Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 18b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. יש העדאה לצרורות כו'. בפרש"י ד"ה אלא מביא שני פירושים בבעיא דרבא: א) שמדובר בשינוי בצרורות; ב) שמדובר בצרורות רגילה. והקשה רש"י על הפירוש שמדובר בצרורות רגילה וז"ל כיון דמעיקרא הוי אורחיה ואפי' הכי ח"נ משלם מה לי חד זימנא מה לי מאה זימני עכ"ל. ונראה ליישב את קושיתו עפי"מ שכבר ביארנו בשיעורים¹ שמצויות שתי הלכות במועד: א) ע"י שנגח ג' פעמים הוברר שטבע השור והרגלו לנגח; ב) ג' פעמים נגיחה קובעת שם מועד בחפצא של המזיק ומהווה מחייב בפני עצמו של נזק שלם.
footnotes: ¹ עיין למעלה בשיעורים (דף ב:) תוס' ד"ה ומילתא אגב כו'.
ישנן כמה ראייות לשתי ההלכות האלו. הראייה הראשונה מדאיתא במס' יבמות (סד:) וז"ל נישואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג עכ"ל כלומר שאפילו אליבא דרבי שבשתי פעמים נקבעת חזקה אך לגבי שור המועד מודה שכדי שיתחייב נ"ש צריכים ג' פעמים (עיי"ש בתוס' ד"ה ושור המועד דף סה.). ביאור הדבר שרבי סובר שבשתי פעמים הוברר שטבע השור לנגוח ועכ"ז אחרי שתי נגיחות אכתי לא חלה חלות שם מועד בחפצא של השור, ולשם כך הצריכה התורה דוקא שלש נגיחות.
ראייה שניה עולה מפי' הר"ר עזריאל (תוס' לקמן כג ב ד"ה ולא ישמרנו) שכתב ז"ל דלאביי דדריש לא ישמרנו לנגיחה ד' לא משלם נ"ש עד יום ד' דלא ישמרנו הוי יום ד' דומיא דתמול שלשום אבל לרבא דלא כתיב נגיחה ד' אפילו נגח ד' בג' חייב עכ"ל. אליבא דהרר"ע לשיטת אביי אע"פ שטבע השור הוברר בג' נגיחות בג' ימים עכ"ז לא חל השם של מועד בחפצא עד שיגח ביום ד' ורק מיום ד' והלאה משלם נזק שלם.
ראייה שלישית מן המובא בריש פ' חזקת הבתים (ב"ב דף כח.) בשם הולכי אושא ששור המועד הוא המקור להלכה שחזקת ג' שנים מועלת בקרקעות. ולכאורה מצד הדין של בירור דמיון הגמרא קשה להבין. אמנם מצד הדין של קביעות חלות שם יתכן לומר שהולכי אושא דימו ג' נגיחות הקובעות את חלות השם מועד בחפצא של המזיק לג' שנים הקובעות את בעלות השדה בידי המוחזק.
לפי"ז י"ל שלפירוש השני שבסוגיא שמדובר בצרורות כי אורחייהו ג' פעמים בצרורות קובעת את חלות הדין של נזק שלם למרות שאין בהעדאה הזו תוספת בירור כי אף בפעם הראשונה דרכו של המזיק להתיז צרורות כי שלשת הפעמים קובעות את חלות השם דמועד וחיוב נזק שלם.
לפי הפירוש הראשון ברש"י המפרש שמדובר בצרורות משונה שתי ההלכות של העדאה תלויות הן זו בזו - דוקא בצרורות דקרן משונה ששלש הנגיחות מבררות את טבע של השור, אף מועילות הן לקבוע את חלות השם של מועד ואת החיוב של נ"ש. בצרורות דרגל לעומת זה ההעדאה אינה מבררת ולכן לא חלה גם כדי לקבוע שם מועד וחיוב של נ"ש. יוצא איפוא לפי הפירוש הראשון שהעדאה בצרורות שייכת רק בצרורות דקרן כי ג' הפעמים מבררות דרכו של המזיק ומשום כך חלות אף לחייבו נ"ש מדין מועד. ואף שלפי"ז יוצא שקרן צרורות מועד משלם נ"ש ואילו רגל צרורות משלם ח"נ אין זה חומרא מדינא בקרן יותר מרגל. ההבדל הוא בהיכי תמצי שדוקא קרן נתפס בהעדאה ולא רגל.