**סביב רשעים יתהלכון.**וס"ד כרום זולות לבני אדם וכל הענין במדרש תהלים י"ב ואם פירושו שרשעים יתהלכו סביב לא פירש לאיזה דבר יסבבו ואם פירושו שאחרים יתהלכו סביב להרשעים לא פירש מי יסבב את הרשעים ומאחר שלא פירש בהכרח שמפורש כאן היינו ע"פ מדה ו"ז סביב רשעים יתהלכו הצדיקים כמ"ש ויצאו (הצדיקים) וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. והצדיקים כתובים בפסוק הקודם והיה מדי חודש בחדשו וגו' יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' וכמ"ש פסיקתא פר' א'. יבואו כל ישראל אינו אומר אלא כל בשר כל מי שבישר ביצרו וכו' ע"ש וגם כאן בפסוק סביב רשעים הנה כתוב תחלה אתה ה' תשמרם כמ"ש לעיל פר' כ"ו בסי' א' בביאור:

**ואמר ביום ההוא.**היינו ביום הישועה העתידה שאז יודו ויתנו שבח על היסורים ישוב אפך ממני וינוח על שונאי וכמ"ש בסדר נצבים ונתן ה' אלהיך את האלות האלה על שונאיך אשר רדפוך. כי זה כלל גדול זה ישפיל וזה ירים אמלאה החרבה:

**אימתי כרום זולות.**סוף הפסוק של סביב רשעים יתהלכון באיזה זמן יתהלכון הצדיקים סביב הרשעים כשירומם הקב"ה וכו' וזהו כרום מלשון רוממות וא"כ היל"ל כיקר זולות שזולות הוא מלשון בזיון והיפך בזיון הוא יקר וכבוד ע"כ דורש עוד מלשון כרם כשירומם כרם זולות מזולזל ושפל וזה ע"פ מדה י"ז כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וע"פ מדת ממעל ובמדרש תהלים גורס כרם כתיב ודורש הכתיב וגם הקרי כרום על ההתרוממות:

**עוקף עלינו את המקרא.**מעקם ומעוות לפרש מ"ש סביב רשעים על הצדיקים שמסבבים לרשעים וא"כ היל"ל סביב לרשעים ואז היינו מוכרחים לדרוש שהצדיקים מסבבים לרשעים אך מדכתיב רשעים משמע שהרשעים מסבבים אלא שלא פירש מה מסבבים ודורש ע"פ מדות הנ"ל שהרשעים מסבבים את הצדיקים כמ"ש קרנו תרום בכבוד רשע יראה וכעס שניו יחרוק ונמס תאות רשעים תאבד וזה יהיה לעתיד כמ"ש אחרית רשעים נכרתה כשירומם דבר שהוא עתה מזולזל ובזוי הם המצות שהם בזוים בעיני עובדי כוכבים ואז קרנו תרום קרן הצדיקים וכמ"ש יירם קרן לעמו וגו':

**מה לך יוצא וכו'.**לשון המכילתא יתרו פסוק לא תעשה לך פסל:

**פרגול.**פי' במ"ע בלשון יוני שוט ורצועה לרדות:

**מה המכות האלה.**וס"ד בין ידיך ואמר אשר הוכתי בית מאהבי וזהו שאמר המכות האלה גרמו לי להאהב ודורש אשר הוכתי ובית מאהבי וכי המכים הם מאהבים הלא הם השונאים ע"כ דורש שהמכות גרמו להנלקה להיות אהוב לה':

**ד"א אימתי כרום זולות.**עתה חוזר לענין הפרשה ודורש מ"ש סביב רשעים יתהלכון ע"פ מדה מ"ש כאן ויצא בן אשה ישראלית שהיה בתוך המחנה בתוך כלל ישראל ויצא מן המחנה להלוך סביב למחנה ואז חרף וזלזל ונודע שהוא ממזר ומ"ש כרום לשון פרסום שנודע ונתגלה לכל וזהו כרום זולת שנתזלזל אצל בני אדם כשנודע שהוא ממזר ומ"ש כרמן של ממזרים פי' נטיעתם ושורשם שנתרחק מן הקהל הוא לזרעו לעולם:

**פרסמן ע"י משה.**עיקר הכוונה על מ"ש ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי הרי פרסמו שהיה ממזר ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ישראל כשר והוא ממזר על שבא מאשת איש ברצונה. עי' לקמן פר' זו סימן ד':

**גם במדעך.**יעי' מדרש קהלת פסוק זה דף קי"ב א' כל דרשה זו וכאן הכוונה לדרוש ד"א על מ"ש הוצא את המקלל כמ"ש בסוף הסימן:

**נמשל כבהמות נדמו.**דורש כופל לשון נמשל על שבכל האברים הוא שוה לבהמה ונדמה פי' מלשון וידום אהרן שהבהמה שותקת שאין בה כח הדבור מפני כבוד האדם וטובתו וכמ"ש בהדיא במ"ר פר' כ' סימן י"ד וז"ל להודיעך שחס הקב"ה על כבודן של בריות וידע צרכן וסתם פי הבהמות שאלו היתה מדברת לא היו יכולים לשעבדה ולעמוד בה וכו' וזהו אדם ביקר בל יבין שיש לו כבוד ויקר ויתרון על כל הברואים בענין הדיבור והדעת אך אם לא יבין יקרותו נמשל כבהמות שנדמו בלא כח הדיבור שאין היתרון כלום מאחר שאינו מבין היתרון כנ"ל:

**מלך שלפניך וכו' מלך שבדורך.**בקוה"ר שם הגירסא בהיפך תחלה מלך שבדורך ואח"כ מלך שלפניך אצל דוד ששאול המלך היה לפניו וגירסא זו שבקה"ר נראה נכונה יותר:

**זה העורב וחכמת טיירין.**כמ"ש במ"כ בשם הערוך ובמ"ע הביא תרגום יונתן ע"פ כי נחש ינחש וכן הביא המ"כ ועי' במ"ר פר' י"ט ריש סי' ג' וערומים בטייר:

**אזנים לדרך ואזנים לכותל.**פי' אם תדבר בדרך וידמה לך שאין שומע עכ"ז סוף שישמעו דבריך מאחר שהדרך הוא מקום הילוך ב"א וכן אצל כותל אולי יש מי אחורי הכותל ששומע ואינך מרגיש:

**מכף כל אויביו ומיד שאול.**הרי ששאול נקרא אויבו ואמר שירה על מפלתו כך מ"ש יבושו ויבהלו כל אויבי הכוונה ג"כ על שאול ובקה"ר הגירסא לא כך היית אומר יבושו וגו' לא כך היית אומר ביום הציל וגו' והם שני ענינים פסוק יבושו הוא קללה ופסוק ביום הציל הוא שירה על מפלתו ועל זה התפלל דוד שימחול לו כמ"ש שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני על השירה שאמר על שאול כמ"ש במסכתא מועד קטן דף ט"ז ועיין פסיקתא רבתי פר' כ"ו סימן ה' ועי' פר"א פר' נ"ג מה שפירשתי שם דבר נפלא בפרק נ"ג:

**יוליך את הקול.**ובעל כנפים יגיד דבר הרי קול ידבר וכמ"ש וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע:

**הטבה כהטבת נרות.**כמ"ש בהטיבו את הנרות שהאירו דבריהם לפניו כמאור המנורה. שי"ר פסוק יונתי דף י"ח א' מכילתא יתרו פסוק וידבר אלהים:

**כהטבת הקטורת.**שבעת הכתישות הקטורת היו אומרים הדק היטב היטב הדק שהקול יפה לבשמים כך היה חביב עליו דברי ישראל זו שמעתי מהר"ר זלמן מסוחיוואלע ואשר נראה לי בטעם פלוגתתם כמ"ש ד"ר פר' ז' סימן יו"ד שהבאתי שם שתי דעות על פסוק היטיבו א' דקאי על אחר מתן תורה שאמרו קרב אתה ושמע כפשוטו ודעה ב' דקאי על מ"ש קודם מתן תורה שאמרו נעשה ונשמע ומ"ד כהטבת הנרות שאחר הדלקתם מטיבים סובר כדעה א' על הקול שאחר מ"ת ומ"ד כהטבת קטורת שהוא בעת עשייתם קודם הקטרתם סובר כדעה ב' על הקול שקודם מ"ת ושניהם סוברים שהמעשה היא מ"ת:

**להם הוא קצפון.**וזהו דבריכם ויקצוף שהקצף הוא מצד המקבל כפי חטאו גורם לו קצפון אך הדיין אינו קוצף רק פוסק כפי הדין:

**זה משה.**חוזר עתה לענין הפרשה ובשביל מאמר זה הובא כל דרשה זו לכאן והמקלל קלל גם את משה כשיצא מחויב מבית דינו. ועיין לעיל פר' ל"א בסימן ד' מלך אסור:

**מחצב של סנפירינון.**שמ"ר פר' מ"ו סימן ג' נדרים דף ל"ח:

**שטס כעוף ועלה לשמים.**זה משה שטס כעוף ועלה לשמים כצ"ל ועל כן נקרא עוף השמים והוא הוליך את הקול להקב"ה ששאל ממנו מה דינו של מקלל כמ"ש לפרוש להם ע"פ ה' ובעל כנפים יגיד דבר זה משה שהגיד הדבר שנצטוה מה' לישראל לסקול את המקלל. ומ"ש מסיני צ"ע שלפי סדר הפרשיות משמע שהיה באוה"מ ולפי הכלל שכל התורה נאמרה בסיני ונשנית באוה"מ א"כ לא היה המדרש צריך לפרש ואולי דורש סמוכים שמיד אחר פרשת מקלל כתיב וידבר ה' אל משה בהר סיני ללמד שפרשת מקלל נאמרה בהר סיני ויותר נראה על שדרש עוף השמים ובעל כנפים על משה על שעלה לשמים וזה היה בסיני א"כ ג"כ מ"ש יוליך את הקול ויגיד דבר ג"כ היה בסיני:

**תמן תנינן.**מנחות פרק שתי הלחם ומ"ש כדאיתא בתנחומא היינו בסוף אמור סימן כ"ג:

**מפרשת יוחסין יצא.**תורת כהנים ותנחומא סוף אמור וזה למוד מענינו כמפורש והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל הרי שבא הכתוב ליחסו שהוא ממזר וכעת יקלל על זה:

**שלא היו ממזרים.**כמ"ש בסמוך בסימן ה' ועי' שמ"ר פר' א' סימן כ':

**הוא היה ממזר.**ובת"כ הגירסא כממזר ור' לוי כאן חולק על מ"ש בשמ"ר שם דשם איתא שהיתה סבורה שהוא בעלה וכו' ומ"ש אמר דהדין גברא הוא פי' שלכך רמזה לו לומר שהיא רוצה שינאוף עמה ועל עצמו אמר כן המצרי:

**ויפן כה וכה.**שהוא מיותר שהיה די במ"ש וירא כי אין איש אלא פי' ויפן כה הוא רוה"ק כמ"ש כה אמר ה' וכה ראה מה שעשה לו בבית ובשדה ומ"ש וירא פירושו שראה ברוה"ק:

**שאין מי שיעמוד ויקנא.**כמ"ש ישעיה נ"ט ט"ז וירא ה' וירע בעיניו וגו' וירא כי אין איש ושם פי' שאין איש שיעמוד ויקנא וכן כאן וירא כי אין איש וכן פי' מ"ש וירא פנחס כמ"ש במ"ר פר' כ' סימן כ"ד וכ"ה ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש ומ"ש ויהרגנו סובר שהרגו ממש כמ"ש ר' יצחק באגרוף הרגו וג' דעות של תנאים אלו ג"כ בשמ"ר פר' א' סימן כ"ט שם ודעת ר"נ שהרגו בשם כמ"ש בשמ"ר שם א"כ מ"ש כי אין איש פי' שאין חכם וצדיק שיהרגנו בשם:

**שאין תוחלת עתידה.**פי' שראה ברוה"ק שאין תקוה להקב"ה שיעמוד ממנו ומזרעו שיעבוד אותו וזהו כי אין איש:

**ר' יצחק אמר.**בשמ"ר שם הגירסא במה הרגו ר' אביתר אמר באגרוף הרגו וי"א מגרפו של טיט וכו':

**ולהכות באגרוף רשע.**ללמד שסתם הכאה הוא באגרוף וצ"ע למה לא אמר באבן וכמ"ש בסדר משפטים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף. ואולי שאם הרגו בשום דבר היה מפרש במה הרגו ומדלא פירש משמע שלא לקח שום דבר רק באגרוף של עצמו:

**במסטירין של ישראל הרגו.**במדה טובה שיש לישראל שאינם הולכי רכיל ומגלי סודות שלכך נמשלו לחול ובזה הרגו במה שטמנו בחול ונחנק שם ורמז משה בזה לישראל שישמרו הדבר בסוד ולא יגלו ובערוך ערך מסטר א' גורס במסטורין של בני ישראל קברו וגם בשמ"ר שם איתא מאמר זה על מ"ש ויטמנהו בחול:

**הה"ד גן נעול.**שמ"ר פר' א' סימן כ"ט וש"נ למקומות הרבה גל נעול אלו הבתולות ובמקומות המצוינים הגירסא גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות והענין כמ"ש בפר"א פרק כ"א על פסוק ומפרי העץ אשר בתוך הגן אין בתוך הגן אלא לשון נקי אשר בתוך האשה שנמשלה לגן שנאמר גן נעול אחותי כלה מה הגינה הזו כל מה שנזרעת היא צומחת כך האשה מה שגזרעת הרה ויולדת מבעלה עכ"ל. וזהו גן נעול וגל נעול כמ"ש בפסיקתא זוטרתי גל מלשון טרוקי גלי שיש פתח אלא שהוא סגור:

**גן נעול.**וכתוב אחריו שלחיך פרדס רמונים ודורש שלוחיך שבזכותם נשלחו ממצרים עי' שמ"ר פר' כ' סימן ה' שי"ר פסוק גן נעול דף כ"ז:

**שרה אמנו.**ועליו נאמר גן נעול שלחיך שגם שולחיך נעשו גן נעול בזכותו:

**גדור הערוה בעצמו.**אלו לא היה להם רק זכות זה בלבד היה די:

**בשביל ד' דברים.**שמ"ר פר' א' ריש סימן כ"ט הנ"ל שי"ר פסוק גן נעול דף כ"ז פר"א סוף פר' מ"ח ע"ש בא"א תנחומא בלק במ"ר פר' י"ג סימן ה' ופר' כ' סימן כ"ב תד"א סוף פרק כ"ג וריש פרק כ"ד:

**דבר נא באזני העם.**פסוק זה נאמר אחר מכת חושך קודם יציאתם ממצרים אך כוונת המדרש שהציווי על זה היה בתחלת שליחותו במראה הסנה כתיב שם ונתתי את חן העם בעיני מצרים ומשפט מצרים י"ב חודש:

**שהביאה דבר על בנה.**על שהיה בן איש מצרי על כן יצא מדת ישראל ונסקל:

**למטה הן גנאי לאמו.**ת"כ כאן עיין שמ"ר פר' מ"ח סימן ב':

**יותר על ל' יום.**במ"ר פר' ט' סוף סימן ח' באריכות והיינו בממזר שאינו מפורסם אבל בממזר מפורסם חי הוא:

**ונוטל כשרים עמהם.**שלא לפרסם החטאים כן הוא במ"ר שם וזהו מ"ש בחכמה הוא מביא שלא ירגישו בעוה"ז בעונש החוטאים שלא לבטל הבחירה החפשית:

**בצלאל בן אורי.**למטה יהודה והן עכן בן כרמי בן זבדי למטה יהודה שניהם למטה יהודה זה לשבח וזה לגנאי וכן פקוד וזכור שניהם שווים זה לטובה וזה לרעה וכן אפרתי אפרתי זה לטובה וזה לרעה וכן איש יהודי ואיש צר בשניהם כתוב איש וכן כתיב עוד בשניהם כי וכי וכן בשניהם אפרתי וכו' וכן ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ואצל פסל מיכה ויהי איש אחד מהר אפרים זה לשבח וזה לגנאי וכן אהליאב בן אחיסמך למטה דן לשבח שלומית בת דברי למטה דן לגנאי ובעבור זה הובא כל המאמר לכאן:

**חיין יהבית לך.**שבמקומו היה מפורסם והיה יכול לחיות אך כאן במקומו של ר' ברכיה לא היה מפורסם והיה לו למות ע"כ פרסם אותו:

**והנה דמעת העשוקים.**עי' כל זה קהלת רבה פסוק זה דף צ"ד א':

**מה איכפת לו.**מה לי לסבול ולחוש על חטא אביו ומ"ש כך אביו של זה היינו המקלל שכתוב כאן בפרשה ובן נח מוזהר על אשת איש וגרם לבנו שיצא מעולמו לאבדון:

**מיד עושקיהם כח.**שעושקים אותם ומצווים עליהם שלא יבואו בקהל ויש להם על זה כח ורשות מן התורה:

**ואין לה מנחם וכו'.**כמ"ש ב"ר סוף פר' ל"ח שכתוב אין לה הוה לה וכן כאן שכתוב אין להם מנחם ויש להם מנחם זה הקב"ה לעתיד שיהיו טהורים לעוה"ב כמ"ש בהדיא בקוה"ר שם לפי שבעוה"ז הם פסולים אבל לעתיד לבא וכו':

**אלו כורסוון.**לקמן פר' ל"ד סימן ו':

**מנורת זהב כולה.**והוא משל על ישראל שראה שיהיה כן לעתיד ואגב שהזכיר הפסוק דרש אותו על מ"ש וגולה על ראשו:

**וגלת שכינה עמהם.**ע"פ מדה י"ז למענכם שולחתי בבלה וזהו גולה על ראשה. וח"א שמ"ש וגולה על ראשה מלשון גאולה שעתיד לגאלנו ושכינה בראשנו ע"פ מדה י"ז ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם: