Reshimot Shiurim on Sanhedrin Daf 12a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רש"י ד"ה אין מעברין. וז"ל אין יושבין ב"ד קודם ר"ה ולומר תתעבר שנה זו בשני אדרים מפני שיש שכחה בדבר קודם שיגיע ומזלזלי בחמץ עכ"ל.
יש לעיין לפי מה שפרש"י דאין מעברין את השנה לפני ר"ה היינו שאין ב"ד יושבין לעיין לפני ר"ה ולומר דתתעבר שנה זו, א"כ מדוע אמרינן "דאם עיברוה אינה מעוברת", דלכאורה אף אם חישבו ועיינו לפני ר"ה האם יצטרכו לעבר את השנה, אח"כ בחדש אדר יכולים הם לעבר את השנה ולקבוע אדר שני, ומהי הכוונה דאם עיברוה אינה מעוברת. וי"ל דמוכח מכאן דמעשה החישוב האם לעבר את השנה או לא הוי חלק מגוף מעשה העיבור, וא"א לעבר את השנה אא"כ היה מעשה חישוב וחשבון לברר האם צריך לעבר את השנה. ואי לא נעשה מעשה החישוב כדין אזי אי אפשר לעבר את השנה. ולפיכך אם ישבו לעיין לפני ר"ה ונעשה החישוב שלא כדין א"א לעבר את השנה אח"כ עפ"י החישוב ההוא.
ועיין בתוס' לעיל (יא: ד"ה אין מעברין) דלכתחילה אין מחשבין האם לעבר את השנה בחו"ל, אבל אין זה מעכב במעשה העיבור, ובדיעבד העיבור חל אע"פ שהחישוב האם לעבר או לא נעשה בחו"ל. ונראה דרש"י חולק על התוס' בזה דס"ל דהחישוב הוי חלק מגוף מעשה העיבור ואם החישוב נעשה שלא כדין לא חל העיבור, ואי נעשה החישוב בחו"ל לא חל העיבור אפילו בדיעבד. ואליבא דתוס' צ"ל שהגמרא פוסלת רק את עצם מעשה העיבור אם הוא נעשה לפני ר"ה כי החישוב אינו חלק מעצם מעשה העיבור. ונראה דהתוס' ס"ל דעיבור השנה חל בשנה עצמה וא"א לעבר את השנה לפני ר"ה דעדיין לא הגיע השנה הראויה להתעבר, ורק אחרי שהשנה חלה אזי יתכן לעברה, ולהחיל עליה חלות שם שנה מעוברת.
ועיין ברמב"ם (פ"ד מהל' קדה"ח הי"ג) וז"ל יש לבית דין לחשב ולידע אי זו שנה תהיה מעוברת בכל עת שירצו אפילו כמה שנים, אבל אין אומרים שנה פלונית מעוברת אלא אחר ראש השנה וכו' אמרו לפני ראש השנה שנה זו שתכנס מעוברת אינה מעוברת באמירה זו. עכ"ל. ומבואר דהרמב"ם סובר דאין העיבור חל להבא (כשיטת התוס'), וצ"ע לרמב"ם מ"ש עיבור שנה מקידוש החודש דחל קידוש החודש להבא, וכדמבואר ברמב"ם (פ"ב מהל' קדה"ח ה"ט) וז"ל ראוהו ב"ד עצמן בסוף יום תשעה ועשרים אם עדיין לא יצא כוכב ליל שלושים ב"ד אומרים מקודש שעדיין יום הוא וכו' עכ"ל, ומבואר דהרמב"ם סובר דאפשר לב"ד לקדש ר"ח בערב ראש חדש ביום כ"ט ולקדש את היום הבא לר"ח, וצ"ע מ"ש קדה"ח דחל להבא מעיבור השנה דאינו חל להבא לפני ראש השנה, וצ"ע.
גמ'. גלויי לא מגלו.
ונראה דמבואר מהגמ' דהודאת העיבור לעם הוי חלק מגוף מעשה העיבור, וי"ל דהביאור בזה הוא דחלות העיבור נעשה ע"י בית דין הגדול מפני שדעתם הוי עפ"י דין דעת כלל ישראל, ובעינן שיהיה העיבור מקובל ומרוצה לכלל. (וכנתבאר לעיל בשיעורים דף י: )
גמ'. משנה לחברתה.
ופרש"י בד"ה משנה לחבירתה וז"ל אם שנה הבאה צריכה לעבר עכ"ל. וצ"ע מנא ידעינן בשנה הזו דהשנה הבאה תצטרך להתעבר, דאיך כבר נדע על ענין האביב והפירות של שנה הבאה. וע"כ צ"ל דמיירי לגבי חשבון, דתצטרך להתעבר מפני התקופה. וצ"ע דלשיטת רבנן אין מעברים מפני התקופה בלבד, וצ"ל דעפ"י חשבון ידעינן דהגיע זמן של שנה להתעבר עפ"י חשבון של מחזור השנים, וצ"ע בזה.
גמ'. אין מעברין וכו' שלש שנים זו אחר זו.
ופרש"י ד"ה ב"ד ישבו וז"ל לישנא אחרינא ולא ג' שנים זו אחר זו ת"ק נמי בהא קאסר שלא יעיינו בעיבור שלש שנים זו אחר זו בישיבה אחת ואפילו לעברן בזמנן עכ"ל. וצ"ע ביסוד דין זה, דמ"ש שאין מחשבין חשבון של ג' שנים בישיבה אחת מחשבון של ב' שנים, וצ"ע.