**עשרים ושתים אותיות יסוד.**פירוש אחר שביאר בפ"א מהות הנתיבות וחקיקתן ומהות הספירות ודוגמתן בעולם בשנה ונפש ויחודן והעלמתן ועצמותן חזר ופירש לך בפרק זה האיך משתלשלים האצילות מהם. ולכן אמר יסוד כי הם יסוד לכל הנמצאים. ואמר כי הג' אמות אשר הם אם ויסוד לכל הנמצאים לפי שכל הנמצאות נמצאו מהם. ומה שבעצמי הספירות נקראו אמות מלשון כי אם לבינה תקרא נקרא למטה מהם יסודות. ואמנם גם הכפולות והפשוטות מן האמות נמצאו. והמשל בזה הנה חכמי הרופאים כינו לאיברי האדם על שם היסודות עד שכנו המוח בשם הליחה הלבנה, וכנו לטחול בשם השחורה ולכבד הדם ולמרה שבכבד הירוקה כנגד אש עפר רוח ומים. ואיני סבור שיחשוב שום אדם ממי שחננו השי"ת שכל מי שיחשוב שהמוח הוא הליחה לבדה או [המרה מן] הירוקה לבד או הכבד מן הדם לבד או הטחול מהשחורה לבד. אמנם כל אחד מהם מורכב מכולן וכן הדין בכל איברי האדם וכן הדין בעצמי הכפולות והפשוטות שיסודן אמ"ש. אמנם נקראו פשוטות לערך מה שמורכב מהם או לפי שאין להם תמורות. ויש לך לדעת כי לשון פשוטות יאמר על כמה פנים. האחד מהם מלשון ופשט את בגדיו כי הוא מחליף בגדי השלחים בשלח וכולם בדרך חסד ורחמים מעילוי לעילוי, והשני [מלשון] אל פשטתם היום שפירושו שמתפשטים ונמשכים והולכים עדי עד ועיין בספר הבהיר. ומלת כפולות מלשון בכפל רסנו מי יבא כי הוא כפול מזכר ונקבה ומדבור ומתמורה. ולפי שיש מן הי"ס אשר הם עגולים וכדורים כעין גלגל ויש מהם כענפים המתפשטים מהשרש. והמשל בזה גלגל ההיקף בגלגלים ויש מהם ענפים לענפים המשל בזה האילן שיש לו ענפים וענפים לענפים וענפי ענפי ענפים לענפים ויש לו עלין ופרחים ופירות כן עץ החיים הנקרא אדנ"י הוי"ה אהי"ה יש לו שרש שממנו נובע מקור להוציא כל הנמצאים ממנו. ובלי ספק שהמקור הנובע ממנו לעליונים הוא מעצם המקור. אמנם הנתיב אשר ממנו נובע לתחתונים נבדל מהנתיב אשר ממנו נובע לעליונים. וכן לכל מין ומין יש לו נתיב בפ"ע, יש מהנתיבות ההם והענפים ההם אשר נמשכים אליו לצד זכות ולהפך בזכות הנמצא ולהעלותו מעילוי לעילוי להשיבו אל אביו (בינה), וכיוצא באלו הנתיבות הנמשכות אליו מן החסד להעלותו אל אביו כן יש נתיבות הנמשכות אליו מצד הדין והחובה להשליכו הבורה אשר הוא מלא נחשים ועקרבים וכל מיני הפסד, נמצאת אומר שמקור ההויה וההפסד המתחלפות בכל הנמצאות כולם נובעות אליהן ר"ל אל כל מין ומין מן הזכות אשר לו בעליונים ר"ל מחסדי ה' ומהחובה אשר לו מהשם מצד הדין. וע"פ הזכות והחובה יתהוה ויפסד ויתחלף בדין בני חלוף ר"ל להיות פושט צורה ולובש צורה, ולהיות השי"ת פועל בכפים האלה כל פעולותיו נאמר נשא לבבנו אל כפים אל אל (חסד) בשמים (ת"ת) וכמו שיש כף ידים כך יש כפות רגלים. והסוד של כף זכות ושכותי כפי עליך עד עברי.

והנה כל הנמצאות חקוקות בכפים האלה שנאמר הן על כפים חקותיך וגו' והסוד ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו כי האדם אדם ממש והבן זה.

והנה ע"י מבינים היודעים להתחסד עם יוצרם שנאמר במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, ואומר אשר בידו נפש כל חי, הנה ביאר לך כי כל הנפשות והרוחות הם בידו בסוד בידך אפקיד רוחי:

**כף זכות וכף חובה.**צא"ל כשם שאנו מצווים לעבוד יוצרנו בתרי"ג מצות כך כל אחת ואחת מהי"ס מצווה לעבוד את יוצר הכל ויתנשא המלך לעדי עד. וז"ס שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כי המצות ניתנו מן העולם ועד העולם וזהו סוד מנין שהקב"ה מניח תפילין. וז"ס שארז"ל מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית תפלתי. ונאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אלו תפילין. וכן תמצא בכמה מקומות שהקב"ה עוסק בתורה. וכן אם תדקדק בדברי רז"ל ובדברי הנביאים ע"ה תמצא זה מבואר מאד וכן נקראת תורת ה' וכן תמצא בכמה מקומות תורת מלאכי השרת כמו שארז"ל בפסוק אשר תנה הודך על השמים בענין מ"ת ולפיכך יש במלאכים ג"כ עונש וגמול ודחייה קל"ח שנים והם המלאכים שבאו להפוך סדום מפני שגלו סודו של הקב"ה ואמרו כי משחיתים אנחנו נדחו ממחיצתם מאז עד סולם יעקב אבינו והנה מלאכי אלהים וגו' שזמן זה תמצאהו קל"ח שנים ועיין בב"ר, מכאן אתה למד שכף זכות וכף חובה פשוטות לעליונים ולתחתונים והכל לפי הדין. כף זכות וכף חובה שארז"ל עבר אדם עבירה אוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם כלו לכף חובה, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות:

**ולשון חק מכריע בינתים.**פירוש כל צבא השמים עומדים עליו מימינו לזכות מצד החסד ומשמאלו לחובה מצד הדין אלו מלמדים חובה ואלו מלמדים זכות שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר:

**ולשון חק.**פירוש הבינה שהיא מרוח אלהים היא מכרעת בין האש ובין המים שנאמר המשל (חסד) ופחד (גבורה) עמו עושה שלום במרומיו. ומ"ש לשון ולא אמר רוח מכריע בינתים שכן דרך הרוח להכריע בין האש ובין המים לפי שרצה לכלול במלת לשון עולם שנה נפש כי יש לשון ים בעולם ובשנה ובנפש לשון החי.

והנה הלשון מכרעת בין החיך העליון והתחתון ובין הלב והמוח והיא מכרעת בין האש ובין המים, כי בתפלה יהפך מדת הדין לרחמים ובדברי נבלה תהפך מדה"ר למדה"ד כמ"ש רז"ל הכל יודעין למה כלה נכנסת לחופה אלא כל המנבל את פיו אפילו נגזר עליו משבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה שנאמר בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה ועיין במס' כתובות. ואמר לשון חק, פירוש הבינה כי ברית לשון פירושו יסוד ובינה ונקרא הלשון חק כי כל חק ומשפט משם יצאו וידוע כי מצד הזכות החיים ומצד החובה המות וזש"ה מות וחיים ביד לשון וכל עניני החוק הן של כמות של כל מין ומין הן חק האיכות של כל מין ומין הן חק האנה ר"ל בתנועה וגלגול הן חק המצב הן חק הלו הן חק הפועל וההפעלות כולם יצאו על פי הלשון ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו כן הלשון שהיא הבינה מכרעת בין עולם עליון לתחתון ובין האש והמים ומוציאה מה שבמחשבה לנראה כי היא מגלה כל נסתר:

**שלש אמות מ"ם דוממת.**פירוש קול דממה דקה וסוד נאמן רוח מכסה דבר מצד טבע החסד שהיא שוקטת וכחה ביסוד המים ומנהיג בנחת לבריותיו ודוגמתו בעולם העליון זש"ה לך דומיה תהלה. וכל לשון דממה רומז אל החסד, ושי"ן שהוא של אש משמעת קול המיה וצעקה ושריקה וידוע הוא כי הסערה הוא מצד המיית הרוח וחבור שתי המדות יקים סערה לדממה, דממה וקול אשמע. ונאמר מצד הדין ישרוק ה' לזבוב וזבוב הוא אלהי עקרון, והבן זה:

**אל"ף חק מכריע בינתים.**פירוש כ"ע נקרא אל"ף חק וכשם שהבינה מכרעת בין זכות וחובה כן כ"ע מכריע בין דממה ושריקה. ורומז אל הצינורות היורדות מכ"ע אל החסד והגבורה ואל האמצע להכריע:

**עשרים ושתים אותיות יסוד.**פירוש הם יסוד ושרש לכל הנמצאות:

**חקקן.**באויר ובמים ובאש כמו שביארתי לעיל:

**חצבן.**פירוש הפריד חלקי כל אות ואות עד שנשלמה צורת כל אות ואות של כ"ב אותיות הן באויר הן במים הן באש, וחקקן בתהום שנאמר בחקו חוג על פני תהום וחקקן בשמים שנאמר הידעת חוקות שמים וחקקן בארץ שנאמר בחקו מוסדי ארץ. וחצבן בכל אחד מאמ"ש אותיות הקדש שבהם באש שנאמר קול ה' חוצב להבות אש, ובמים נאמר קול ה' על המים, ובאויר נאמר קול ה' יחולל אילות פירוש מלשון חללו של עולם, ועיין בספר הבהיר בפירוש מזמור זה:

**שקלן.**פירוש אחר שנתהוו האותיות סדרן במדה ובמשורה מי ראוי להיות ראש בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים מי יהיה קבוע ומתנועע כי יש בהם רוח חיים כי עץ חיים היא למחזיקים בהם והם מרוח אלהים חיים. וזש"ה מי מדד בשעלו מים פירוש לצורך בריות שבמים העשויות באותיות הקדש, ושמים בזרת תכן אותיותיהם לכל צבא השמים העליונים, וכל בשליש עפר הארץ פירוש לכל יצורי תבל הן דומם צומח חי מדבר, ושקל בפלס הרים אלו אותיות הקדש שהם הורים ואמות לעולם ומלואו, וגבעות במאזנים פירוש מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו:

**והמירן,**זה שהיה ראש להיות סוף בסוד הגלגול ברוח כי אל מקום אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן. והמירן מגריעות לעלוי ומעלוי לגריעות מימין לשמאל ומשמאל לימין ממעלה למטה ומלמטה למעלה מלפנים לאחור ומאחור לפנים. והמירן מהיפך אל ההפך:

**וצרפן,**פירוש בצורה כל מין ומין בצורתו ר"ל באותיות ופירושו חברן:

**וצר בהן כל היצור,**פירוש מדת הכל שהיא כוללת כל הנפשות וכל הנמצאות בתבנותם באיכיותיהם וכח חומר פשוט מוסכם לכל שמיטה ושמיטה שיתפעל ממנו פעולות ידועות למקובלים באמת:

עשרים ושתים אותיות יסודלכל דבור ומעשה פירוש בנפש:

**חקקן בקול וחצבן ברוח וקבען בפה.**דע כי הקנה מתמלא מרוח הנשאב בדרך הריאה והרוח הדבק בדופני טבעות של הקנה והרוח הדופק על הטבעות ונגרר מטבעת לטבעת ועולה בטבעות ויורד בחוליא ועולה בטבעות הוא הוא המשמיע קול בפי האדם העליון ובאדם והרוח האמצעי אשר איננו נגרר בטבעות נקרא רוח והרוח המשתלח אל הפה ומתחלק ונחתך בה' איברים והם בגרון ובלשון ובחיך ובשינים ובשפה הוא הנקרא דיבור. וכל האותיות נחלקו לה' חלקים וכל חלק מהם ניתן לו כלי להניעם. כלי המיוחד לאותיות אחה"ע כלי שלהם הוא משך הרוח בגרון לבד ר"ל בבית הבליעה, והם רוחניים למאד לפיכך נבחר מהם הה' לשמו הגדול וה' בקריאתו מושך הא' עמה כמו ה"א ומושך יו"ד עמה כמו ה"י לפיכך נבחרו אלו לשמו הנעלם ר"ל אהי"ה. והופקדו אותיות בומ"ף לשפתים, ולפי שהגיון הוא"ו פעמים הוא יבא בחול"ם והוא אז רוחני בלתי שימוש כלי השפה לפיכך נבחר עם שאר שתי אותיות לשמו המפורש. והופקדו אותיות גיכ"ק לחי"ך, ולפי שהיו"ד הוא כעין גולם בלי צורה והיא בכל ונסתרה מכל לפיכך הושמה בראש השם המפורש, ולפי שהיא ראשית הכל ואחרית הכל, לפיכך נתנה בראש של הנכתב ובאחרית הנקרא, כי הוא ראשון והוא אחרון. והופקדו אותיות דטלנ"ת בלשון, ולפי שהדל"ת היא כעין מעזיבה ותקרה שנתנה בקצה שלה הימנית על עמוד אחד לבד ואמצעות התקרה וצדה השמאלי אין לה על מה להשען והיא עומדת ברוח אלהים חיים לפיכך נקרא ד"ל ואם דל הוא ואין ידו משגת לעמוד השני. וידוע הוא שאות הנו"ן עקומה היא דל"ת הפוכה כזה אלא שזה תקרתו מלמעלה ונו"ן עשה תקרתו לאסקופה ולכן נתחברו שניהם לספירת העטרה והוא ד"ן את כל העולם בכח שבה וזהו סוד אדנ"י. כן הלשון שהוא הבינה יונקת מכח אל"ף של כ"ע ויו"ד של חכמה ודנה את כל העולם כולו בסוד צדק צדק תרדוף צדק עליון (בינה) וצדק תחתון (עטרת) [למען תחיה] בכח חיים (כ"ע) וירשת את הארץ (עט'). ועיין בספר הבהיר. והופקדו זסשר"ץ לשינים. ולפי שהשי"ן יש לה ג' ראשים והוא כעין בית קבול ר"ל (טי"ת) [עט'] המוכנת לקבל בה כח עליון ר"ל ג' ראשים של ג' אותיות השם והם יו"ד ה"א וא"ו כן העטרה מקבלת מכל הספירות שעליה, ולפיכך שמוה בראש שד"י. ואות דל"ת ויו"ד כבר פירשתי לעיל, ואותיות צד"י ותי"ו אשר בצבאות כבר פירשו בו רז"ל אות הוא בצבא שלו כי כל הצבאות נראות בה ר"ל בעטרת. וצד"י הוא צדיק יסוד עולם ותי"ו הוא תפארת במקדשו. והושם למ"ד מן אותיות דטלנ"ת בשם אל כי זו הוא עולה ממעל לכל האותיות עד א' של כ"ע. ולכן מורה על כח שנאמר יש לאל ידי פירוש כח ועוצם. והושמו זסצר"ש בשינים ר"ל בל"ב נתיבות שבפה אשר בראש שכללו כעין יו"ד אטומה כי נתיבותיו נעלמו. ויש להבין מזו המשנה פני אדם ודבורו:

כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגלי הספירותאות לפנים מאות עד המרכז, ואמר כי יש אותיות ממש בולטות העשויות בחקיקות מסביב עד שעצם האות עומד בו בעצמו, והנה חקיקת הירכות אשר מסביב לגופי האותיות הוא ששנינו חקקן כמין ערוגה, כי בערך שהחורש בתלם חורש וחופר מצד אחד עד שצד אחד שבצדו עולה כן היתה החקיקה מסביב לאותיות עד שגופי האותיות מעצמם היו, ואח"כ לקח האותיות והעמידם כזר זה אחר זה כעין חומה שמסודרת באבן אצל אבן כן אבני האותיות אשר נחצבו מגופי הגלגל העמידם זה אצל זה עד שהקיפם את כל הזר של הרקיע כמין החומה וזהו סוד קבועות בגלגל, סככן כמין מעזיבה, פירוש סכך נתיבות של האותיות כי הנתיבות אשר נחצבו ממנו האותיות הנתיבות ההם הם עוברות עוביו של הגלגל ועובי הגלגל הוא מהלך ת"ק שנה כדאיתא בב"ר ובפ' אין דורשין, והנה סכך על הנתיבה הוא כמין מעזיבה.

והנה מספר האלפ"א בית"א הם רל"א אלפ"א ביתו"ת הקבועות ובולטות בגלגל:

**וחוזר הגלגל.**פירוש הגלגל חוזר ומקיף והאותיות קבועות ואינן זזות ממקומן אותן האותיות אשר הציבן כמין חומה וקבען בגלגל חוזר גלגל מצד החסד לבריאתו ואחורמצד הדין והגבורה לסתור ולהחריב וכל פנים מצד הרחמים ואחור מצד הדין שלמטה, וכן ארז"ל שותף מדה"ר עם מדה"ד וברא את העולם.

ודע כי סדרי אותיות של צד פנים הם הפוכות מצד הדין הנקרא אחור, והמשל בזה אם תמצא בשלפנים א"ל תמצא בצד הדין הנקרא אחור ל"א וכן כולם.

הנה מכאן נתבאר לך כי יש אותיות קבועות והם בגלגל, ויש אותיות חוזרות ומתגלגלות והם באוירי הגלגלים של הספירות ויש סדר לבריאה ויש סדר הפוך לחרבן:

**וסימן לדבר,**של תמורה ושינוי והפך יולד מכח שינוי סדרי הגיון האותיות, כי הנה אותיות ענג הן אותיות נגע ונגע הוא צער ואין בטובה (חסד) למעלה מענג ואין ברעה (דין) למטה מנגע. וכולם אותיות אחדים הם אלא בשינוי סדרם ישתנה ענינם מרעה לטובה, מכאן יש להבין כי אותיות הפנים ואותיות אשר לאחור אחדים הם אלא שסדרי האותיות אשר לאחור הפוכים בסדרם מסדרי האותיות אשר לרחמים:

כיצד שקלן והמירן כו' אל"ף עם כולם.פירוש כי אלפ"א בית"א הראשונה מתחלת באל"ף על סדר אב"ג דה"ו ז"ח ט"י כלמ"נ ס"ע פצ"ק רש"ת הרי א' עם ב' ושאר כל האותיות עמהם. ואח"כ ידלג אות א' ויבא א' עם ג' וי"א אותיות בדילוג אחת אחת עמהם, ואח"כ יתחיל בא' וידלג ב' אותיות וכלם עמהם, ואח"כ ידלג ג' ואח"כ ידלג ה' ואח"כ ו' ואח"כ ז' ואח"כ ח' ואח"כ ט' ואח"כ י' ואח"כ י"א ואח"כ י"ב ואח"כ י"ג ואח"כ י"ד ואח"כ ט"ו ואח"כ ט"ז ואח"כ י"ז ואח"כ י"ח ואח"כ י"ט ואח"כ כ' ישאר א"ל באמצע בצירוף א' עם כולם. ואח"כ יסדר שישליך הא' לבסוף זה שהיה ראש להיותו סוף כזה, בג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א', וידלג ע"פ סדר ראשון וישאר באמצע ב"ם ויו"ד אלפ"א ביתו"ת מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב, וידלג כאשר בתחלה וישאר ג"ן באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ד"ה ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אב"ג, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ד"ס באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת אבג"ד, וידלג כאשר בתחלה וישאר ה"ע באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אבגד"ה, וידלג כאשר בתחלה וישאר ו"ף באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת אבגדה"ו, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ז"ץ באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת אב"ג ד"ה ו"ז, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ח"ק באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח, וידלג כאשר בתחלה וישאר ט"ר באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו זח"ט, וידלג כאשר בתחלה ויעלה י"ש באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ואח"כ יסדר כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י, וידלג כאשר בתחלה ויעלה כ"ת באמצע ויו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה. ע"כ סדר אשר לפנים. מכאן ולהלאה רל"א שערים אשר לאחור. (ואח"כ) ויסדר ל"מ נ"ס עפ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח טי"כ ויבא ל"א באמצע ויו"ד למעלה ויו"ד למטה. ואח"כ יסדר מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל, ויבא מ"ב באמצע ויו"ד למעלה ויו"ד למטה. ואח"כ יסדר נ"ס ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כל"מ, ויבא נ"ג באמצע. ואח"כ יסדר ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ, ויבא ס"ד באמצע. ואח"כ יסדר ע"פ צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מנ"ס, ויבא ע"ה באמצע. ואח"כ יסדר פ"צ ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע, ויבא פ"ו באמצע. ואח"כ יסדר צ"ק רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ סע"פ, ויבא צ"ז באמצע. ואח"כ יסדר ק"ר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ, ויבא ק"ח באמצע. ואח"כ יסדר רש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פצ"ק, ויבא ר"ט באמצע. ואח"כ יסדר ש"ת א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר, ויבא ש"י באמצע. ואח"כ יסדר ת"א ב"ג ד"ה ו"ז ח"ט י"כ ל"מ נ"ס ע"פ צ"ק ר"ש, ויבא ת"ך באמצע. ואלו הן הרל"א שערים של אחור והם הופכים את הבריאה לקדמותה כי הם מצד הדין, והראשונים להויה וסימנם יוצר הכל הוא ה' צבאות שמו, והאחרונים להפסד. וצא"ל כי בכל אלפ"א בית"א ואלפ"א בית"א צריך שיבא סדור הדלוג כמו שבארתי בא', ולפיכך יבאו יו"ד אלפ"א ביתו"ת ממעל למרכז ויו"ד מלמטה והמרכז באמצע, וכל אלפ"א בית"א מאלו של מעלה למרכז ושלמטה ממרכז הם מכ"ב אותיות ונמצא שמספר כולם רל"א שערים לבנין, כי י"א פעמים עשרים הם ר"כ וי"א מרכזים הרי רל"א לבנין וכן לסתירה.

ועוד צא"ל שלכל האלפ"א ביתו"ת הן לפנים הן לאחור הראשונה מהם כ"ב אותיות והשניה י"א ולפיכך פועלים, וזהו פירוש שקלן אי זה אות יתחבר וישתוה עם חבירו מכל רל"א שערים וחלופן. והמירן זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש: א' עם כלם וכלם עם א'. וכן הדין לכל כ"ב אותיות כמו שפי' לעיל:

וחוזרת חלילהברל"א שערים. והטעם ליציאת הרל"א שערים וכל לשון בגלגול אלפי ביתות, לפי שאם תעשה עד"מ עשרים ושנים עיגולים זה בתוך זה, ויהיה בכל א' מהם כ"ב אותיות אז תראה בעיניך איך כל הדבורים והלשונות יצטרפו מתוך גלגולם ברל"א שערים. וי"א רכ"א ומביאים ראיה מדרז"ל במסכת יומא כוס דדוד מחזיק מאתן ועשרים וחד לוגא שנאמר כוסי רוי"ה בגימ' הכי הוו. ואין ביניהם חילוק אלא למ"ד רכ"א מונה מרכזיהם א' ולמ"ד רל"א מונה מרכזיהן י"א:

**נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא מהן.**פירוש מן האותיות כי האותיות הם חיות רצות ושבות ברוח הקדש שבהם ויוצאות דרך מקומות החמשה אשר בחשמ"ל.

והנה דבר ה' יוצא ממקומו ובכלל הדבור הוא כל שם של כל מין ומין ממיני הנמצאות:

**ונמצא כל היצור יוצא בשם אחד.**פירוש בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א אשר מצטרף עם כל אות ואות שיש ברל"א שערים קד"ם פעמים, ל"ו עם היו"ד ול"ו פעמים עם ה"א ול"ו פעמים עם וא"ו ול"ו פעמים עם ה"א הרי קד"ם פעמים עם א' וכן עם כל או"א מכ"ב אותיות נמצא קד"ם פעמים כ"ב יעלו חוא"ג (פירוש הן יחידות עשירות מאות אלפים והן ג' אלפים וקס"ח) [דבר זה נשאל מהגר"א ז"ל ופירש הכוונה שהוא כאילו היה כתוב באותיות ציפערין 3168 כמ"ש במוסגר] אותיות בכ"ב אותיות בלבד, וחשוב שלשת אלפים מאה וששים ואחת פעמים רל"א יעלו מספרם שבע מאות ושלשים ואחד אלף שמונה מאות ושמונה:

**ובאלו שמותיו [יצר מתהו] ממש.**פירוש לממשות של היצירה כי הלביש צורה לדבר תהו:

**ועשה אינו ישנו.**ואצילות הנמשך מאין שאין לו צורה ודמיון והשכל אלא כל חכמות הבריות נאספו מלידע מהו.

הנה ע"י אלו ההויו"ת הוציאו מאין ליש כל הנמצאות:

**וחצב עמודים גדולים.**והוא שנאמר בהם חצבה עמודיה שבעה והם הנזכרים בפסוק לך ה' הגדולה וגו' וקראם גדולים להיות ראשיתם גדולה:

**מאויר שאינו נתפס.**פירוש מרוח אלהים (בינה) חיים (חכמה) יש בהם שש מאות ועשרים עמודי אור וכל עמוד ועמוד הוא עמוד ויסוד לעולם שנאמר וצדיק יסוד עולם. וגם נתן בהם כח להיות כל אחד מהם צופה ומסתכל בחכמה העליונה ההויו"ת:

**וממיר.**האותיות כ"ב אותיות עד רל"א שערים לכל מין ומין וע"י כך עושה בתחלה בשם לפי שכל פעולות העליונות נפעלו בו' קצוות מגדולה ולמטה. והעטרת שהיא שם ה' ר"ל של תפארת והיא שם אחד היא פועלת כל מעשה וחדוש ע"י אותיות הללו:

**וסימן לדבר.**יחוד ה' כי הנה כ"ב חפצים והם יו"ד אצבעות ידים ויו"ד אצבעות רגלים ושם יד ושם רגל הרי כ"ב בגוף אחד. אע"פ שהידים מתפצלים אחת לימין ואחת לשמאל וכן הרגלים אחת לימין ואחת לשמאל מ"מ הם נובעים מגוף אחד כן בעולם וכן בשנה. וכן בשם ית' שכל כחותיו מתאצלים מאחדותו הפשוטה ית'. וי"מ כ"ב חפצים בגוף אחד הם כ"ב אותיות אשר נחצבו בכדור אחד שהם היו"ד: