תבא מארה לאדם הנהנה מן ההקדש. כך תבא מארה לרשעים שנהנין מישראל שהם קדש:

סוף נתבקרת פנקסו. לאל הנראה אליך בברחך. כלומר שלם נדרך:

אם נזדמנו אחריך דברים שאינן מהוגנים יד לפה שתיק:

חד ידע תרין לא ידעין. שאם אתה מהפך בהם סוף שאתה מגלה לכל:

סימוניא. מקום:

רקקה דם. היבמה ולא ירקה רוק מהו ולא היה יודע מה להשיב ועל כולם השיבו אין:

ולא לפסוק. בפיך שום דבר שלא לקיימו:

אם זמות לנדור יד לפה:

מה ידך סמוך לפיך כך יהא נדרך סמוך לפיך. לשלמו מיד:

כך יהא נדרך קודם לפיך. תפריש ואח"כ תנדור כדי שלא תתאחר:

כך אמר ליה הקב"ה עשית כבן אדם האומר לחבירו מפני מה לא קיימת נדרך והוא אומר לו בשעת עקתי נדרי בשעת רווחי שבקי העברתו את הנדר ולא קיימתיו:

מהולתך חרשה אקיש עלה. אם נפה שלך חרשת הקיש עליה ותשמיע קולה לנפות בה קמח כמו יעקב שתק ושכח לשלם נדרו ואמר ליה הקב"ה קום עלה בית אל שכחת לשלם נדרך מפני עשו אחיך מה אחיך נודר וכו':

אין אנו בקיאין בדקדוקי ע"ז כיעקב אבינו. דכתיב ויטמון אותם את כל אלהי הנכר את כל דורש אפילו כסות:

פלאטנוס. פלטיא:

שמריי. שומרני:

קוקולתא. אשפה:

דין בעי מנסבא. מאחר שהוא יודע שע"ז שם ודאי יקחנה ונתייעצו עליו להרגו לר' ישמעאל וקם וברח בלילה וכו' בע"ז בגמ' ירושלמית:

והיכן נתכנסו חד ויסעו ויהי חתת אלהים שנייה בימי יהונתן ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים ג' בימי יהושע:

והיכן נתכנסו לחצור הדא הוא דכתיב רק כל הערים העומדות וגו' זולתי חצור לבדה שרף יהושע. לפי שנתכנסו לשם:

הרטיב מצות ומעשים טובים. כלומר וכו':

(לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר אמר ר' יהודה לכן נקרא לוז שאילן לוז היה עומד על פתחה של עיר ר' אליעזר אמר לוז היה על פתחה של מערה והיה הלוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה וכו':

עביד לה אפטרה. בסוף הדרשה:) [ע"כ שייך לפ' ס"ט]:

אלון אחר. אליו פלטיא בלשון יון: