גבאי צדקה שפשע במעות ונגנבו לו חזינן אם היתה לו קצבה לעניים לקבלו מאלו המעות כך וכך לשבוע או לחודש חייב לשלם דהיו כמו שאלו העניים הפקידו אצלו וחייב שלא שמר כדרך השומרים ואם לא היתה קצבה לעניים ממעות אלו פטור דקרינן בי' לשמור ולא לחלק לעניים. וכן השיב ר' שמשון ז"ל על ישראל שהיו לו מעות של צדקה בפקדון ונאנסו בתפיסת השלטון והביא ראי' מדאמר פ' החובל ההוא ארנקי דצדקה דאתאי לפומבדיתא אפקדה רב יוסף לגבי ההוא גברא פשע בה ואתו גנבי וגנבוהו חייבי' רב יוסף א"ל אביי והתניא לשמור ולא לחלק לעניים א"ל עניי דפומבדיתא מקץ קייץ להו ולשמור הוא. ופרש"י קייץ להו כך וכך לשבת לכל אחד ואחד וה"ל כמי שהפקידו עניים עצמן וקרינן בהו לשמור. וא"ת בלאו לשמור ולא לחלק ליפטר משום דה"ל ממון שאין לו תובעים. וי"ל כיון דרב יוסף אפקדה לגבי' הוא הי' התובע. ולדברי רש"י ז"ל נ"ל דהאי פטור דוקא בדיני אדם וטעמא שאין לאותו הממון תובעין. אבל בדיני שמים שמא הי' חייב שכך פי' הוא ז"ל לשמור ולא לחלק שהפקידו אצלו לשמור חייבו בפשיעה ולא שהפקידו אצלו לחלק לעניים דלא קרינא בי' לשמור. דכיון דאמר לי' חלקהו תו לאו דמפקיד נינהו ומאן קא תבע ועניים לא מצו תבעו דבכל חד מיני' אמר לאו לדידך יהבינן לי' אלא לאחריני יהיבי עכ"ל ז"ל: