Sha'arei Torat Bavel on Tamid Daf 31b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(לא רע"ב משנה) הרגל של ימין בשמאלו ובית עורו לחוץ.—לפי פי' המפרש כאן, שהוא כפירש"י בזבחים (כד ב) ויומא (מח ב), עניינו שתופס את הרגל כמו נגר, דהיינו מקום החתך של הרגל מן הגוף יהיה כנגד לבו, והראש השני שנחתכה ממנו הכרע יהיה כנגד הדרום (שהרי הוא הולך מצפון לדרום כנגד מערבו של מזבח), והמקום שממנו נפשט העור יהיה לצדדיו, דהיינו כנגד האולם והמזבח. ולפ"ז מה ששנינו ג"כ בדפנות "ובית עורן לחוץ" עניינו, שמקום הדופן הפנימי יהיה כנגד לבו, ומקום החיצון שנפשט ממנו העור לחוץ, דהיינו לדרום בעת שהוא הולך מצפון לדרום במערב המזבח; וכעין זה כתוב בפי' הראב"ד: "מקום החתך היה הופך לבין ב' אצילי ידיו ובית עורו לחוץ". אבל הרמב"ם בפיה"מ כאן כתב: "ובית עורו המקום שמפשיטין ממנו העור יהיה סמוך לראשי האצבעות"¹. וביאור דבריו לדעתנו הוא, שבתוך פס ידו ישים הצד התחתון של הרגל, שמשם נחתכה הכרע, והוא מכסה את החתך בפס ידו, וצד העליון של הרגל, שנחתכה מן הגוף, יתן לצד המזבח, וכשהוא הולך מצפון לדרום ומחזיק את הרגל בפס ידו וראשו השני לצד המזבח - יהיה המקום שנפשט העור ממנו חציו כנגד לבו וחציו לדרום; וכשמוליך את הדפנות - יהיה מקום הדופן הפנימי לצד המזבח, ומקום החיצון שנפשט ממנו העור יהיה כנגד האולם¹. ובפי' הרא"ש כאן כתב: "מקום הסמוך לעור הוא לצד חוץ כלפי מעלה ומקום החתך על פס ידו".
footnotes: ¹ ועי' רע"ב שכתב "והוא סמוך לראשי האצבעות", נראה שט"ס הוא, וצ"ל: יהיה (במקום "והוא"). ¹ וכעין זה פירש הרמב"ם זה ששנינו בזבחים (סד ב): "נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח", ודלא כפירש"י שם, וכמו שכתבנו שם (ע"ש).
(שם פירוש) ד"ה רגל של ימין וכו' דרך ניתוחו היה קרב וכו' וב' ידים וב' דפנות וכו'.—עי' יומא שם, שלפנינו הנוסח "וב' ידים החזה והגרה וב' דפנות והעוקץ והרגל", וכן יש להגיה במפרש כאן.
(שם) ואיכא למ"ד דרך עילויא דשומנא וכו' הראש והרגל וב' דפנות וכו'.—אולי כן היתה הגירסא לפני המפרש שם, וכן נראה בפי' ר"ח שם; אבל בפי' רש"י שם סדר אחר, ועי' שם שכתב "הכי גרסינן", ומבואר שלפניו היתה גירסא אחרת, ועי' בתוס' ישנים שם עוד נוסח אחר.