ומן התפלין – משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן:

וחייבין בתפלה – דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים:

ובמזוזה ובברכת המזון – מזוזה מצות עשה שלא הזמן גרמא ובגמרא פריך פשיטא:

ברכת המזון – בגמרא בעי לה דאורייתא או דרבנן:

גמ' מהו דתימא נקיש תפלין למזוזה – דכתיב וקשרתם וכתבתם מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין נשים חייבות קמשמע לן:

הכי גרסינן תפלה דרחמי נינהו – ולא גרס פשיטא דהא לאו דאורייתא היא:

נקיש מזוזה לתלמוד תורה – דכתיב (דברים יא) ולמדתם אותם את בניכם וסמיך ליה וכתבתם מה תלמוד תורה נשים פטורות ואע"ג דאין הזמן גרמא רחמנא פטרינהו דכתיב את בניכם ולא בנותיכם אף מזוזה נשים פטורות קמ"ל דנשים חייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעו חיי נשי לא בעי חיי בתמיה:

קדוש היום מ"ע שהזמן גרמא הוא – זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ) זכרהו על היין:

בשמירה – דלא תעשה מלאכה (שם):

והני נשי איתנהו בשמירה – דתנן (קדושין דף כט.) כל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שאין הזמן גרמא נשים חייבות דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה:

נשים בברכת המזון דאורייתא – דכתיב ואכלת ושבעת (דברים ח׳:י׳) והוה ליה מצות עשה שאין הזמן גרמא:

או דרבנן – דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך (שם) והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק ואי משום בנות צלפחד חלק אביהם הם דנטלו שהיה מיוצאי מצרים:

בן – קטן:

מברך – ברכת המזון לאביו אם אין אביו יודע לברך:

שיעורא דרבנן – כגון כזית לר"מ וכביצה לרבי יהודה דמדאורייתא ואכלת ושבעת וברכת כתיב אבל בשיעור כי האי לא מחייב אלא מדרבנן והלכך אתי קטן דרבנן ומפיק גדול:

עד כזית עד כביצה – עד כזית לר"מ עד כביצה לר' יהודה דתנן (לקמן ברכות דף מה.) עד כמה מזמנין ר"מ אומר עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה:

מתני' בעל קרי – מתקנת עזרא ואילך שתקן טבילה לבעלי קריין לעסוק בתורה כדאמרינן בב"ק בפרק מרובה (בבא קמא דף פב:):

מהרהר – ק"ש בלבו כשמגיע זמן המקרא:

ואינו מברך – אפילו בהרהור:

לא לפניה ולא לאחריה – כיון דברכות לאו מדאורייתא מחייב לא אצרכוהו רבנן:

ועל המזון מברך לאחריו – דחיובא דאורייתא הוא:

ואינו מברך לפניו – דלאו דאורייתא הוא:

רבי יהודה אומר וכו' – בגמרא מפרש לה:

גמ' כדבור דמי – וכל אדם נמי יוצא ידי חובתו בהרהור:

למה מהרהר – מה מועיל:

כדאשכחן בסיני – שהפרישן מאשה דכתיב אל תגשו אל אשה (שמות י״ט:ט״ו) ועל פרישה זו סמך עזרא לתקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה דכתיב (דברים ד׳:י׳) והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב כדאמרינן לקמן בפרקין (ברכות דף כא:):