בהצותו. בהלחמו:

את ארם נהרים. את זה נקוד סגו"ל והוא במאריך בלא מקף והוא שלא כמנהג:

בגיא מלח שנים עשר אלף. ובס' שמואל אומר שמנה עשר אלף ובדה"י אומר הכה את אדום בגיא המלח שמנה עשר אלף, נראה שמלחמת אדום היתה כשהיתה מלחמת ארם כי כן כתוב בהצותו את ארם נהרים וישב יואב ויך את אדום ומאדם ומאדום נפלו שמנה עשר אלף ואמר בספר שמואל ארם ור"ל ואשר עמהם והם אדום. ובאומרו בדה"י אבישי עשה המלחמה תחילה והכה בהם שמנה עשר אלף ובזה הספר אמר יואב ואמר שנים עשר אלף, אבישי עשה המלחמה תחלה והכה בהם ששת אלפים ואח"כ יואב הכה בהם י"ב אלף וזהו שאמר וישב יואב כלומר שב אח"כ יואב אחר אבישי ולפי שהיה אבישי תחילת המלחמה זכר כל י"ח אלף על שמו ובספ' שמואל זכר המלחמה בשם דוד כי הוא העיקר:

אלהים. כשהלך הדרעזר מלך צובא ולקח מא"י הסמוך לפרת לפיכך אמר זנחתנו פרצתנו שפרץ מלך ארם בארצינו ואין זה אלא שאתה זנחתנו אנפת בנו ואתה תשובב לנו תשוב אלינו ברחמיך:

פצמתה. הוא ענין פתיחה ובקיעה ובעת הרעש תפתח הארץ ותבקע, ודימה כבוש הערים מא"י כאלו רעשה הארץ ונבקעה אתה הוא שפצמתה ואתה תרפה שבריה:

כי מטה. לנפול ולהיותם הפוכה אם לא תעמידנה אתה ונכתב רפה בה"א במקום אל"ף:

הראית. כשנצחונו אויבינו באו בארצינו כאלו הקשיתנו יין תרעלה והנה חסר הנסמך כי המשפט יין יין התרעלה:

נתתה. כמו תתן:

להתנוסס. להתגדל על אויבינו להרים נסנו עליהם:

מפני קושט סלה, מפני אמיתך שאמרת להושיב עמך על אדמתם בשלום:

למען. האויבים חושבים כי ימינך אינה יכולה להצילנו מידם וכאלו ימינך אינה יכולה לפיכך הושיעה ימינך כדי שיחלצו ידידיך ועננו בתפלה זאת:

דבר ברוח קדשו. להיות ממלכת ישראל לי:

ואעלזה. בממלכתי:

אלחקה שכם. יאמר המקומות האלה לפי שהיו בחלק אפרים ולפי שהמליך אבנר איש בושת בן שאול בארץ הגלעד לפיכך אמר אלהים דבר בקדשו כי על ישראל אמלוך וכן עשה שהמליכני על הכל:

אחלקה ואמדד. ר"ל שהכל יהיה ברשותו:

מנשה. זכר אפרים כי הם כל ישרא זולת שבט יהודה וטעם יהודה מחוקקי כי המלך יקרא מחוקק, והמלכות מיהודה הוא כלומר יהודה שלי בכל עת, והואיל וה' יתעלה הוליכני על כל ישראל הצילם על ידי מיד שוסיהם:

סיר רחצי. כלי תשמישי יהיה שאעשה בהם כרצוני ופי' סיר הכלי שישפוך אדם בו מי רחיצת הכלים לפיכך אמר סיר רחצי לא סיר שמבשלין בו:

אשליך נעלי. שיהא מרמס רגלי ובכלל אדום היה ארם ואע"פ שלא זכרו כי ביחד היו במלחמה:

עלי פלשת התרועעי. דרך גיזום כלומר ותראה מה יקרה באחרית, או דרך לעג כיון שהכניעם אמר התרועעי כמו שהיית עושה בתחילה לא תעשה כי כבר נכנעת תחתי וזהו שאמר במזמור הדומה אשר בספר החמישי עלי כפשת אתרועעי היא התרועעה מתחילה אבל עתה אתרועעה אני עליה:

עיר מצור. כמו עיר מבצר:

מי יובילני. לערי הגוים האלה המצורות אשר כבשתי עד אשר נכנעו תחתי בפלשתים ובמואב ובאדום:

מי נחני עד אדום. להכניעה תחתי מי עשה זה האל יתב' זהו שאמר:

הלא אתה שזנחתנו. קודם לכן בהתגברם עלינו ולא היית יוצא בצבאותינו, עתה כשרצית בנו נתת אותם תחתינו כי איך הי' בנו כח לכבוש הגזים האלה ואנחנו מעט והם רבים אם לא בעזרתך:

הבה. וכמו שעזרתנו עד הלום כן תעזרנו מכל צרה שתזמן כי תשועת אדם שוא היא:

ועזרת. בתי"ו כמו בה"א כי תבא תי"ו שלא בסמיכות לפעמים:

באלהים נעשה חיל. אם אויבי רבים נעשה חיל וצבא באלהים:

יבוס. כמו בוסו בטיט חוצות: