אהבתי וכו'. טעמו דבק עם כי הטה וכן הוא פירושו:

אהבתי ה' כי ישמע קולי. ואת תחנוני כלומר אהבתי והדין עלי לאהבו כי הוא שומע קולי ואת תחנוני בכל עת אקראהו:

כי הטה, הוא הטה אזנו לי, ואני כלי ימי לא אקרא לעזרה לבלעדו:

אפפוני. בעת שאפפוני וסבבוני:

חבלי מות. כלומר שהייתי בסכנה והייתי קרוב למות:

וחבלי. כמו צירים וחבלים:

ומצרי שאול מצאוני. כפל עניין במלות שונות:

ומצרי. כמו כי צוררים הם לכם:

צרה ויגון אמצא. אמר מצאוני ואמר אמצא כי המקרים ימצאו האדם לא יוכל לברוח וגם הוא ימצאם שילך אחריהם למקום שימצאם כי לא ידע את עתו ופעמים ילך למצוא הטוב וימצא רע:

ובשם. כשהייתי בצרות אני בשם ה' אקרא, והייתי אומר אנא ה' מלטה נפשי:

אנה. לשון תחינה ובקשה ופעמים כתוב בה"א ופעמים כתוב באל"ף וזה מן השלשה הכתובים בה"א, וקריאת האל"ף מלעיל, כי האל"ף קמוצה והנו"ן דגושה, וכן כל אנא:

חנון ה'. לפיכך הייתי קורא אליו כי הוא חנון וצדיק ומרחם:

פתאים. האל"ף נחה והיו"ד נעה תחתיה. אמר כי הפתי שאין יודע תחבולה להנצל מרעתו האל שומרו כשמשים עליו בטחונו, וכן החכם לא יבטח בחכמתו ובתחבולותיו כי לא יועילו לו אם לא ירצה האל אבל זכר פתאים שאין להם צד אחר:

דלותי. קריאתו מלרע הרביע בתי"ו, ואמר כשהייתי דל ועני ולא היה לי משען, הוא יהושיע לי:

שובי. מלרע כמו עורי דבורה אמר כשהייתי בצרה הייתי אומר לנפשי שובי למנוחיכי מהצרה שאת בה שובי לאל יתברך כי הוא יהיה לך למנוחה:

כי ה' גמל עליכי. כי הוא גומל עליכי כמה פעמים כן יגמול עתה:

כי. כמו שהיית מבטיח את נפשי כן עשית:

כי חלצת את נפשי ממות. שהיתה קרוב למות בצרה שהייתי בה:

את עיני מן דמעה. וחלצה עיני מדמעה שלא בכיתי כמו שהייתי בוכה בצרתי:

את רגלי מדחי. וכן חלצת את רגלי בהיותי נדחה וגולה:

אתהלך. עוד אתהלך לפני ה' בארץ ישראל ששכינתו שם, ולפי שהיה גולה בין פלשתים בברחו אמר ה, וערי ישראל הם ארצות החיים ונקראת ארץ ישראל חיים כמו שנקראת ארץ צבי ארץ חפץ כי היא חמדת הארצות והיושבים בה הם חיים ובריאים, חיים ענין בריאות, כי ארץ ישראל אוירה טוב מכל הארצות:

האמנתי. האמנה גדולה היתה לי כי הייתי מדבר כאשר עניתני כלומר כשהייתי אני בורח וכשהייתי בחפזי הייתי:

אומר כל האדם כוזב. כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל אדם שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היה האמונה גדולה, ומה שכתוב במזמור ל"א, ואני אמרתי בחזי נגרזתי מנגד עיניך, בעת החפזון היה מפחד שימות ביד שאול והוא משיב אל לבו, ואומר זה לא יתכן כי כבר הבטיחנו האל יתברך שאמלוך ואני מאמין בו אף על פי שאני בסכנה גדולה:

מה. מה אשיב לה' מה גמולו או מה מנחה אוכל להשיב לו על כל החסד שעשה עמי כל תגמולוהי עלי כל תגמוליו שגמלני הם עלי להשיב כנגדן אם אוכל כי לא היה בי זכות, שהיה עליו לעשות לי מה שעשה אלא הכל חסד מאתו:

ותגמולוהי. כמו תגמוליו, על דרך לשון ארמית עלוהי כמו עליו:

כוס. יש מפרשים כוס חלק כמו מנת חלקי וכוסי, ויתכן לפרש כמשמעו כלומר כשאעשה משתה ושמחה ארים כוס היין ואודנו עליו בפני רבים ואזכור ישועתו שהושיעני, ואותו הכוס יקרא כוס ישועות:

ובשם ה' אקרא. וכן בעת הרוחה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא:

נדרי. הנדרים שנדרתי כשהייתי בורח וגולה אם ישיבני האל יתברך לביתי אותם הנדרים אשלם עתה נגד כל עמו: וטעם נא. דבק עם אשלם לא עם נגדה: וה"א נגדה. נוסף או ה"א במקום למ"ד השימוש כי תבא זאת המלה עם למ"ד: ולמ"ד לכל עמו. נופלת על העצם ויספיק הענין בלתה וכן למ"ד הרגו לאבנר:

יקר. כמו וייקר דמם בעיניו, יקר הוא בעיניו להמית חסידיו בלא עתם, ואני מן חסידיו לכך מלט נפשי מן המות:

אנה. גם זה כתוב בה"א והוא בענין הודאה לאל יתברך שעשה עמו טובה בעבור שהוא עבדו:

עבדך בן אמתך. פירשתיו במזמור פ"ו תדרשנו משמה:

פתחת למוסרי. לפיכך אני מודה לך שפתחת למוסרי כי ידעתי כי מאתך היתה תשועתי, ואמר פתחת למוסרי והוא לא יהיה אסור, פעמים היה כאילו היה אסור ונלכד כמו בסלע המחלקות ובפני אבישי שהיה קרוב להיות נלכד ואסור:

לך אזבח זבח תודה. שאודה לך על הזבח ואקרא לרבים בשם ה' להיות עמי בזבח וישמעו הודאתי:

נדרי. כפל הפסוק לאמר כי בחצרות ה' ישלם אותם, בבית שהיה בו הארון בירושלים:

בתוככי. היו"ד נוספת לצחות הלשון, וכן יו"ד בעונכי תחלואיכי בנעוריכי:

הללויה. כולכם תהללו יה עמי: