Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 276
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ס"ג שעיקר ההליכה בשביל ישראל בשכנה"ג סימן ז' בטור אות ב' כתב בשם הראנ"ח כשהיה רוצה ספר העומד בחדר שאין בו נר היה אומר לשפחה שתביא לו חפץ פלוני והשפח' מדלקת נר להביא החפץ והולך הוא לשם ונוטל הספר עיי"ש. וצ"ע:
מג"א ס"ק י' ועססי' רנ"ג. ר"ל באמירה לנכרי מותר בפסוק רישיה. ולענ"ד. דמ"מ הכא הי' אסור דנהי דלענין מבעיר דמקרב השמן לא היה איסור. מ"מ היה אסור מצד האמירה בטלטול מוקצה. דל"ש הסברא דהיתר דאי בעי ישראל היה שקיל כלאחר יד דהא אינו יכול לעשות כן מצד ההבערה. וליכא היתר כאן אלא מטעם דלא הוי פ"ר. והיה יכול לעשות כן לשקלו כלאחר יד:
מג"א ס"ק י"ב והמחמיר תע"ב. עיין לקמן סימן שכ"ה במג"א ס"ק כ"ה ובט"ז שם סק"י: