רש"י ד"ה יש זיקה. ז"ל כלומר חומרת זיקה לשווי אחות זקוקתו כאחות אשתו ובמס' נדרים (דף עד.) פליגי בה איכא למ"ד זקוקתו כאשתו להפרת נדרים ולאסור קרובות ואיכא למ"ד אין זיקה ובפרקין דלעיל (דף יז:) איפליגו בה רב הונא ורב יהודה עכ"ל. רש"י השווה מחלוקת התנאים האם יבם מיפר נדרי זקוקתו עם המחלוקת האם יש זיקה ואם קרובות זקוקתו נאסרה. מאידך יעויין בתוס' (לקמן דף כט: ד"ה כגון) שחולק עליו וז"ל ולר"ע אפילו ביבם אחד קאמר דלא יפר אפילו עבד בה מאמר משום דאין חייבים עליה סקילה כנערה המאורסה ולא יתכן לפי"ז מה שפי' בקונטרס בריש פ"ב (יז:) דמאן דאמר אין זיקה אפילו בחד היינו ר"ע, דמצי סבר דיש זיקה ואפי' הכי לא יפר משום דאין חייבין עליה סקילה עכ"ל. לתוס' דין הפרת נדרים ענין בפני עצמו הוא, דאע"ג דיש זיקה, וחלה אישות דיבם בזקוקתו, ר"ע סובר דהאישות תיקה חלשה מדי לנדרים, משום דאי זינתה היבמה אינה מחויבת סקילה, ומשו"ה אין ליבם כח להפר נדריה. מאידך אליבא דרש"י המחלוקת בין ר"ע לבין החכמים היא האם יש זיקה, דפליגי אם יש ליבם חלות אישות ביבמתו או לא¹.

footnotes: ¹ בפשטות רש"י ותוס' פליגי במחלוקת שבין הה"א והמסקנא בגמרא נדרים (דף עד א - עה א) דהה"א פירש את המחלוקת בין ר"ע והרבנן דפליגי אם יש זיקה או לא כמו רש"י כאן. והמסקנא שם כתוס' דפליגי לענין הפרת נדרים בלבד ומשום דפטורה מסקילה עיי"ש. וע"ע בשיעורים לעיל (דף יז) בעניני זיקה.

והנה פשטות המחלוקת שבין ר"ע לבין התנאים האחרים בהפרת נדרים מחלוקת מדאורייתא. ורש"י ס"ל דפליגי האם יש זיקה או לא. ויוצא איפוא מרש"י דאי נקטינן דיש זיקה זיקה חלה מדאורייתא. וכבר הזכרנו שקיימת מחלוקת בין הראשונים אם זיקה חלה מדאורייתא או רק מדרבנן¹.

footnotes: ¹ עיין ברמב"ן (דף יח ב) ברשב"א (דף כז ב) בתו"י (דף ח א) ובגמרא לקמן (דף כו ב).

ויתכן נ"מ בין רש"י לבין תוס' בהפרת נדרים בשפחה חרופה, דלרש"י מכיון דחלה אישות בשפחה חרופה לכ"ע יכול בעלה להפר את נדריה. ואילו אליבא דהתוס' יתכן שדין הפרת הבעל בשפחה חרופה תלוי במחלוקת בין ר"ע וחכמים משום דבשפחה חרופה שזינתה ליכא עונש סקילה.

גמ'. אסור לבטל מצות יבמין. עיין בשיעורים לעיל (דף כד:) רש"י ד"ה אי.