תני תנא - להך מתני' שלשה הקב"ה מכריז עליהן לשבח:

ומומתייהו - שבועה שלהן:

חטא - בעבירה

שם רע הוא דקא מפקת עילויה - מאחר שאין אתה נאמן בעדות לא יתקבל עדותך אין לך עליך מצוה להעיד הרי אתה עובר על לאו דלא תלך רכיל (ויקרא יט):

דכתיב לא יקום עד אחד וגו' - כלומר המקרא מעיד שאי אתה נאמן בעדות זו:

מותר לשנאתו - הרואה יחידי דבר ערוה בחבירו אע"פ שאינו רשאי להעיד לו מותר לשנאתו שהרי הוא יודע בודאי שהוא רשע:

מאי שונא - כלומר מי הוא שונא שאמר הכתוב:

ה"ג אי נימא שונא ישראל - כלומר שהוא שונא ישראל מי שרי למיסנייה ומסתמא לאו ברשיעי איירי קרא

הרחמנין - יותר מדאי והני שלשה מילי דבר התדיר בהן כל שעה וכיון דהוא מקפיד עליהן אין חייו חיים שאין לו מנוחה:

אין הדעת סובלתן - של בריות:

המתגאה על הציבור בחנם - נוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן:

צוה כנען את בניו - כלומר מנהגן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן ונפקא מינה שצריך אדם ליזהר מהן:

בחבורת מצוה - כגון משתה של ברית מילה או בת כהן לכהן:

כלדיים - בעלי אוב כך פירש רבינו ולא נהירא דקרא כתיב בהדיא אל תפנו אל האובות ואני שמעתי חוזים בכוכבים וכן עיקר:

תמים תהיה - להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות הבאות לך:

היושבת על דם טהור - אשה שכלו ימי טוהר שלה והגיע ליל ארבעים ואחד לזכר או ליל שמונים וא' לנקבה שאם תראה עכשיו תהא נדה אסורה לשמש ואע"פ שלא ראתה דהואיל ולמודה היא עד עכשיו להיות משמשת עם ראייתה גזירה שמא תראה ותשמש:

עונה - יום ולילה כך פירש רבינו ולא נהירא אלא לילה אחד דהיינו ליל ארבעים ואחד כדמפרש רבה (נדה דף סג:) אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן וכמה עונה ומפרש או יום או לילה: