בני טבריא שעלו לשכר בית מעון כו'. — צ"ל: בני טבריא שעלו לשכר בבית מעון (פי' טבריא היא בעמק ובית מעון – בהר ע' סוטה פ"א ה"ח) כו' אבל מי שעולה מטבריא לשכור פועלין בבית מעון יכיל מימר לון כו' (וכעין זה בב"י ח"מ סימן של"א סעיף ה', אבל בריב"ש סימן תע"ה העתיק בני בית מעון משכימים ומעריבים בני מעון שבאו לשכור מטבריא נשכרין כבני טבריא אבל אדם מטבריא כו' ולפ"ז הוכרח לפרש בהפך ע"ש והיא גירסא חסירה ומשובשת ודברי הריב"ש מובאים בב"י שם סימן של"ב).

תניי ב"ד הוא שתהא השלמה של פועלין כו'. — צ"ל: שתהא השכמה של בעה"ב והערבה של פועלין ומ"ט תשת כו' יצא אדם לפעלו ערב שבת בין השכמה כו'.

היה עושה בידיו אבל לא ברגליו א"ר לא כתיב כו'. — צ"ל: היה עושה בידיו אבל לא ברגליו תני בידיו אוגד או ברגליו מסמיך אפי' על כתיפו טוען כו' ורגליו וגופו דייש מה דייש מיוחד שעושה בידיו ורגליו וגופו אף כל דבר שהוא עושה בידיו ורגליו וגופו יצא עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בגופו דייש מה דייש מיוחד כו' היין משיקפה ושמן משירד לעוקה (כ"ה במעשרות פ"ב ה"ו וע' תוספתא ב"מ פ"ח).

אוכל פועל יותר על שכרו ואית דמרין ר' יוחנן כו'. — צ"ל: אוכל פועל יותר על שכרו תני ר' חייא אוכל פועל אשכול ראשון אית תניי תני אשכול אחרון ר' יוחנן בשם ר' ינאי כו' (ע' מעשרות פ"ב ה"ז).

כל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות כו'. — צ"ל: כל שכיוצא בו לא בא לזיקת המעשרות (פי' שעדיין לא נגמר מלאכתו למעשר וכעין זה בתוספתא פ"ח כל שאינו כיוצא בו בא לעונת המעשרות) ואיסור אחר גרם לו (פי' כגון ששכרן לעשות בנטע רבעי) כו' קצץ עמו (פי' בה"ב עם הפועל שלא יאכל) ה"ז אינו אוכל וכל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות שכרו סתם אינו אוכל קצץ עמו (פי' שהפועל קצץ עם בה"ב שיאכל) ה"ז אוכל (פי' ומעשר משל בה"ב).

ע"מ שאין ליך עלי שאר כסות ועונה ה"ז מקודשת שאם מתי כו'. —צ"ל: ה"ז מקודשת ותנאו קיים שאם מתי לא תהא כו' בן תימא אומר כל דבר שאיפשר (פי' בלשון ירושלמי כמו "אי אפשר", ע' מ"ש בחגיגה פ"ג ה"א, עמ' 324) כו'.

[השלמות: וכפר עותני כו'. — בבלי גיטין ע"ו א' ותוספתא גיטין פ"ג, ואין שייכות למאמר זה כאן אלא שנשתרבב מתוספתא שם ע"ש.]