**שור וכשב ועז.**עיין ב"ר ריש פר' ל"ג ובתנחומא כאן ובמ"ר ריש פר' א' ושם ביארתי ע"פ המדות ויבוקש משם:

**והגיל שלו.**הענבל המשמיע קולו לאחרים:

**אמרו צדיק.**לשון צדיק אחד ואח"כ כי פרי מעלליהם לשון רבים שהצדיק מטיב לרבים וגורם שיאכלו יחד פרי מעללים טובים וכן להפך אוי לרשע לעצמו רע שמרשיע לאחרים:

**טפטיות.**בערוך ערך טפט בלשון יוני ורומי מכסה מרוקם ויש לו גוונים שונים עשוי לכסות הכתלים או הסוסים:

**קרטיגנא.**ב"ר פר' י"ח סוף סימן ד' ע"ש בשם הערוך שבלשון יוני קורין לנקבה גינוס וקרטיגנא פי' קרתא גינוס עיר של נשים:

**דנחא בארעכון.**ויזרח לו השמש ת"א ודנח לי' שמשא:

**שכל צדיק וצדיק.**לעיל פרק י"ח בסימן א' וש"נ ומבואר:

**ומשפט בהמה שוים.**לקמן פר' זו סימן ט':

**וביום השמיני ימול.**נכנס בברית ה' ונרצה כדמות קרבן בדם כמו הבהמה:

**מי הקדימני.**תנחומא סימן ז' במ"ר פר' י"ד סימן ב' משמע שהאדם הקדים לעבוד ה' קודם שהטיב לו ולא נמצא כן בעולם ודורש שפי' שעובד אותו בטובה שלא עשה עמו ואע"פ שהקדימו בשאר כל הטובות כמו הרווק שלא נתן לו הש"י אשה ובנים והוא משלם שכר למלמדי תינוקות של אחרים ואשלם לו מדה כנגד מדה לזכות אותו בבנים וישלם שכר למלמדים. ומ"ש הדר במדינה כי בימיהם לא היו מושיבים מלמדי תינוקות רק בערים גדולים וכרכים שנקראים מדינה:

**עתידה בת קול.**מי הקדמני הוא לשון הכרזה וכמ"ש לעיל פר' י"ו סימן ב' מי האיש וגו':

**כעת יאמר ליעקב ולישראל.**פי' ע"פ מדה ט' שעד עתה פעלו ישראל ויעקב לפניו מעשים טובים ועדיין לא שלמתי להם כי שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולעתיד יאמר כעת כלומר בא העת שיאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כי פועל אדם ישלם לו ותיבת פעל פי' שכר כמ"ש לא תלין פעולת שכיר. וכמ"ש ברעהו יעבוד חנם ופעלו לא יתן לו:

**ורוה"ק אומרת מי הקדימני.**זה עוד פירוש אחר על פסוק מי הקדימני דרך תוכחה שאין לו לאדם כלום אצל בוראו שהכל שלו ומה יתן לו ועכ"ז ואשלם שמי שעובד אותו בטובה שנתן לו יהיה דומה כאלו עבדו משל האדם עצמו:

**שור וכשב ועז וגו'**והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'. ופי' כל הנ"ל שזהו רצון הש"י שיכיר האדם בטובת הש"י בטובת הבית יעשה מזוזה בטובת הגג יעשה מעקה בטובת הטלית יעשה ציצית בטובת הבהמה יקריב ממנה קרבן וכמ"ש בתנחומא אחרי מות אר"ע ראה איך חס המקום על נכסיהם של ישראל ראה מהו אומר וזבחת מבקרך ומצאנך ממה שהן יולדות לא תהא נוטל מן הצאן ושוחט ולא נוטל ומקריב אלא ממה שהן מולידות וזהו כי יולד שאם יקריב הכל אין זה מכיר בטובת הבהמה:

**ולא יהיה עוד לבית ישראל.**תנחומא סימן ח' שכפי הפשט שהוא על מצרים היל"ל ולא יהיה אך ולא יהיה עוד משמע שלא יהיה כלל דבר בעולם שיהיה למזכרת עון לישראל:

**ובשתים יעופף לקילוס.**פירש המדרש את הפסוק בהיפך כדי שיבאמה ששייך לענינו בענין הרגלים באחרונה כדרך המדרש ובתנחומא כאן כסדר הכתוב פניו רגליו יעופף:

**מה שהיה כבר הוא.**תנחומא כאן סימן ט' בשלימות וכאן חסר:

**שהקב"ה עתיד לחדש.**עי' ריש פר' כ"ב ומכאן למדו ועי' בפירושי שם:

**לפקוד עקרות.**כמ"ש רני עקרה לא ילדה וגו' כי רבים בני שוממה וגו':

**הבל נרדף מפני קין.**שמאחר שאנו רואים שהרגו מן הסתם היה רודפו תמיד ואין זה פירושו על מ"ש תחלה תובע דמן של הנרדפין מן הרודפים שהרי מ"ש וישע ה' אל הבל היה על הרדיפות שעשה לו בחיים אך על שהרג אותו ותבע דמו סמך עצמו על המפורש בתורה שתבע דמו קול דמי אחיך וגו' ועתה ארור אתה וגו' נע ונד תהיה וגו':

**שנאמר עדות ביהוסף.**בתנחומא ובילקוט כאן הגירסא ביוסף שנאמר ויהי ה' את יוסף אך במדרש קהלת הגירסא כמו כאן מפסוק עדות ביהיוסף על שהוסף לו הקדוש ברוך הוא מאותיות שמו אות ה' לעדות שבחרו כמו אברהם:

**שאול נרדף מפלשתים.**כמ"ש במדרש שמואל עלפסוק ש"א ד' וירץ איש בנימין שחטף שאול הלוחות מיד גלית וברח ונרדף ממנו ולכך זכה למלוכה:

**עז נרדף מפני נמר כבש וכו'.**כמ"ש ישעיה י"א וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ (והגדי הוא העגל) ועגל וכפיר ומריא יחדיו (ועגל ומריא הוא שור) שלעתיד יגורו יחד ועתה נרדפים מהם והנה סדר הכתוב כאן שור כשב עז ובישעי' כבש עז שור ובמדרש כאן שור עז כבש ובתנחומא כאן חושב כסדר שלכאן:

**הה"ד עמי מה עשיתי.**תנחומא כאן סי' יו"ד:

**יקבל שכר.**כנגד מה עשיתי לך מה טובה עשיתי שנתתי לך מצות לקבל שכר ומה הלאיתיך בזה שרחקתיך מן העבירות שאתה סבור שהלאתיך אך כוונתו להצילך מן העונש:

**בג' מקומות.**עי' כל זה במ"ר ריש פר' יו"ד שי"ר פסוק חכו ממתקים דף ל"א ב':

**להתווכח עם ישראל.**שענין הויכוח הוא מי חטא ומי הוא שקבל הטובה וכפר בה ויתחיב במשפט כענין שנאמר וידבר אתו משפט:

**לכו נא ונוכחה יאמר ה'.**וס"ד אם יהיו חטאיכם כשנים וגו' היפך מ"ש ונוכחה דומה לשני כתובים מכחישים והכריע ע"פ מדה ט' משמחת השטן והאויבים הפכה לטובה:

**זו תשובה וזו תוכחה.**שעל התוכחה היה ראוי להיות תשובה בריב וכעס ועונש והשיב בדברי חסד:

**לאיתפוגגא עם בנוי.**פי' במ"ע מלשון טייל בלשון יוני בערך פג ג':

**זו אחר זו.**זה סמוך לזה והם הפכים זה לזה וכנ"ל:

**יו"ד מיני בהמות.**עי' במ"ר פר' כ' סי' ה' ופר' כ"א סי' ט"ז:

**שור שה כשבים.**דברים י"ד ד' ה' ודורש מה הלאתיך בענין הקרבנות כמ"ש שם בסמוך במה אקדם ה' וגו' האקדמני בעולות בעגלים וגו':

**שור או כשב.**ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה':

**הן אתם מאין.**וס"ד תועבה יבחר בכם:

**מאין וכו' ומלחה סרוחה.**אבות ריש פרק ג' מאין באת מטפה סרוחה:

**מאפע.**פשוטו מלשון אפעה ושרף מעופף ואיך יאמר שפעלם מאפעה ונחש ואיך שייך למ"ש אתם מאין ודורש שהוא שייך ודומה למ"ש מאין ודורש תיבת מאפע נוטריקון מא' פע' מאה פעיות שבשעת הלידה היא מסוכנת וקרובה למיתה יותר מן החיים:

**תועבה יבחר בכם.**שאע"פ שהוולד תועבה עכ"ז יבחר בכם הכל בוחרים בו ומחבקים ומנשקים אותו כמ"ש לעיל פר' י"ד סימן ד' ושם שייך מ"ש וביותר אם הוא זכר:

**אומה אחת אתם לי.**וכמ"ש שמ"ר פר' ט"ו סימן ז' ע"ש ותבין כאן:

**כאין נגדו.**ישעי' מ' י"ז:

**כל פעולות.**דורש ופעלכם מה שיפעל עמכם וכמ"ש לעיל סימן ב' מה פעל אל ופעולה הוא על השכר וכמ"ש ישעיה מ' יו"ד הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו פי' אוצר השכר שצריך לחלק נושא לפניו וזהו ופעלכם מאפע השכר שיתן לכם כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכן הוא בתנחומא כאן ובילקוט ישעיה מ"א אך בערוך ערך פע הגירסא שהקב"ה מביאן על ישראל פי' שמביאן תמיד על ישראל:

**מאותה תועבה הביאו קרבן.**ובתנחומא ובילקוט שם הגירסא הביאו קרבן לפני ואני אבחר בכם וכאלו כתיב תועבה יבחר יבחר בכם ע"פ מדה ט' וממעל ופי' הפסוק תועבה יבחר מה שנקרא תועבה היינו ע"ג יבחר לקרבן ואז יבחר בכם וכמ"ש ירצה לקרבן אשה לה' ושהדרש ע"פ מדת מנגד יבחר בכם:

**עם אחד מגדולי המלכות.**והנמשל על ישראל שנחשדו שחטאו בתבנית השור שהוא א' מארבע חיות שבמרכבה כמ"ש שמ"ר פר' ג' סימן ב' ע"ש באריכות:

**ראש לכל הקרבנות.**עי' שמ"ר פר' מ"ט סי' ב' ונאוה אני בשור וזהו מ"ש בפסוקים הקודמים שם כרפאי לישראל וגו' ונגלה עון אפרים שיעשו תשובה ויתוודו על עונם ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי וגו' כמ"ש חז"ל על פסוק גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל אז ברעתם ישמחו מלך העולם ובכחשיהם שרים שכחש בו תחלה בשור שהוא שר של מעלה כנ"ל. ועי' פירושו שבכחשיהם ישמחו שרים של מעלה ע"פ מדה כ"ב:

**הגרים שעלו ממצרים.**בזוהר סדר כי תשא מאריך בזה מאד בחטא הערב רב ע"ש ותבין כאן:

**ידע שור קונהו.**וס"ד ישראל לא ידע וזהו שאמר ולא היו יודעים. ומ"ש אלא שדשו בעקב בערוך ערך דש ד' מביא מאמר זה מכאן (ומהפסיקתא דשור וכשב שלא נמצא בהפסיקתא שלנו) והביא פירושו מן התרגום שכל מקום שכתב פרעהו פירש התרגום דשה והכוונה מרידה והפרעה כדרך בהמה בועטת ברגל:

**שור בזכות אברהם.**תנחומא כאן סימן י"ב שבזכות ג' אבות זכו לקרבנות מג' מינים אלו. ועי' לעיל פר' כ"א סימן ה' ב"ר פר' ס"ה סימן יו"ד:

**מיני ברכות.**שם ושם ל"ג תיבת מיני:

**משפט אדם וכו'.**לעיל פרק ו' סימן א' לפרש מ"ש אדם ובהמה תושיע ה':

**א"ר ברכיה.**תנחומא כאן סימן י"ג לא תקח האם על הבנים אצל העופות כתוב דומה למ"ש כאן אותו ואת בנו לא תשחטו אצל בהמה וה"ה לאם שהכל מטעם רחמים לנטוע מדת רחמים בלב בני אדם ולהרחיק ממדת אכזריות ע"כ צוה לנו על מצות אלו ולא מטעם רחמי ה' על מינים אלו כמ"ש במשנה על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו וסנחריב שהרג עשרת השבטים כתיב עליו שיהרוג אם על בנים ולכך הביא המדרש פסוק לא תקח האם על הבנים דומה לפסוק אם על בנים ומ"ש ורחמי רשעים פי' במקום שהיה לו ברחמים ומ"ש ד"א יודע צדיק וכו' שור או כשב או עז כוונתו למ"ש בס"ד והיה שבעת ימים תחת אמו שגם זה מטעם הנ"ל שנלמוד מדת רחמים בכל הברואים והמן התנהג באכזריות בשני אופנים. א' שלא המתין לנולד ז' ימים וגם רצה להרוג טף ונשים אבות ואמהות ובנים ביום אחד ובתנחומא סובל רק פירוש של ז' ימים. ומ"ש כאן זה סנחריב ומפלת שומרון היה ע"י שלמנסאר כמ"ש מ"ב י"ח עי' מ"ש בזה במ"ר סוף פר' כ"ג ושם מבואר:

**אף גוג ומגוג.**באגדת בראשית פרק ב' באריכות:

**כל הקרבנות בטלים.**כי כל הקרבנות באים על חטא וגם העולה על הרהור הלב ולעתיד לא יחטאו רק התודה והשלמים יבואו על רוב הטובה וצ"ע שהרי מפורש ביחזקאל סוף פ' מ"ה כחטאת וכעולה וכמנחה וכשמן ובפרשה מ"ו כ' שם כתוב אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת וכדומה שם. והמאמר לעיל פר' ט' סימן ה':

**כל ההודאות בטלות.**לעיל פר' ט' הגי' כל התפלות בטלות ע"ש: