Rashi on Beitzah Daf 15b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מתני' יום טוב לא יבשל בתחלה - להיות תחלת בשולו ועיקרו לשם שבת אלא לשם יו"ט יהא תחלת בשולו והמשויר יהא לשבת כדקתני ואזיל אבל מבשל הוא ליו"ט ובלא הערמה כדקתני לקמן:
Our Mishna, On Yom Tov the initial cooking – The initial cooking on principle should be for Shabbat, rather than the initial cooking being for Yom Tov. The remainder can be for Shabbat, as we go on to teach, you can cook for Yom Tov without using a loophole, as taught later on.
עושה תבשיל - לשם ערוב:
Make a dish - for the purpose of the eruv.
וביצה שעליו - שהיו טחין ביצה על הדג כשצולין אותו:
And the egg upon it – the egg was on top of the fish when they fried it
אכלו או שאבד - קודם שבשל כל צרכי שבת:
Ate or lost – before he cooked all that was necessary for Shabbat
סומך עליו - לבשל בשבילו:
Rely on it – to cook for himself
גמ' מנא הני מילי - לאו דוקא מקראי יליף דערובי תבשילין דרבנן והכי קא מבעיא ליה אהיכא אסמכוה רבנן:
From where are these words derived? – Not precisely learned from Scripture, the mixing of dishes is from the Rabbis. This is what the question is saying: What did the Rabbis cause it to rely on?
זכור - אין זכירה אלא בדבר המשתכח:
Remember – You only remember things that are liable to be forgotten.
זכרהו מאחר שבא להשכיחו - כשבא יו"ט בערב שבת קרוב שבת להשתכח מחמת יו"ט שמרבה בסעודת היום ואינו מניח לשבת כדי כבודו והזהירך הכתוב לזכרו וכשמערב ערובי תבשילין נמצא שזוכרו שהרי אינו עושה אלא מחמת שבת:
From another that comes to make it forgotten – When Yom Tov falls on erev Shabbat, and it's close to Shabbat and will be forgotten because of Yom Tov, because you will be preparing a lot for the meal of the day, this doesn't allow for Shabbat to be honored, and the Scripture warns you to remember it (Shabbat). When you mix the mixed dishes, it turns out you will remember. You only do this for Shabbat.
מ"ט - למה תקנו ערוב קרא ודאי לאו בערוב משתעי ולאו ערוב משתמע מניה ואסמכתא בעלמא הוא וכי אתא קרא לקדוש היום אתא כדתניא בפסחים (דף קו.) זכרהו על היין ערוב מדרבנן ומה ראו לתקן:
What is the reason? – Why did (the Rabbis) ordain the eruv? The verse is certainly not speaking about the eruv, and the eruv is not heard from them, it is a mere support. When the verse comes, it teaches about saying Kiddush as it is taught in Masechet (tractate) Pesachim, remember Shabbat over wine. The eruv is from the Rabbis. What did they see to ordain this?
אמר רבא כדי שיברור כו' - מתוך שמערב זוכר את השבת ואינו מכלה את הכל ליו"ט ובורר מנה לזה ומנה לזה:
Rava said: select the choice portion – Since in the west, remember Shabbat and do not let Yom Tov consume everything. Choose a portion for this and a portion for that.
רב אשי אמר - לא לכבוד שבת תקנוהו אלא לכבוד יום טוב:
Rav Ashi says – They ordain it not on account of the honor of Shabbat, but rather the honor of Yom Tov.
כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת - אלא א"כ התחיל מבעוד יום דאינו אלא כגומר והולך אבל אתחולי לא:
So people will say "do not bake on Yom Tov for Shabbat" – unless the person begins to cook when it is still day, because then it is finishing what you started, but you cannot start.
ק"ו דמיום טוב לחול - לגמרי לא:
בשלמא לרב אשי - דאמר לכבוד יו"ט תקנוהו כדי שיאמרו אסור להתחיל בשולי שבת ביו"ט היינו דמערב יו"ט הוצרך לעשותו:
אלא לרבא - דאמר כדי שיברור:
אפי' ביו"ט - יעשהו לפני סעודת יו"ט יש כאן זכירת שבת לברור מנותיו:
שמא יפשע - ישכח ולא יערב משום דטריד:
ותנא מייתי לה מהכא - כן דרך שיטת התלמוד כשמתחילין האמוראין להוציא טעם מן המקרא ויש תנא של ברייתא למד אותו ממקום אחר נקט הכי כלומר האמוראין למדוהו מכאן והתנא למד מכאן:
את אשר תאפו אפו - הוה ליה למכתב היום אפו ובשלו אלא רמז הוא שיש לך יום ששי שאין אופין לצורך מחר:
אלא על האפוי - בחמישי בשבת:
אופין - פת:
מבשלין - תבשיל:
שהיה יושב ודורש - ביום טוב:
יצתה כת ראשונה - לסעוד סעודת יום טוב והניחוהו דורש:
בעלי פטסין - חביות גדולות הכינו להם באנומלין ומסך משתאות לפיכך מהרו לצאת כלומר בעלי נפש הן ואינן יגיעין לשמוע תורה:
הללו בעלי מארה - שהיה בית המדרש מתרוקן מאד וגנאי הדבר וקשה בעיניו:
עד מתי הם יושבים ל"ג:
התחילו פניהם משתנין - כסבורין שכועס על כת ששית מפני שאחרו לצאת וכ"ש עלינו:
חיי שעה - סעודה:
אכלו משמנים - מקרא הוא בספר עזרא עד כי חדות ה' היא מעוזכם:
שלא היה לו להניח - כגון שאבדה לו אבדה מערב יו"ט ומחזר כל היום אחריה:
חדות ה' - שמחה שאתם עושים בשביל הקב"ה הרי היא מעוזכם היא תעזור אתכם לשלם הקפותיכם ומלוותיכם שתלוו בשבילה:
שיתקיימו לו נכסיו - שלא יהא אדם חומסן וגוזל שדות ממנו:
יטע בהן אדר - אילן חשוב הוא יש לו שם למרחוק ואומרים פלוני יש לו אדר בשדהו ומתוך כך היא נקראת על שמו ואם הולך למדינת הים ובא אחר והחזיק בה יש לו עדים הרבה שהיתה שלו ואילו מכרה היה הקול יוצא להיות נקראת על שמו של שני:
שנאמר אדיר במרום - כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקרא אדר:
כשמיה - כשמו שמפרשין בני אדם את שמו:
נחמסת - חמסן יהיב דמי אלא שלוקח בכח ויש קול לדבר והיום או מחר מזמינו לבית דין:
ופירותיה משתמרין - לא ידענא מאי היא י"מ שנוטעין אותו על הגבולים ויש לו ענפים הרבה והוא לשדה לגדר ולי נראה שהוא מין עשב חשוב וזרעו מתערב עם הפירות ובשדה לבן קאמר ומשתמרת התבואה מן הכנימה והתולעים שריח אותו זרע מבריחן והורגן כדאמר בחומטין שמשמר התבואה במסכת שבת (דף לא.):