ויקדש מיד כו' צריך לשפשף ידיו אחר שהיסב כדי שיביא את עצמו לידי נטילה קודם הקידוש ויברך אשר יצר ולא ענט"י מ"ו ז"ל:

וישתה רביעית פי' בכוס שיש בו יותר מרביעית צריך לשתות רביעית כדעת התוס' ואם כוס של רביעית שותה רובו אפי' לכתחלה כדלעיל סי' תע"ב וכ"פ בהלכות שבת מהרש"ל והאריך בהגהותיו:

ונוטל ידיו ומברך כו' ומהרש"ל כתב שא"צ ליטול ידיו אלא סומך אנטילה דקודם הקידוש:

ונותן החציה כו' ולא פחות מחציה מהרש"ל:

ומוזג כוס שני ומחזיר הקערה לפניו ואומר מה נשתנה כן הוא בדפוס ב"י אבל בספרים המדוייקים הוא איפכא ואומר מה נשתנה ומחזיר הקערה לפניו וכ"כ ה"מ דקודם שמתחיל עבדים מחזיר הקערה וכ"כ בש"ע וכן נלע"ד עיקר דהא לכך מסירין הקערה כדי שישאלו התינוקות למה מסירין הקערה כיון שעדיין לא אכלנו ואם שואלין כן א"צ לומר מה נשתנה כלל ומתחיל עבדים וכשאין שואלין שואל אדם את עצמו במקום התינוק גם כן יהיה השאלה כשאין הקערה לפניו שאז הוא שעת השאלה וק"ל:

ואינו מברך לא לפניו ולא כו' אבל מהר"ם ומ"ו ז"ל כתבו שצריך לברך ברכה ראשונה אכל ד' כוסות:

ולא יבצע פי' ולא יפרידנה:

ואם אכל בלא הסיבה כו' אבל מהרש"ל פסק בהגדה שא"צ לחזור וסומכין אראבי"ה:

ואם אינו יכול לאוכלם ביחד יאכל תחילה של המוציא כו' נלע"ד דאז של המוציא א"צ היסיבה וכמ"ש בפסקי מהרי"א ס"ס קכ"ב ע"ש דשם הביא דעת הפוסקים שלא הצריכו הסיבה אלא לכזית דהמצה ודאפיקומן ע"ש:

ויקח כזית שהוא כחצי ביצה:

וטובלו בחרוסת וכ"פ מ"ו ז"ל בסדרו:

כמה שירצה אבל לא לשובע ממש דאם כן יהיה אכילת אפיקומן אכילה גסה מהרי"ל:

וידיח כוס של ברכה כו' עיין בדרישה:

וחותם מלך מהולל כו' עיין מ"ש לעיל סימן ת"פ: