Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שיהיו "בניה זכרים כצ"ל:
יורשים כתובת אמן "ונדונייתה כצ"ל וז"ל הגמרא א"ר יוחנן משום רשב"י מפני מה התקינו כתובת בנין דיכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו ואימא דאב לירות דבעל לא לירות ופירש"י נדוניא דיהיב אב לבתו לירתון בנין דיכרין אבל נכסי הבעל כגון מנה ומאתים ותוס' לא לירתון א"כ אב נמי מימנע ולא כתב לבתו ופריך ואימא היכא דיהיב אב נדוניא לבתו לכתוב בעל כתובה לבניה והיכא דלא יהיב אב נדוניא לא לכתוב ומשני לא פלוג רבנן:
עם אחיהן ומפרש ואזיל כיצד כו':
כתובה "במקום שאין כצ"ל:
אלא נקבות ז"ל הגמ' בת בין הבנים נמי תירות פירוש אם יש לאחת בת ולאחת בנים זכרים תטול הבת כתובת אמה והבנים כתובת אמן ומשני כנחלה שויוה רבנן (דירתון תנן) ואין בת יורשת בין הבנים ופריך בת בין הבנות (פירוש בת אחת מאשה אחת ובנות מאשה אחרת כ"פ) תירות ומשני לא פלוג רבנן דבת בין הבנים לא תשקול ובת בין הבנות תשקול:
אלא בנות פי' משתי הנשים:
היו לו ב' כצ"ל וכתובתה אלף זוז כו' וה"ה אם הכתובות שוות אלא שלאחת יש לה בנים הרבה יותר מלחבירתה וק"ל מ"ו:
ולא ממשעבדי דירתון תנן פירוש דכתב לה ב"ד דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף כו' (וכתב הריב"ש דכתובת ב"ד קודמת למתנת ש"מ וגביא מהן כ"פ): (אבל אם אין שם אלא מטלטלים לא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי ואע"ג דתקינו רבנן למגבי כתובתה ממטלטלים דוקא כתובתה אבל תנאי ב"ד למוריש כתובה לא אשר"י ועיין בס"ס זה כ"פ):
אפי' דינר כדי שיתקיים נחלה דאורייתא באותו דינר וק"ל מ"ו ודוקא דינר ולא פחות ב"י:
יש כאן כתובת ב"ד דכיון שהשטר יוצא על כולם נמצא כולם פורעין והיא נחלה שלהם שעשו בה פריעת חוב אביהן ר"ן:
ולא אמרינן בפרעון חוב כו' (פי' כדלקמן אצל אם מתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו כ"פ) וכתב רש"י דה"ט כיון שבשעת מיתה לא היה שם מותר זכו מיד בני הכתובה מקטנה לחלוק בשוה וכשבא אח"כ ב"ח לגבות חובו ה"ל כדבר שנתחדש אח"כ ביניהן דהא קי"ל ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ואינו מבטל הזכות שזכו כבר בני הקטנה מידי דהוי אמועטין ונתרבו עכ"ל:
לא חשיב מותר דבעינן מוחזק ולא ראוי:
ונתמעטו דוקא כגון דאיתזלו או נשתדוף נכסים:
שלא נשאר לאחר שנתמעטו הנכסים:
אחרי מותו פי' שנשבעה אחר מות הבעל קודם שמתה היא:
שמן הדין יורשין כתובת אמן הואיל שמת הבעל קודם שמת הוא:
אז א"צ שיהא שם מותר (ר"ל ואז חשבינן כל מותר על כתובת ב"ד הראשונה שמתה בחייו כאלו הוא במזומן ומקוים ביה נחלה דאורייתא אע"פ שהן פורעין כתובה השנייה ודוקא כשמתו כל הנשים בחייו שאז כל הבנים גובין מכח התקנה לפיכך בעי' מותר דינר כ"פ): ול"ד לב"ח הנ"ל דשם שייך טעם דב"ח מכאן ולהבא הוא גובה וכמ"ש לעיל משא"כ בכתובה דאלמנה דמיד בשעת מיתה נתחייב לה כתובתה ובפרעון כתובתה נתקיים נחלה דאורייתא:
מתקיים נחלה דאורייתא כפריעת שאר ב"ח שאמרינן שנתקיים בו נחלה דאורייתא:
אע"פ שלא נשבעה דהא בלא תקנה היו ראויים לירש עם שאר הבנים ירושת אביהן ולכן השתא נמי אע"פ שמן הדין לא ה"ל לירש המותר המגיע לחלקן מכח כתובת אמן מ"מ אמרינן הואיל ששייכים בממון זה מכח ירושת אביהן נוטלין נמי המותר מכח אמן: (אע"פ שלא נשבעה שאו אינן גובין כתובת אמן מן הדין עכ"פ גובין בני השנייה כתובת ב"ד מצד התקנה כ"פ):
ול"נ פי' אלא הראשונים נוטלת כתובת ב"ד מאמן והשאר חולקין בשוה כ"פ הרמב"ם:
אחרי מותו פירוש וכבר נשבעו שתיהן על הכתובה:
וכן אם גירש אחת כלומר ולא פרעה לה כתובה:
לפיכך בני הגרושה נוטלין ראשונה ר"ל כיון שבני הגרושה נוטלין בתורת חוב ופריעת חוב מצוה דאורייתא מש"ה נוטלין ראשונה ונ"מ שאם אין שם כ"כ כדי סך שני הכתובות וגם נ"מ לענין אם יש לפנינו כסף ושוה כסף וכיוצא בו שב"ח הן בני הגרושה ומשתלמין ראשונה מהמיטב וכתובת ב"ד נגבין מהגרוע ועיין בדרישה:
אין שם אלא כדי כו' ארישא קאי דאם מתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו:
אלא אין כאן כתובת ב"ד כיון דאי הוו שקלי כתובת אמן מיעקרא נחלה דאורייתא כי לא היה שם מותר דינר אע"פ שפרעו כתובת השנייה לית כאן כלל כתובת ב"ד כיון שלא היה שם מותר דינר על כתובת אמן כו' אשר"י וב"י הביאו ע"ש:
השנייה נוטלת כתובה מן הדין כדין אלמנה:
אין בני הראשונה נוטלין כו' אלא השנייה נוטלת כתובה והשאר חולקין שוה בשוה והטעם משום אנצויי שאין בני השנייה נוטלין כלום אלא אמם ובני הראשונה נוטלין כל הנכסים והם יוצאים נקיים מהם לגמרי:
כסברא הראשונה וז"ל דאל"כ אף אחר מיתת השנייה יטלו בני השנייה דהא כבר זכו בחלק ירושה בחיי אמן מידי דהוי אמרובין ונתמעטו:
בין לאחרים לענין שאם ימות בעלה קודם. (לא הפסידה כתובתה דמוכר בעין רעה מוכר ולא מכרה כתובת ב"ד לאפוקי מוחלת בעין יפה מוחל לכן הפסידו בניה כ"פ):
הפסידו בניה כו' ומסיים הרמב"ם לפיכך במקום שכותבין כתובה אין נוטלין כתובת בנין דיכרין עד שתצא הכתובה מתחת ידה דחיישינן שמא מחלה: (מי שצוה בשעת מותה ע"ל בסימן קי"ב. כדי שיתן האדם לבתו כבנו דבלא"ה לא היו נותנין לבתם לפי כשתמות בחייו בעלה יורשה הבעל ומוריש נדונייתה אף לבנים שיש לו מאשה אחרת לכך תקנו שבנים הזכרים ירשו את נדונייתה כ"פ):
לא עשו כתובת בנין דוכרין כתובה עיין בספרי פרק נערה שנתפתתה (כתובות מ"ו:)
ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל וכתב הריב"ש ובזמן הזה שכותבין בכתובה מטלטלי אגב קרקע גם כתובת ב"ד נגבית ממטלטלי אפילו לדעת הרמב"ם והרא"ש ע"ש וכ"י הביאו ורמ"א כתב שעכשיו נוהגין כדעת הראשון שכתובת ב"ד אין נוהג עתה כלל אפילו במקרקעי: