Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נותנין (לה י"ב חודש דכתיב ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור וימים הוא שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו כ"פ):
משעת תביעה ז"ל המשנה והגמ' בפרק אע"פ המארס הבתולה בין שתבעה הבעל והיא מעכבת בין שתבעה היא והבעל מעכב נותנין לה י"ב חודש משעת תביעה ולא משעת אירוסין. ומכאן למדלו כשהוא תבע אותה והיא אינה רוצה שאין לה צורכי חופה ותכשיטין נותנין לה י"ב חודש לתקן צרכי החופה: (אפילו אם ניסת לאלמן פירוש ולאלמן אין לו אלא שלשים יום משום שכבר יש לו תכשיטין. שיכולה לומר חברתו עלי יותר מן הבחור וכן הבחור לאלמנה כ"פ):
לבחור י"ב חודש כדי לפרנס עצמו הצרכי סעודה והחופה רש"י:
ולאלמנה נותנין זמן שלשים יום פירוש משעת תביעה שכבר יש בידה תכשיטין ואלמנה מן האירוסין דינה כבתולה ר"ן ב"י וכן מוכח מדאמרינן עשתה ששה חדשים לפני הראשון ומת ונתארסה לאחר נותנין לה י"ב חודש גם לשני כו' (ודין זה הוא משנה שלימה ותימא על הב"י שכתב וה בשם הר"ן ושכן משמע בירושלמי ושכן נראה מדברי הרמב"ם. ולא הזכיר הטור בעצמה או המשנה בעצמה ואפשר דאשמעינן בשם הר"ן דאפי' עשתה כל י"ב חדש ועד"ר כ"פ):
ולא תבעה עד שבגרה ז"ל מ"י האי לשון מגומגם הוא וגם ברמב"ם אינו מ"מ ה"פ כלומר שהתביעה בזמן י"ב חדש היה בקטנותה ונערותה קודם שבגרה ולא תימא שתבעה אחר דבגרה דבגרה היא כתביעה וק"ל עכ"ל ונלע"ד להגיה ותבעה עד שלא בגרה וק"ל:
או אפילו נתארסה בנערותה ואחר כך בגרה פירוש ועדיין לא תבעה:
אלא מיום שבגרה פירוש אע"ג דעדיין לא תבעה בשעה שבגרה ומטעם דמשעה שבגרה הרי היא כתביעה (דמסתמא מתחלת להכינה כל תכשיטיה שאם ימצא לה בעל יהא הכל מוכן כ"פ):
ופירש רש"י משעת קידושין כו' צ"ע למה לא כתב רש"י כן באלמנה:
משלימין לה שלשים יום משעת תביעה כדעת הרא"ש ולא כדעת רש"י:
ואם שלמו לה שנים עשר חודש משעת בגרותה לאחר שלשים יום משעת תביעה אין נותנין לה אלא שנים עשר חודש משעת בגרותה כך הוא בקצת ספרי רבינו אבל אין צריך לבבא זו שהיא נכללת במה שכתב לפני זה וגם כל שכן הוא ממ"ש ואם לא עברו עליה שנים עשר חודש שלמים בבגרותה קודם הקדושין כו':
או שפרסה נדה שאינה ראויה לחופה כדלקמן בסימן ס"א (ואין ראיה מכאן שנדה אין ראויה לנישואין כדברי הרמב"ם דהכא איירי שאין רוצה לכנוס בנדתה כ"פ):
שאינו יכול לכנוס כדלקמן בסימן ס"ד ע"ש (ולא קאי רק אמ"ש או שהגיע זמן באחד בשבת ולא אנדה דהא כתב רבי' בסי' ס"א דיכול לכנוס את הנדה כ"פ):
להשיאה כשהיא קטנה דאמרה לא יכילנא בבעל:
בין אביה שיכול לומר למחר תצא ותמרד בבעלה ותבא עלי עד שתגדיל ונמצאתי צריך לתכשיטין אחרים רש"י ומ"ש ותמרד בבעלה ר"ל ומתוך כך בעלה יתן לה גט ותחזור לבית אביה:
להשיאה לכשתגדיל ולא אמרינן דלמא מעייל אפחדא מהשתא וחלשא גמרא:
ותאמר בפלוני אני רוצה כדלעיל בסימן ל"ז אסור לאדם שיקדש את בתו עד שתגדיל אבל בזמן הזה שאנחנו בגלות שרי ע"ל סימן ל"ז ולקמן סי' קנ"ה כ"פ) והרמב"ם סבר דאסור ל"ד אלא שאין ראוי לעשות כן ועיין בב"י:
ואם רוצה ר"ל אביה דאם לא כן קשה הא כתב לפני זה דאביה יכול למחות ולעכב: