Rashi on Bava Metzia Daf 22b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אינן בכי יותן - ולא אמרינן כיון דהשתא ניחא מהני האי דעתא למעיקרא ותיהוי הכשר וקשיא לרבא:
כתיב כי יתן - ולא כתיב כי יותן:
לדעת - שידע בנתינה והוכשר בעיניו ועודהו הטל עליהן עדיין הן בנתינתו:
ממנו - קרא יתירא הוא לאשמועינן שאינו אבוד אלא הימנו:
ואיסורא דומיא דהיתירא - כיון דמחד קרא ילפינן מצויה אצל כל אדם שיחזור ושאינה מצויה יזכה בה איתקושי אתקוש להדדי זו לאיסורא וזו להיתירא:
מה היתירא - שאינה מצויה לא חילק בין שיש בה סימן לשאין בה סימן:
אף איסורא - דמצויה אצל כל אדם לא חילק בין אין סימן דכי ידע מיאש ליש סימן דלכי ידע לא מיאש וכי היכי דיש סימן אסירא כי אין סימן נמי אסירא היכא דאיכא למימר לא ידע דנפלה קודם שבאת ליד זה:
יע"ל קג"ם - סימני הלכות הן יאוש שלא מדעת דהכא עד זומם למפרע הוא נפסל בסנהדרין (דף כז.) לחי העומד מאיליו בעירובין (דף טו.) קדושין שלא נמסרו לביאה בקדושין (דף נא.) גלוי דעתא בגיטא בגיטין (דף לד.) מומר אוכל נבילות להכעיס פסול לענין עדות בסנהדרין (דף כז.):
הני תמרי דזיקא - שהרוח משיר:
היכי אכלינן להו - הא לא מיאש והא דנקט למיבעי בעיא מאחר דאיתותב רבא קשיא לי דבלא איתותב רבא איכא למיבעי דהא מודה רבא בכל דבר שחזותו מוכיח עליו חוץ מן התאנה מפני שנמאסת עם נפילתה ונראה בעיני דלא נקט לה אלא להרבות בחומר איסור כלומר מאחר דאיתותב אפילו בדבר שאין בו סימן כ"ש שאלו אסורין שיש בהן סימן:
מעיקרא - מקודם נפילתו:
יאושי מיאש - דיודע הוא שהרוח משיר מהן והשקצים מזומנים לאוכלן:
יתמי - קטנים שאין הפקירן הפקר:
באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן - אין עלינו להחזיק כל הבקעה בחזקת הקרקע של יתומין ולאסור כל התמרים משום ספק קרקע של יתומים אלא הולכין אחר הרוב:
מוחזק ועומד מאי - קרקע עצמה של יתומין מאי:
כרכתא מאי - דקלים הכרוכין ומוקפין בגדר של אבנים סביב שאין שקצים ורמשים נכנסין שם:
העשוי לידרס - שהמקום שהוא שם רגיל בדריסת בני אדם והחפץ נמוך ונוח לידרס:
Prone to being trampled - The place where the object is located is commonly trampled by people, and the object itself is low and likely to be stepped on.
לא הוי סימן - שאין בעליו סומך לתת בו סימן מימר אמר נשחת הסימן בדריסת הרגלים:
It is not considered a distinguishing mark- The owner does not rely on it as a mark. He assumes that any identifying mark has been erased due to being trampled by feet.
ברה"י - כגון בשדה זרועה שאין רוב בני אדם דורכין בה ויש מיעוט שהולכין בה:
ה"ג אי דלית בהו סימן ברה"י מאי מכריז - כלומר כי מכריז זה מצא אבידה מאי מכריז שיוכל ליתן האובד סימן בה:
This is the correct text: "If the lost object has no distinguishing mark and was found on private property, what would the finder announce"? - Meaning, when the finder makes an announcement that he has found a lost item, what exactly would he announce that would allow the owner to provide a distinguishing sign for it?
מכריז מקום - ואינו מכריז שם האבידה אלא שם המקום מי שאבדה ממנו אבידה במקום פלוני יבא ויאמר מה איבד וזה בא ואומר אבדתי שם חפץ פלוני:
He announces only the location and does not announce the specific lost item. Instead, he declares that someone lost an item in a particular place. [[The rightful owner]] will then come and specify what item was lost, saying, "I lost such-and-such an object there".
והאלומות - עומרים גדולים:
רבה היכי מתרץ לה - רבה דאמר טעמא דרה"ר משום דנדרס מאי שנא אלומות:
How does Rabba explain this - Rabba, who explained that the reason for objects found in a public domain [belonging to the finder] is that they get trampled, how does he differentiate between large bundles [and regular bundles]....
ורבא - דמוקים לכריכות כשאין בו סימן מאי שנא כריכות ומאי שנא אלומות:
And Rava, who establishes that tied bundles refer to cases where there is no distinguishing mark, what is the difference between these bundles and large bundles.
רבה מתרץ לטעמיה - דטעמא דרשות הרבים דכריכות משום סימן ובדבר שיש בה סימן:
במקום - טעמא דכריכות ברשות הרבים משום מקום ובדבר שאין בו סימן: