ולא מן האבנים בגמרא מפרש משום נולד ורמב"ם מפרש שאסור שהרי אפשר להמציא אותו מבערב ובדיעבד אם הוציא מותר להשתמש בו:

ואין עושין פחמין ופחמין אסור מטעם שהוא כלי לצורפי זהב רש"י. ור"ן פירש שהוא מכבה:

דלא דמי למלאכת אומן ולא לנפחים ולא לצורפי זהב נראה דט"ס יש כאן וה"ג לא לנפחים בלא וי"ו וכן מצאתי באשר"י דהא אין מלאכת אומן שייך יותר כ"א בנפחים וצורפי זהב ודו"ק:

ומיהו אין להקל כו' ז"ל התוס' מיהו העולם נהגו היתר ע"י להפכו מלמעלה למטה ואומר הר"פ שיש לדחות מ"ש מדלא מפליג כו' דשמא הא עדיפא ליה דכולה בשל אומן איירי עכ"ל:

דאמר ר"י האי מדורתא מלמעלה למטה שרי ממטה למעלה אסור וכן ביעתא וכן קדירה וכן פוריא וכן חביתא ורבינו הכניס מדורה העשויה מעצים דקים אגב דאיירי בדין מדורה ומ"ש אח"כ וכן הקדירה חזר אדלעיל אהא דאמר רב יהודה כו' וכ"כ ב"י:

מותר להסיר מהן כו' איצטריך לאשמועינן דשרי דל"ת דהוי כמסתפק משמע שכבר כו' שאסור ומשמע מדברי רבינו דבעצים גדולים אפי' אחז האור מותר להסיר מהם וכ"כ הרמב"ם בהדיא אבל הרוקח אוסר והמרדכי כתב מיהו ליקח האור מצד זה להניחו בצד אחר של מדורה מותר כיון שאין מתכוין לכיבוי כלל וכתב רמ"א מותר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן אם אינו מכבה ודוקא לצורך י"ט א' אבל לצורך י"ט שני אסור:

דכיון שאין לו מחיצות כו' ואפילו יש לו מחיצות מד' רוחות אם אינן מגיעות פחות מג"ט לארץ יש להתיר מכח שאין צריך לאויר כדבסמוך:

אבל אבנים של בית הכסא כו' דבנין עראי מדאורייתא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה והכא משום כבוד הבריות לא גזרו גמרא:

שהרי מכוין למה שהוא עושה ז"ל הרא"ש אע"פ שאינו מתכוין לבנין מ"מ מתכוין הוא לעשות דבר הדומה לבנין ואסרוהו וגזרו אטו בנין:

אסור לטלטלה ולא משום מוקצה אלא משום דגזרינן י"ט אטו שבת:

אבל יבישה שראוי כו' זהו כפי' ר"ת בפ' המביא כדי יין אבל הרי"ף והרמב"ם אסרו אפי' בעץ יבש ועיין ב"י מ"ש בשם הר"ן:

והוא גמר תיקונן כתב רמ"א וכן המנהג אם לא על ידי הדחק שסומכין על רבים המתירין ולכן נהגו כשקונין קדרות חדשות בפסח מבשלים בהן קודם י"ט עכ"ל ול"ד בפסח רק שבפסח דרך לקנות קדירות חדשות וק"ל: