Reshimot Shiurim on Sukkah Daf 34a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבא שאול אומר ערבי שתים אחת ללולב ואחת למקדש. לכאורה אליבא דאבא שאול מצות לקיחת הערבה במקדש מהווה המשך למצות נטילת הלולב, שהרי לקיחת הערבה במקדש היא בפסוק של מצות הלולב. לפי"ז מסתבר שכל פסולי לולב בגבולין נוהגים בערבה במקדש. ברם לפי רבנן דפליגי עליו וסבירא להו דמצות ערבה במקדש הלכתא גמירי להו, אין טעם לומר שהפסולים של לולב יחולו בערבה שבמקדש. חלוק זה מפורש בתוס' (מג: ד"ה והביאו), עיין בדבריהם.
שם. בגמ' - ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק. יש לעיין מה יהיה דין ערבה שחלק מבדיה וענפיה יש בהם סימני הערבה וחלק הם בלי הסימנים - האם כל בדי הערבה כשרים למצוה או"ד רק הבדים עם הסימנים כשרים ושאר הענפים פסולים. בהדס להלכה דנים כל בד ובד בלחוד ואין הבדים הכשרים המשולשים מכשירים את שאר הבדים הבלתי משולשים אע"פ שאותו הדס יכול במציאות לכלול בדים עבותים ובדים שאינן עבותים, ברם בערבה צ"ע אם הדין כן.
יתכן לחלק בין ערבה להדס. שלשה סימני הערבה המובאים בגמרא אינם סתם דינים של הכשר ופסול אלא הלכות הן במין הערבה. מין הערבה זקוק לשלשת הסימנים האלו כדי שיקרא ערבה. אם חסרים הסימנים אין המין מין ערבה כלל. מאידך בנוגע להדס שאינו משולש, סוברים הרבה ראשונים שאין זה פסול במין, אלא שדין משולש בהדס הוא דין הכשר ופסול. ולפיכך מסתבר שבהדס דנים כל בד ובד בלחוד, (עיין ברא"ש בפירקין סי"ד ומה שמביא בשם הגאונים ובמיוחד בשם רב פלטיא גאון) משא"כ בערבה. אם הסימנים הם תנאי במין אז צריכים סימנים בכולו, אבל אם הסימנים הם תנאי בהכשר - ניתן לחלק בין בד לבד. ויוצא דבערבה שהסימנים קובעים את המין נקבע שם ערבה על כל הצמח ביחד ואין לחלק בין בד לבד, ברם בהדס שהסימנים קובעים את ההכשר למצוה ולא את המין יש לחלק בין בד לבד, דהבד עם הסימנים כשר והבד בלי הסימנים פסול.
ברם אביו של מו"ר שליט"א הגר"מ זצ"ל חילק אליבא דהרמב"ם בין הדס שעלי בדיו גדלו לכתחלה בלתי משולשים לבין הדס משולש בשעת גדולו ושעכשיו אינו משולש. דין הדס שאינו משולש מעת גדולו מביא הרמב"ם (פ"ז מלולב הל"ב) כשמגדיר את עצם מין ההדס. ודין הדס דנפלו עליו ואינו עוד משולש מביא בהלכות פסול ההדס (פ"ח שם הל"ה). מזה משמע שהדס בלתי משולש מעיקרא פסול משום שחסר עצם המין של הדס, משא"כ כשנפלו עליו שלרמב"ם הוי דין פסול וחסרון הכשר.
שם. בגמ' - בחילפא גילא. רש"י מפרש שהפגימות הכשרות הן הנוטות לצד אחד. אבל הרמב"ם כתב (פ"ז מלולב הל"ד) וז"ל ויש שם מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד כמו פי מגל קטן וזה כשר עכ"ל. לדעת הרמב"ם פגימות גדולות פוסלות, פגימות קטנות כשרות. אך לא נתבאר מה השעור של פגימות קטנות. ונראה שכדי לצאת ידי שיטת הרמב"ם בלי ספק חייבים לקחת ערבה שפיה חלק לגמרי כי דוקא כך יוצאין ידי שיטתו בלי ספק כלל.
שם. בגמ' - מה דתימא הואיל ואית ליה שם לווי וכו' מ"מ. נראה לבאר: סד"א שנוסף לג' הסימנים צריך הבד להקרא בשם ערבה, קמ"ל ששם הערבה אינו קובע ורק הסימנים בלבד קובעים את המין עבור המצוה.