Piskei Recanati Siman 265
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הקונה פרקמטיא מחבירו והמוכר אומר בכך מכרתי והקונה אומר בפחות ואמר הקונה למוכר תשבע כדבריך וטול ואותו אומר תשבע אתה כדבריך ותפטר. פסק רב אלפס בתשובה דכיון שהקונה הוא מודה במקצת חייב הוא לישבע ואין כאן היפוך שבועה כלל ועי' בסי' רס"ו. והיכא דמשך בסתם שאמר לו חפצך בכמה אמר לו במאתים והלה אומר במנה ומשך סתם אם מתוך דברי המוכר משך נותן לו מאתים ואם מתוך דברי הלוקח נותן לו מנה וכיוצא באלו אמרינן תפוס לשון אחרון ובתוספתא אומר המוכר חפץ לחבירו זה אומר במנה וזה אומר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה וזה את זה אם הלוקח תובע את המוכר יעשו דברי המוכר ואם המוכר תובע הלוקח יעשו דברי הלוקח וזה הכלל נתן רב אלפס ז"ל בתשובתו הנה אנכי נותן לך עיקר הדין שנסמוך עליו בכל השבועות חוץ משבועות התורה שכל מי שאומר אפרע ואתה תשבע בין שהוא שבועת היסת בין שהוא חרם סתם ושכנגדו אומר אני אחרים ולא אטול כלום אין שומעין לו אלא שומעין למי שאומר אפרע ואתה תשבע כי הדין עמו הלא תראה כי ש"ה עצמה שהנתבע מחוייב בה אם רצה להפך השבועה אשכנגדו ויפרע הדין עמו וכ"ש חרם סתם שיכול לומר אפרע ואחרים שהדין עמו וכך אנו עושין מעשים בכל יום ע"כ דברי הרב ז"ל: