עם חנוכת ביהמ"ק:

**שכנס אלף משבטו.**מרומז בתיבת רתת בגי' אלף. מבני המופלא מוה' אברהם ישראל שיחי' אך בילקוט ירמיה ל"ב מצאתי הגי' פ' אלף משבטו:

**אני מטעימך משררותו.**על שמלאך לבך להוכיחו למען שמי שהיה כבודי גדול בעיניך יותר מכבוד שלמה מדה כנגד מדה אנשא אותך ואם אז תוכל לעמוד בנסיון תהיה מלך בכבוד אתה ובניך לעולם ואם לאו הרי אמרו אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו ואז תדע שחטאת גם בזה ותענש:

**נטלה קורדיקון.**וכן הלשון בב"ר פרשה מ"ה סימן ו' על פסוק ותעניה שרי טפחתה בקורקידייקון על פניה וכמ"ש אצל דמה בן נתינה שהיתה אמו מסטרתו וכן כאן אשר יסרתו אמו כמנהג המייסרים ומ"ש לכאן ולכאן פי' משני צדי הפנים ובמ"ר שם איתא שכפתה אותו על העמוד ליסרו וכן הוא בסנהדרין דף ע' ובמדרש משלי ל"א וילקוט שם והנה בגמרא ובמדרש משלי שם לא ביארו כלל למה יסרה אותו עי' רש"י שם והדבר ברור שבגמרא סמכו עצמם על דברי המדרשים וכן הוא בכמה מקומות:

**שכל דבריה ברים.**כמ"ש מצות ה' ברה וכמ"ש כל אמרת ה' צרופה:

**אל תתן לנשים וכו' שטופים בזמה.**זה ראיה לדברי סדר עולם שבעת שנשא את בת פרעה כבר נשא את הנשים הנכריות הרבות דאל"כ איזה זימה יש כאן כי נשיאת בת פרעה לאשה אין זה זימה וכמ"ש במ"ר שם. ודורש גז"ש ודרכיך למחות כמ"ש בדור המבול אמחה את האדם וימח את כל היקום:

**שמפליג על דברים של אל.**דורש למואל מלך שלא מצינו מלך ששמו למואל וע"כ שהוא שלמה שאמר ספר משלי ולמואל נוטריקון למה אל או למפליג אל שמסרב על דבריו הוא אל למלכים שלא יהיה לו חלק במלוכה ומכלל לאו אתה שומע הן שמי שאינו מפליג ושומע לדבריו הוא נתון מלך:

**או כתיב.**והקרי אי הרי ביחד כאל כתוב אוי:

**כאלו שוכח רמ"ח אברים.**מחקק בגימטריא רמ"ח וכמ"ש לעיל בסימן א' הכוני בל חליתי וכמ"ש בתנחומא כאן סימן ה' בלשון עברי שמו יין ובלשון ארמי חמר בגי' רמ"ח כנגד אברים שבאדם היין נכנס בכל אבר ואבר הגוף מתרשל והדעת מטלטל ע"ש:

**בית גדול היה לי.**דורש מחוקק על ביהמ"ק כמ"ש מ"א ו' ל"ה מיושר על המחוקה וכל הבית היה מחוקק בציורים וזה היה יקרו ותפארתו וחרב מפני היין שנתפתו בו ישראל וכמ"ש במ"ר פרשה יו"ד סימן ג':

**שני רוזנים.**הם נדב ואביהוא שהיו סגני כהונא:

**דתני ר"י.**לעיל סוף סי' א' ר' שמעון ועי' לקמן פרשה כ' סימן י':