Rashbam on Pesachim Daf 114a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבי יצחק ב"ר אחא דשמעתא - מילתא באנפי נפשה היא כל רבי יצחק סתם הנזכר בשמעתא הוא רבי יצחק ב"ר אחא רבי יצחק סתם באגדתא הוא רבי יצחק בן פנחס:
שמעו נא אחיי - דשמעתא בן אחא:
אכול בצל ושב בצל - אכול בצל או ירקות ותשב בצל ביתך ואל תצטרך למכור ביתך:
ולבך רודף עליך - ומתאוה לאכול כל שעה שהורגלת:
דאכיל אליתא - אליה כלומר בשר שמן תמיד:
טשי בעיליתא - כשבאין לתובעו הקפותיו הוא נסתר שאין בידו מה לפרוע:
קקולי - ירקות:
אקיקלי דמתא - על אשפות (הנהר) [העיר] מקום ששאר בני העיר יושבין הוא יושב ואין תובעין לו כלום:
מתני' על היין - והוא הדין למקדש על הפת וטעמא מפרש בגמרא
גמ' דברים שבין בית שמאי וב"ה בסעודה - הכא לא חשיב אלא חדא מפלוגתייהו אבל במס' ברכות (דף נא:) איכא טובא:
The issues on which the School of Shammai and the School of Hillel hold differently, concerning the meal: Here it lists just one of their disputes, but in Tractate Berachot (page 51b) there are more.
גורם ליין שיבא - קודם סעודה:
וכבר קידש היום - טעם אחר נותן לדבריו דמשקיבלו עליו מיציאת הכוכבים קידש היום ועדיין לא בא יין לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה:
שהיין גורם לקידוש שתיאמר - שאם אין לו יין או פת אינו מקדש והמקדש על הפת כמקדש על היין וברכת הפת קודם:
תדיר קודם - במס' זבחים נפקא לן מהאי קרא דכתיב במוספין מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד מלבד משמע לאחר שהקרבת התמיד תקריב המוספין וקא דרשינן אשר לעולת התמיד קרא יתירא הוא אתא למילף דבשביל שהוא תדיר הקדימו הכתוב ומכאן אתה דן לכל התדירין
דהא נפקא ב"ק - במסכת עירובין בפ"ק:
ור' יהושע היא - בב"מ בפרק הזהב גבי תנור שחתכו חוליות עמד ר' יהושע ואמר אין (משתמשין) בב"ק והלכך לדידיה הוצרך לומר בזו הילכתא כב"ה שבשאר מחלוקת דב"ש וב"ה שלא הוקבע בפירוש הלכה כב"ה ס"ל שהרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה וכדברי ב"ה עושה כדתניא באלו טריפות (דף מד.) ומוקמינן לה אליבא דר' יהושע:
מתני' הביאו לפניו - הירקות אחר שבירך על היין:
מטבל בחזרת - זהו לשון הגמרא כדתניא לעיל (פסחים דף קז:) השמש מטבל בבני מעיים לפי שכל מאכלם על ידי טיבול והאי טיבול לאו בחרוסת הוא כדקתני לקמן הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת מכלל דעדיין לא הביאו והך חזרת לאו דוקא אלא אם (כן) אין שם ירק אחר מטבל בחזרת ואוכל:
עד שמגיע לפרפרת הפת - קודם שיגיע לאותה חזרת שהוא אוכל אחר מצה שהוא מברך על אכילת מרור כדכתיב על מצות ומרורים (במדבר ט׳:י״א) בתחלה מצה ואח"כ מרור וטיבול ראשון זה כדי שיכיר תינוק וישאל לפי שאין בני אדם רגילין לאכול ירק קודם סעודה:
מצה וחזרת וב' תבשילין אע"פ שאין חרוסת מצוה - ובגמרא פריך הואיל ולאו מצוה למה מייתי לה:
מביאו לפניו - אחר אותו טיבול
שני תבשילין - בגמרא מפרש כנגד מי:
גמ': בגמרא מפרש כנגד מי: