אמור לחכמה אחותי את - שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך אי נמי מסיפא דקרא ומודע לבינה תקרא שתהא ידוע לך:

כחצים ביד גבור - שנלחם בהם עם אויביו:

כן בני הנעורים - תלמידיו של אדם הקרויין בניו כמו שאמר יחזקיהו (ד"ה ב כט) בני עתה אל תשלו ואומר הנה אנכי והילדים אשר נתן לי וגו' (ישעיהו ח׳:י״ח):

אשר מלא את אשפתו מהם - משום דדמינהו לחצים נקט לשון מילוי אשפה:

את אויבים בשער - סיפא דאשרי הגבר הוא:

נעשו אויבים - מתוך שמקשים זה לזה ואין זה מקבל דברי זה:

את והב בסופה - הכי דריש לה ספר מלחמות מלחמה שעל ידי ספר אהבה יש בסופה:

ושמתם את דברי אלה סם תם - שלם שאינו חסר שום הצלה:

מה שהנאתך - כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפי' דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה:

נומי - צמחים בורפיליו"ש (בורבולי"ש: אבעבועות, כיבים) בלע"ז:

אם תטיב - לקח טוב:

שאת - תתנשא על יצרך:

משאו ומתנו - של יצר הרע באדם להחטיאו:

ואם אתה רוצה - עסוק בתורה ואתה מושל בו:

כל היום - קרא יתירא הוא ללמדנו שכל שעות היום רעתו מתחדשת:

מנוול זה - יצר הרע מתגרה בך:

מתפוצץ - שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:

אלא בתו בידו היא - בתמיה כלום יכול להרגיל לה אנשים להשיאה דאמר קרא ואת בנותיכם תנו לאנשים:

אמור לחכמה אחותי את - שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך אי נמי מסיפא דקרא ומודע לבינה תקרא שתהא ידוע לך:

ראה חיים - אומנות שתחיה בו עם אשה מקיש אומנות לאשה:

אם אשה - האמור כאן אשה ממש היא כשם שמצינו שחייב אדם להשיאו אשה כך חייב כו':

מאי בינייהו - מאי קא מוסיף ר' יהודה:

עיסקא - אם למדו סחורה לת"ק הרי למדו חיים לרבי יהודה דאתי לטעמא אומנות דוקא דכמה פעמים שאין לו במה לעשות סחורה ועומד ומלסטם:

דמיחייב אבא למיעבד לברא - כגון למולו ולפדותו והכי משמע מתני' כל מצות שהאב מצווה על מעשה הבן:

המוטלת על הבן - כגון כיבוד ומורא:

סיפק - יכול שאין מוחה בידו:

רשות אחרים - בעלה:

נתגרשה - מבעלה הרי היא כאחיה במצות כיבוד:

ודאי בהכאה אי אפשר - להקישה שאין הכאה כלפי מעלה:

וכן בדין - שיוקשו לכיבוד ומורא על הבן שהרי אף הן שותפין למקום בו:

שלשה שותפין הן - מפרש בברייתא במסכת נדה איש מזריע לובן שבו אשה מזרעת אודם שבו והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור: