Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 45a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. אמר רב עמרם אמר ר' יצחק הכא בקידושי יעוד, ואליבא דר' יוסי בר' יהודה, דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו.
יוצא מהגמ' דלפי רבי יוסי ברבי יהודה דמעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, קידושי יעוד אינם נחשבים כמו דהאב קידש אותה ולכן אם נתאלמנה הוא שוב יכול למוכרה. ולכאורה צ"ע דהרי מבואר לעיל (יט.) דלומדים מהדין דרבי יוסי ברבי יהודה דהאב יכול לומר לבתו צאי וקבלי קידושיך, ועיין בשיעורים לעיל (יט. ד"ה אמר רבא אמר רב נחמן) דנחלקו הראשונים בגדר הדין דצאי וקבלי קידושיך. דהתוס' נקטו דהבת עושה את מעשה הקידושין והאב מחיל את דעת המקנה של המתקדשת. ולפי הרא"ש הבת היא השליח של האב, והראב"ד ביאר דהקידושין חלין מדין ערב. ולכאורה הבנת הסוגיא דידן תלויה בשיטות הנ"ל. דבשלמא לפי התוס' דיש מעשה קידושין לבת עצמה, שפיר מובן הגמ' בסוגיין דיעוד לפי רבי יוסי ברבי יהודה לא נחשב כאילו האב קידש אותה, ולכן הוא יכול למוכרה לאחר שנתאלמנה. אבל לפי הרא"ש דהקידושין חלין מדין שליחות דהאב ולפי הראב"ד דהקידושין חלין מדין ערב אזי בצאי וקבלי קידושיך הבת אינה עושה את עיקר מעשה הקידושין. וא"כ גם ביעוד לפי רבי יוסי ברבי יהודה האב ע"פ דין עושה את מעשה הקידושין. וא"כ קשה היאך הגמ' אומרת דהוא יכול למוכרה שוב אחרי יעוד, דלכאורה הויא מכירה לאחר אישות.
ונראה לבאר דאע"פ דלפי הרא"ש והראב"ד האב הוי בעל מעשה הקידושין בקידושי יעוד, אעפ"כ הוא יכול למוכרה לאחר שנתאלמנה. דהרי סוף כל סוף, היעוד עצמו בסוף שש נעשית בע"כ דהאב והדין דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר אישות חל רק היכא דהקידושין נעשית לגמרי בדעת האב.¹⁵⁴ ואילו כשהאב אמר לה צאי וקבלי קידושיך מכיון דבאמת האב לבדו הוי דעת המקנה דבעלים לקידושין נראה דהדין דאין מכירה לאחר אישות חל ואם נתאלמנה אין האב יכול למוכרה עוד הפעם.¹⁵⁵
footnotes: ¹⁵⁴ ויש להוסיף דבצאי וקבלי קידושיך אין כאן אלא חלות קידושין בלבד וא"כ הויא שפחות אחרי אישות פשוטה, משא"כ ביעוד דסוכ"ס חלות האישות חלה מדין יעוד דאמה עבריה והויא חלות אישות דתלויה בדין אמה שלה ואינה חלות אישות פשוטה דחלה לגמרי מדעת האב. וכ"ז אי מעות ראשונות לאו לקידושין ניתנו, דאילו לקידושין ניתנו המעות דקידושין מחילות חלות אישות פשוטה. ¹⁵⁵ צ"ע אליבא דהראב"ד דצאי וקבלי קידושיך חל מדין ערב מה זה שייך לקידושי יעוד שהבת עצמה עושה את מעשה הקידושין ולא חל מדין ערב. ועיין בזה בתוס' לעיל (יט. ד"ה אומר אדם) ובריטב"א שם (יט. ד"ה אלא דקשה קצת).
תוד"ה אלא לאו. בא"ד. וי"ל כיון דשידך היינו כמו שקידשה אביה וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה ומי מצי מזבין לה והא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות.
לכאורה צ"ב דהרי עיין בשיעורים לעיל (יט. בענין אמר רבא, אות א') דביארנו דלפי התוס' היכא דקטנה קיבלה קידושין בעצמה אין הקידושין חלין מדין שליחות אלא שיש לקטנה מעשה קידושין וצריך רק צירוף ריצוי האב. וביארנו דהריצוי הזה מהני אפי' לאחר זמן. וא"כ מאי שנא אם האב שידך לפני כן או רק נתרצה לאחר מעשה בתו, הרי סוף סוף היא עושה את מעשה הקידושין וראוי לומר דאין כאן חלות שפחות לאחר אישות.¹⁵⁶
footnotes: ¹⁵⁶ ובאמת עיין ברשב"א לעיל (מד: ד"ה הא) דחולק על התוס' ונקט דגם היכא דהאב שידך לפני קבלת הקידושין אעפ"כ הוא יכול למוכרה אח"כ.
וצ"ל דהתוס' נקטו דהדין דאין שפחות אחר אישות חל כל היכא דהיה דעת האב לקדש את בתו בשעת הקידושין, אפי' אם המעשה נעשה ע"י הבת. ורק היכא דנתרצה לאח"כ ויש צירוף בין הריצוי שלו למעשה שלה אמרינן דמכיון דהוא לא היה חלק של מעשה קידושין כלל בשעת קידושין דהוא יכול למוכרה אח"כ.