Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
איסור בשר בחלב רבינו שינה לשונו כאן שהתחיל איסור בשר בחלב ולא התחיל כן בשאר איסורים אפשר לומר שבא ליתן פעם על הא דקי"ל לאסור בשר בחלב באכילה ובהנאה ולא מצינו בתורה אלא איסור בישול לכן התחיל איסור בשר בחלב ר"ל שמה שאנו מחזיקין בשר בחלב באיסור אכילה והנאה זהו טעמו שכתב לא תבשל ג"פ בתורה כו' ואף שקרוב לודאי שאין כוונת רבינו כאן לזה מ"מ כתבתיהו דהא אינו מוציא מידי פשוטו:
כתיב לא תבשל כו' חולין פרק כל הבשר (חולין דף ק"ה:)
וגדי לאו דוקא דהה"נ שור ושה כו' אלא שדיבר הכתוב בהווה פירוש שבשעה שהוא גדי אז אמו מניקת אותו ויש לה חלב:
אבל בשר טהורה בחלב בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה לא כן צריך לגרוס וכן הגיה מ"ו מילת לא ור"ל לא דמותר בבישול ובהנאה ואין ענין כאן לאסור באכילה משום בשר בחלב כיון שכבר אסור ועומד מן התורה משום בשר טמא ואין איסור חל על איסור ועד"ר:
ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה אינו אלא מדרבנן פי' באכילה (אבל התוספות תופסין עיקר דבשר חיה ועוף בחלב דאורייתא עיין בשערים רש"ל דפלוגתת ר"ע ורבי יוסי הגלילי הוא דר"י סבר דאורייתא עכ"ה) וז"ל הרמב"ם פ"ט מהמ"א ואסור באכילה מד"ס כדי שלא יפשיטו העם ויבואו לידי איסור אכילה של תורה שהרי אין משמע בכתוב אלא גדי בחלב ממש ואי תתיר חיה ועוף יבואו לאכול גם בשר בהמה גסה בחלב ע"כ:
וביצים הנמצאים בעופות כו' כתב הרשב"א כו' עי' מ"ש ע"ז בדרישה:
ורש"י פי' כשנגמר החלמון כו' שרי ויראה מדבריו שמתיר אפי' אין לה חלבון טעם רש"י דבשר עוף בחלב מדרבנן לפיכך הקילו ועיין בב"י בדין מליחת ביצה שלא נגמרה (כתב רש"ל עכ"ה) ואנו אוסרים הכל עיין בשערים כפי מה שהגהתי ועד"ר:
דגים וחגבים מותר לאוכלן בחלב ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמ"ש בטור א"ח סימן קע"ג עכ"ל ב"י ובד"מ כתב ע"ז וז"ל ולא ראיתי בימי נזהרין בזה וגם בא"ח סימן קע"ג אינו אלא שלא לאוכלו בבשר משום סכנה אבל בחלב שרי וע"ל סימן קי"ו ולכן נראה שנתערב להרב ב"י בשר בחלב גם משמע להתיר מהא דאמרו דגים שעלו בקערה של בשר מותר לאכול בכותח משמע שאוכלין דגים עם כותח שהוא חלב אבל איפכא לא אמר שמותר לאוכלן עם הבשר וע"ל סימן צ"ה בדין דגים שעלו בקערה:
כתב הרמב"ם המבשל בחמי טבריה ומעושן פי' מעושן שנתחממו בשר בחלב בעשן כמו בחמי טבריה או י"ל שנשרו בחלב ואח"כ תלאו בעשן:
ודם שבשלו כו' אין לוקין על אכילתו משום בשר בחלב אלא משום דם וגם רש"י כתב שעל דם מבושל חייב עליו כרת ולא כהלכתא היא ההיא דהקומץ רבה שאמר שם דם שבשלו אינו עובר עליו ועד"ר מ"ש ע"ז:
או עור וגידין ועיקרי קרניים פי' דוקא עיקרי קרנים שהם רכים: (או בחלב מתה אינו ר"ל דוקא שמתה מעצמה ותאמר שפטור מטעם דאין איסור חל על איסור אלא אף חלב שחוטה בכלל חלב מתה היא ופטור מטעמא דדרשינן התם בחלב אמו ולא בחלב שחוטה עכ"ל רנ"ש עכ"ה):
חלב הנמצא בקיבה לדעת רב אלפס אינו חלב אלא פירשא בעלמא הוא ועד"ר:
לפיכך אם מלח הקיבה בחלבה נאסרה מדרבנן ועד"ר: