Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 128
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
איסור עבה"ט. ועיין בספר הפלאה בתשובות שם שכתב בשם ספר חרידים שיש מצות עשה על הישראל שיתברך וכיון שהוא זר ועולה לדוכן אינו מתברך כדאמר לקמן עם שאחריו הכהנים וע' מ"ש ע"ז בשו"ת בית אפרים חלק א"ח ובחלק אה"ע ועיין בשו"ת נ"ב ח"א סי' ו' בפירוש דברי המג"א:
עור עבה"ט ועיין בפנים מאירות ח"ב סי' כ"ח שבמנעלים העשויים מבגד לבד הקשה אין זה יחף כיון שעשוי בענין מנעל שלנו שאינו מרגיש קושי הארץ ושהלך יחף ע"ש. ובמח"ב כ' שכ"כ בשו"ת זרע אמת ע"ש:
מים. עבה"ט ועיין לקמן סי' תקי"א בט"ז ומג"א ושם כתב הבה"ט מתשו' גור אריה ותשו' ח"צ סי' צ"ב ובבר"י סי' תקי"א בשם רבו בס' נחפה בכסף דבשבת יש להחמיר שלא לתת בשמים במים העומדים לרחיצה אך אם נתונים מע"ש מותר לרחוץ בהם ע"ש:
ידיהם ובש"ץ כתב שמפורש בהגהת ספרא דצניעותא וז"ל תנא לוי מאן דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדש' בקדמית' ע"ש ולכן נראה היכא דהסיח דעתו ודאי יש לו ליטול וכמ"ש הב"ח:
יעלה עיין בה"ט ומ"ש בהמתפלל י"ח אם אמרו עלה כו' עיין בדבר שמואל וגם בא"ר מגמגם בדין זה:
מברכין עבה"ט ובבר"י כתב בשם מהו' אריה יהודא ממודינא בתשו' כת"י שנהגו לו' כלפי היכל אשר קדשנו בקדושתו של אהדן והופכים פניהם ואומרים וצונו ע"ש:
מהשמאלית עבה"ט ועיין בשו"ת נ"ב סי' ה' בכהן שידיו מרתתות ואינו יכול להגביה ידיו לא ישא את כפיו שאפי' דיעבד שא"א מעכב נשיאת כפים ואפי' אם יעשה סמוכים שיהיה קשורים בכובע שבראשו ויכניס בהם ידיו שיהיו נשואות למעלה אפי' במקום שמנהג שלהם שישלשלו טליתיהם שאין חשש שיסתכלו בו כמבואר לקמן לא מהני נשיאות כפים ע"י סמיכ' כמו עמידה ע"י סמיכה: ועוד דילפי' מן וישא אהרן כו' משמע הוא נושא בידיו ובזה נושאים הסמוכים שבראש ע"ש:
בעמידה עבה"ט. וכן בפנים מאירות ח"ב סימן קפ"ו והנ"ב סי' ה' השיגו בזה על הש"י וע' בנ"ב שם דאפי' עמידה ע"י סמיכה לא מהני ע"ש:
מום עבה"ט. ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח מ"ש על דברי פר"ח אלו:
בעירו עבה"ט. ועיין בבכ"ש דף קט"ז שכתב על דברי המג"א סי' נ"ג בש"ץ שהמיר ושב הא כתב בשם הזוהר שיש ליזהר כבעל מום וכתבו התו' דף כ"ז דהמיר ושב הוא כבע"מ וכתב גם כן. שדברי הש"ס שם אישתמיטתיה להט"ז ע"ש ועיין בבאר יעקב מ"ש בענין זה:
תשובה עבה"ט. ועיין שו"ת נ"ב מ"ת סי' כ"א וכהן שנשא נכריות בנימוסיהם וחזר ופירש ממנה ועשה תשובה שקיבל ע"ד רבים שלא ישוב עוד לכסלה ויקבל על עצמו וידויים כפי שיסדר לו המורה כשר תיכף אחר הקבלה לדוכן ולכל דבר שבכהונה ע"ש:
אמו עבה"ט. ועיין בבגדי כהונה סי' ב' בש"ץ כהן והוא אבל ואין שם אלא הוא כיון שא"א לו לצאת מבה"כ יעלה וישא את כפיו:
בשמחת יו"ט. עבה"ט ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח שמנהג זה שאין נושאים כפיהם בחול מנהג קדום מאד במדינות אלו ושם מבואר הטעם מה שבא"י נושאים כפיהם בכל יום ע"ש:
מחל עבה"ט. ועיין במשנה למלך פ"ג מהלכות עבדים ובשיורי ברכה האריך בענין זה ומ"ש מדברי המג"א לקמן סי' ר"א. ע' לקמן סי' תנ"ז ס"ק י"א וביש"ש ב"ק פרק הפרה סי' ל"ה ובשו"ת בית אפרים חלק א"ח וחלק אה"ע: