פדה בשלום נפשי. זה יעקב. מקרב לי. שלא תקרב לי עצתו של רשע שלא יאמר זו שילדה יטלנו עמו. וזו שלא ילדה לא יטלנו עמו. כי ברבים היו עמדי. בהרבה תפלות נפקדה:

ויזכור אלהים את רחל והדין נותן שהכניסה צרתה לביתה. אלהים דורש:

עד שלא תלד האשה הסרחון נתלה בה משתלד הסרחון תלוי בבנה:

הדא מקמתא. שום דבר:

אסף אלהים את חרפתי. בפלגש בגבעה ארור נותן אשה לבנימין. שהתירו לו החרם:

אסף אלהים את חרפתי בימי ירבעם. שניגף אביה:

יוסף ה' לי בן אחר אחר למחלוקת דאמר רבי פנחס מתפלת רחל לא חלק יהודה ובנימין עם עשרת השבטים:

אחר שעשה מעשה אחר. זה ירבעם שעבד לאל אחר:

רבנן אמרי ק' פעמים דכתיב והחליף את משכורתי י' מונים ואין מנין פחות מי':

נתרת כתיב. מנהון קווסרן חולות קווסר כדקציר ורמי בערסיה קצירי ומריעי:

ר' תנחומא אומר ברודים שטף של גשמים. לשון ברד גשמים:

ר' יוחנן אמר בכירי' של לבן ר"ל אמר לקישייא דלבן. ר"י דורש העטופים כמו ועמקים יעטפו בר. ריש לקיש דרש כמו בהתעטף עלי נפשי וכמו כי רוח מלפני יעטוף ומתרגמינן משלהי ולאי כלומר אותן שהיו יגעין ועייפין ולא היה כחן יפה לקבל הריון מהרה כמו הבריאות:

רבי תנחומא. מאה ותרתין ריבוא ושבעת אלפין ומאה עאנים הוו ליה ליעקב מאד מאד דורש כפלים בדגלים:

ויפרוץ האיש נפרצה לו פרצה מעין העולם הבא ק"כ ריבוא צאן היה לו ליעקב אבינו ומפרש בתנחומא נאמר במצרים וירב העם ויעצמו מאד והיו ס' ריבוא וכאן כתיב מאד מאד ב' פעמים לומר שהיו ק"כ: