גמרא שיכול כו' ומה פשוט כו' בכור כו' לא כש"כ ת"ל לא יוכל לבכר. לא מצאתי מפורש אם יוכל לקחת ממנו חלק פשיטותו דלכאורה חלקו זה שוה לחלק שאר אחיו. או אולי מדכתיב לא יוכל כו' כי כו' לתת לו פי שנים משמע דלא יוכל לגרוע ממנו מפי שנים. או נאמר דמקשינן ב' חלקיו להדדי עי' לעיל (קכ"ד):

**שם אר"ז אר"א אר"ח א"ר ינאי אמר רבי הלכה כריב"ב.**כן הגיה הב"ח וכ"ה ברשב"ם לקמן בדף הסמוך בד"ה ושמע מינה ושם ע"ב בד"ה לעולם. וצע"ק דבב"מ (פ"ה ב') משמע דר"ח גדול מר' ינאי דקאמר שם ור' ינאי אצל ר' חנינא:

**ר"ש ד"ה עד שיאמרו לו כו'. דכיון ששאל ע"י מעשה ואינן יודעין כו'.**כצ"ל:

**בא"ד ר' אליעזר אומר ד' נשים כו'.**כצ"ל ביו"ד:

בא"ד ובשלשתן תנן במשנה הלכה כדבריו. בשנים האחרונים ליתא במשנה אלא בברייתא ואיתנייהו בתוספתא שם בפ"ה ובפ"ט ועמש"כ בס"ד בשבת (פ"ג ב') וברשב"ם לקמן (קל"ח) בד"ה יורשין:

**בא"ד כמו שסדרן ר"א עד שיאמר לו הל"מ.**כצ"ל:

**ר"ש ד"ה בטרפות. שחתך הבשר עד העצם כשרה כו'.**ע"ש דמוכח להדיא דאף אם נחתך גם העצם כשרה. ונ"ל להגיה עם העצם: