נגינת. אף על פי שהוא בפת"ח אינו סמוך אלא הוא כמו נגינה בה"א: והמזמור הזה אמרו דוד כשהיה גולה ובורח מפני שאול, או אמרו על לשון הגלות:

שמעה. הפסוק כפל ענין במלות שונות:

מקצה הארץ. אם על דוד, מארץ פלשתים ששהיה גולה שם. ואם על הגלות קורא כל אחד מישראל מארצו' הגלות:

בעטף לבי. רבוי התפלה בצרה תקרא עטיפה:

בצור. בצור שהוא רם ממני שלא אוכל לעלות שם:

תנחני. אתה שם והצור הוא א"י, אם על דוד אם על גלות:

כי. פעמים רבות היית מחסה לי לפיכך אליך אקרא:

עולמים. זמנים ארוכים:

ואהלך. הוא בית המקדש ואם על דוד אהל מועד:

כי אתה שמעת. עבר במקו' עתיד וכן נתת והנדרים הם שהיה נודר דוד בהיותו גולה אם ישיבנו ה' יתב' אל א"י בשלום, ואם על הגלות גם כן שנודרים נדרים אם יעלם השם מהגלות:

ירושת יראי שמך. אוהל מועד או בית המקדש הוא ירושת יראי ה' ונחלתם כלומר תתן ה' מתנה שאגור באהליך שהוא ירושת יראי שמך:

ימים. אם על דוד אמר אמר זה על עצמו כי נמשח היה למלך ויתפלל על עצמו שיאריך יהיו ויוסיף לו ימים על הקצובים לו, ואם על הגלות:

המלך. הוא מלך המשיח:

כמו דור ודור. שני דורות:

ישב. כל ימי חייו ישב לפני אלהי' כלומר מתעסק ביראת האלהים ובחכמה:

מן. מנה לו חסדך ואמתך שישמרו אותי:

כן. בעושתך לי זה ששאלתי שאשלם נדרי יום יום בארץ ישראל כן אזמרה שמך על טובות שעשית: