שבלת של לקט שנתערבה וכו' עיין מ"ש הרב משנה למלך פ"ב דתרומות דין ט' בסוף דבריו ודבריו קשים וכבר תמה עליו הרב קרית מלך רב ח"ב דף ג' ושם הרב ז"ל תריץ יתיב לדברי הרב משנה למלך ע"ש אמנם הרואה יראה דבכל זאת לא מצאנו קורת רוח בדברי הרב מש"ל וכבר אני בעניי כתבתי בזה בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' תל"ד ע"ש ודוק:

אין מגלגלין בטופח וכו' פירוש השני של רבינו עובדיה הוא פירוש הר"ש כמ"ש הרב תי"ט וכן פירש הערוך בשם רב דניאל וכן פירש הרא"ש וכן מוכח בירושלמי וכתב מהר"ש חסיד בתוספות חדשים גם הרמב"ם בחיבורו לא הביא פירושו רק כהירוש' עכ"ל ועמו הסליחה דהרמב"ם לא הביא דין המשנה כלל לא כפירושו ולא כדמוכח מהירושלמי שהוא פירוש הערוך והר"ש והרא"ש ולא כתב אלא דין התוספתא שהביא בירושלמי לבד ולא דין המשנה שהרי בירושלמי בעי מחלפא שיטתהון דרבנן תמן אינון אמרין אם הזיקו מרובה על של עני וכאן אינון אמרין הכי תמן אי אפשר ברם הכא אפשר ומפורש תו בירושלמי דלר"ם אין מגלגלין ושמין בעה"ב בהפסדו ולרבנן מגלגלין ושמין לעניים הפסדן. ולפום ריהטא קשה דהרמב"ם נהי דפסק כרבנן למה לא ביאר דשמין לעניים הפסדן וכבר תמה על זה הרב פר"ח בנימוקיו על הרמב"ם והניח בצ"ע:

ועוד זאת אדרש דלפי דברי הירושלמי דין משנתנו אינו כמו דין ומציאות התוספתא ומשו"ה רמי הירושלמי דרבנן אדרבנן ומשני. וכבר מהר"ר אליהו בפרישתו ביאר כל לשון הירושלמי וההפרש שיש בין המשנה לתוספתא ע"ש בדבריו מפני שהכל יפה. וכפ"ז הגם דנימא שחזר הרמב"ם מפירושו כי ברוח מבינתו דקדק בירושלמי והדר ביה מפירושו הו"ל להביא מציאות המשנה ומאי דתרגמוה בתלמודא דבני מערבא. ואולי יש לישב דלעולם הרמב"ם קבל מרבותיו פי' המשנה כמו שכתב בפירושו. אלא שנראה בעיניו פשוט דלא יעשה כן עתה לקצור כאחד המין הרע עם הטוב ולהיות הדבר בזמנו רחוק השמיטו. ומפרש בירושלמי כמו שפירש הרב שדה יהושע [ואתה תחזה בשדה יהושע דהרב ז"ל] סבר דלפירוש הרמב"ם א"ש הירושלמי ולא לפי' הר"ש. והגם כי מהר"ר אליהו פירשו יפה יפה כאשר עין המעיין יושת עליו. מ"מ אפשר דהרמב"ם מפרש בירושלמי כמ"ש הרב שדה יהושע כמדובר. והשמיט המשנה ומאי דאתמר עלה כיון דהמציאות רחוק כנ"ל בדוחק ודוק הטב כי קצרתי: