אף כאן בפרוסה - לברך על אכילת מצה ושתי שלימות מייתינן משום המוציא דלא גרע משאר ימים טובים שצריך לבצוע על שתי ככרות ובוצע מאחת מהשלימות:

דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה - ונותנו מיד לתנור כשנגמר היסקו שירא שמא יצטנן התנור קודם שיזדמן עוסקין שניהם זה בהיסק התנור וזו בעיסה אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה כדי שלא תחמיץ:

משום קפא - שרף החזרת קשה הוא והרי הוא כארס:

קפא דחסא - מי שאכל חזרת וחלה בשביל הקפא יאכל צנון וירפא:

קפא דחמא כרתי - מי שאכל צנון וקשה לו יאכל כרתי כרישים:

חמימי - ישתה מים חמין:

קפא דכולהו חמימי - ארס של כל הירקות מים חמין רפואה להם:

לסמוכיה - לכתוש בו ירקות הרבה כדי שיהא עבה:

וצריך לקהוייה - להטיל בו תפוחין דאית ביה קיוהא זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט:

זכר לתפוח - במסכת סוטה (דף יא:) שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב שלא יכירו בהן מצריים דכתיב תחת התפוח עוררתיך (שיר ח):

תגרי חרך - כמו מציץ מן החרכים (שם ב) חנוונים היושבים אצל חנויותיהן ומוכרין:

תבלין - בשמים שמטילין בחרוסת זכר לתבן (וחרס) שכותשין בו הדק זכר לטיט:

מתני' וכאן הבן שואל את אביו - כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו אם הוא חכם מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה ורבינו קבל מרבו ר' יעקב בן יקר וכן הבן שואל כמו כן בנות צלפחד (במדבר כ״ז:ז׳) כלומר דין הוא שיהא שואל במזיגת כוס שני מה נשתנה:

הלילה הזה כולו צלי - בזמן שבית המקדש קיים היה שואל כן:

מטבילין פעם אחת - טיבול ירקות בתוך הסעודה ובגמרא פריך לה:

שתי פעמים - טיבול ראשון דשאר ירקות וטיבול שני דמרור:

ולפי דעתו של בן אביו מלמדו - אם מבין הרבה יפרש הכל:

מתחיל בגנות - מפרש בגמרא:

גמ' אטו כל יומי לא סגיא דלא מטבלינן - דקתני שבכל הלילות (אין) אנו מטבילין פעם אחת אבל אשבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות ליכא למיפרך הכי דהתם ה"ק בכל הלילות אין אנו מחזרין אחר מרור:

חיובא לדרדקי - בתמיה הא משום הכירא דתינוקות כדי שישאלו קעבדינן:

אלא אמר רב ספרא כו' - מהכא שמעינן דהכי אית לן למימר שבכל הלילות אין אנו מטבילין [אפילו] פעם אחת והאומר אין אנו חייבין לטבל שיבוש הוא בידו:

פתח ואמר - לאחר שאילת הבן התחיל לומר עבדים היינו וגומר הגדה בשבח והודאה כלומר כן עשה לנו הקב"ה שהיינו עבדים והוציאנו משם: