**תד"ה ועל. שאם יש דרבן בתוכו היה מטמא כו'.**פי' משום יד כפירוש מהר"ם. משא"כ במלמד שבלע דרבן דטהור המלמד דכיון דנבלע הדרבן נבטל ממלאכתו לכן בטל גם שם יד מן המלמד ודברי מהר"ם בזה תמוהים והעיקר נ"ל דכוונת התוס' דהדרבן גופי' היה בוקע לטמא כל מה שתחתיו אבל ק"ל ע"ד דילמא באמת קאמר ר"ט דמש"ה טמאוהו להאכר מפני שהאהיל הדרבן עליו ולא נצטרך לומר דכתפו היה ערום ומטעם חבורין:

[בא"ד מקום שנותנין דרבן במרדעכצ"ל. וכן בסמוך דתנן המרדע כו'] :

**שם בא"ד וכ"מ במס' כלים כו' דתנן המרדעת כו'.**הוא בפכ"ה מ"ב. ולכאורה מאי ראיה דילמא מיירי שם שהדרבן בתוכו ומטעם יד אבל ז"א דע"ש מ"ו דאם נפלו משקין טמאים על ידות הכלים מנגבן והן טהורים וע"ע שם פכ"ט מ"ז ובהרע"ב:

**גמרא דאר"נ כו' פעמים כו'.**מהרש"ל ומהר"ם מחקו מלת דאמר אולם קשה דמקדים רבא לר"נ רבו עיין לקמן (כג:) תד"ה גזירה:

**רש"י ד"ה הנושכות. וכיון כו'.**וצ"ע מפ"א דמכשירין מ"ז ועמש"כ שם:

**[תו"י ד"ה והשתא.**נראה דהוא שייך על תירוצא קמא דשמא יבצרנו בקופות טמאות. וכ"נ דצ"ל כן גם לתירוצא דרבא אבל צ"ע ממ"ד פ"י דטהרות הנותן מן הסלים כו' דמוכח דאם בצרן מתחלה לאכילה לכ"ע לא הוכשר ופי' הא"ר שם לכאורה תמוה דהא הושוו אח"כ לדעת ב"ש] :