ר' יוסי בשם ר"ש תני ר' ישמעאל ב"ר יונה ר' זעירא כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר"ש בן לקיש תני ר' ישמעאל כן (פי' כמו דאיתא למעלה ראשית עריסותיכם) ר' יונה ר' זעירא רשב"ל בשם ר' ישמעאל (פי' ר' יונה חולק על ר' יוסי והכי מוכח למטה דף נ"ז רע"ב) א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' אחווה בר זעירא אמר אבא (פי' ר' זעירא) הוה אמר לה בשם ר' ישמעאל נאמר לחם בפסח כו' (כעין זה העתיק באו"ז ח"א סימן רי"ד אך יש שם השמטת סופר ע"ש).

מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו ד"ה מותר. — ע' מה שהגהתי בענין זה בתרומות פ"י ה"ב (עמ' 99).

ר' יוסי אמר לה סתם ר' יונה בשם ר' יוחנן כו'. — כעין זה יש בערלה פ"א ה"א (סמ"ך ד') ושבת סו"פ י"ב ויבמות פי"ג הי"ד (י"ד א') וענין כולם כמו שפירש ברא"פ כאן, ודלא כביאור שנות אליהו כאן שאינו כפי סגנון הירושלמי בכל מקום.

וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור. — צ"ל: עד שלא נעשה עיסה.

ר' יהושע דרומיה בעי עשה כו' וחזר ועשה ה' עסיות מה' מינין ועירבן (פי' לכל שש העיסות יחד) חטין שבו כו' (פי' שכל מין נתבטל עד שלא יעשה איסור אם הוא מבטל את החיטין מעיסה ראשונה שעשאה מחיטין בלבד) שני דברים רבין כו' (פי' פשיטא דכל המינין מעיסה ראשונה מצטרפין כדי לבטל כל מין מהעיסות האחרונות) לא צורכא דלא כו' וחזר ועשה ה' עיסיות מה' מינין (פי' כל עיסה ממין אחד בפני עצמו) ועירבן (פי' כולן עם הראשונות).

[השלמות: ר' יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר. — כ"ז מיותר.]

דא"ר זעירא עלי דרב בר דעתון דבנוי דר' חייה בר רבה כו'. — צ"ל: דא"ר זעירא עליה דרב (פי' דרב אמר בבבלי מנחות ס"ח א' דבזמן שבהמ"ק קיים עומר מתיר באכילת חדש ולא היום) בר דעתון דבנוי דר' חייא רבה (פי' כחזקיה דאמר למעלה בשעת הקרבן הקרבן מתיר וידוע דחזקיה הוא בנו של ר' חייא רבה) דהוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו ד"ת רב בר דעתיה דר' יוחנן (פי' דגם לר' יוחנן אין היום מתיר באכילה דבר תורה אלא לענין שאינו לוקה ורב אמר דבריו לענין אכילה).

ר' ירמיה בשם ר' חייא בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר כו'. — צ"ל: ר' ירמיה בשם ר' חייא בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן סוף היום מתיר א"ר הונא מתניתא דחזקיה כו' עד הביאכם את קרבן אלקיכם ועוד מן הדא דתנינן משחרב בהמ"ק התקין ר' יוחנן ב"ז שיהא יום הנף כולו אסור (פי' ומוכח שיום הנף מותר דבר תורה אלא שאסור מתקנת ריב"ז) א"ר יונה איתותבת קומי ר' ירמיה ואמר אין לא יסבור ר' חייא כריב"ז יסבור כר' יהודה דר"י אמר והוא מן התורה אסור.

ר' יונה אמר קודם להבאה ר' יוסי אמר קודם לקצירה כו'. — צ"ל: ר' יונה אמר קודם לקצירה ר' יוסי אמר קודם להבאה (כ"ה בבבלי מנחות ע' ב' וכן היה הנוסח לפני מהרש"ס בהקדמתו לירושלמי בחלק הג' והוכיח מכאן דר' יוסי בר פלוגתיה דר' יונה בירושלמי הוא עצמו ר' יוסי בר זבדא דבבלי שם) א"ר יונה הבאה מתרת הבאה (פי' להביא מנחות למזבח וכ"ש אכילת הדיוט) הקצירה מתרת לקצירה א"ר יוסי הבאה מתרת הבאה וקצירה לפום כן ר' יונה הוה בה (פי' שקיל וטרי בה ורבות כהנה בירושלמי) קצר לרבים ונטמא (פי' שקצר שעורים לעומר בלילה ונטמאו וצריכים לקצור שעורים אחרות לעומר) חזר היחיד לאיסורו (פי' דקצירה ראשונה התירה קצירה וכשנטמאו השעורים ואינן ראויות עוד לעומר שוב נאסרה קצירת יחיד עד שיקצרו שעורים אחרות לעומר) א"ר יונה מילתיה דכהנא מסייעא לי דכהנא אמר (ומה שבינתיים מיותר ואינו אלא הגהת חכם שכתב בצדו לתקן הגירסא כמו בבבלי והכניסוה הסופרים שלא במקומה ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב [עמ' 28]. רוב דברים אלו לקחתי מספר ניר עם הוספות ממני).

אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה בי"ד לא בתלוש כו'. — צ"ל: ואפי' במקום שנהגו לעשות מלאכה כו' מהוא שיביא העומר מהן אפשר לומר העומר הבא מתירן ואת אמר הכין (פי' שלא יביא העומר מהן).

א"ל לא תימר לי תרימו וכן תרימו חזר ואמר כו'. — צ"ל: א"ל מן הדא דכתיב (במדבר ט"ו כ') תרימו כן תרימו א"ל אף במעשר כתיב כן (בסוף פ' קרח) חזר ואמר כו'.

בשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקום אחר עליו לא בדא. — פי' דאז צריך להפריש תרומה גדולה מיניה וביה, שאין כאן תרומה ותרומת מעשר מן המעשר דכבר הפריש תרומת מעשר ממקום אחר.

ר' יונה בעי כמ"ד אינו כנכסיו כו'. — צ"ל: ר' יונה בעי קומי ר' זעירא כמ"ד אינו כנכסיו כו' אנא סבר כן הוי מעשר ראשון הואיל כו' הוי פליגא היא (פי' על רשב"ל דאמר לעיל מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה) מ"ד חייב אפי' תרומת מעשר שבו חייבת (פי' בתרומה גדולה) מ"ד פטור אפי' חולין שבו פטורין מ"ד חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחד (פי' שעשה כל מעשר ראשון זה שצריך להפריש ממנו תרומה גדולה לתרומת מעשר על מקום אחר) כגדיש שנדמע (פי' גדיש של טבל לתרומה ומעשר שנתערב בו תרומה שעשאו כולו תרומה למקום אחר הרי כולו תרומה לבד משיעור תרומה שנתערבה בו שאינו פוטר לאחר שכבר היה תרומה וה"נ אם עשה למעשר ראשון זה תרומת מעשר למקום אחר מה שעשה עשוי חוץ מתרומה גדולה שבו) כעיסה שנדמעה (פי' או שדינה כעיסה שנדמעה דפטורה מן החלה כדתנן בפרקין מ"ד וה"נ מעשר ראשון זה שיש בו תרומה גדולה פטור מתרומת מעשר ואינו יכול לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר) ר' יוחנן אמר כו' (וע' בספר ניר).

תני בשם ר' לעזר אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח מהו שחייבין כו'. —צ"ל: ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ואין חייבין על לחם שלו משום חדש (פי' דילפינן לחם לחם מפסח) מהו שיהיו חייבין על קלי שלו משום חדש א"ר יודן כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבין על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש את שאין חייבין על לחם שלו משום חדש אין חייבין על קלי שלו משום חדש (כעין זה למעלה ה"א דף נ"ז רע"ב וע' בניר) א"ר זעירא כתיב כו'.

שמואל בר אבא בעי אי זהו חדש וישן שבחלה. — צ"ל: שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז, עמ' 8) בעי אי זהו חדש וישן שבחלה (פי' שאין מפרישין חלה מחדש על הישן ומישן על החדש כבפ"ד מ"ד, ובעיא זו מילתא באפי נפשה היא ודלא כרא"פ).

אי זהו בינתיים העושה עיסה מן הטבל חלה חייבת כו'. — צ"ל: העושה עיסה מן הטבל מתניתא פליגא על תריהון (תוספתא תרומות פ"ג וירושלמי דמאי פ"ה ה"א) העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי חלה חייבת בתרומה תרומה חייבת בחלה מניין שחלה חייבת כו' חלה תרימו תרומה (במדבר ט"ו כ') כו' מן קושי. פתרין ההן קרייא (פי' מתוך הדוחק שאינו נמצא מקרא מפורש שצריך להפריש חלה מן התרומה סמכו לאותו מקרא עצמו שהביאו למעלה ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה) מאותה שכתוב בה ראשית (פי' היינו תרומה שם י"ח י"ב) תרימו חלה.

הקנובקאות חייבות כו'. — באו"ז ח"א סימן רי"ט העתיק ר' חנינא בן עגיל בשם חזקיה שקילטא (פי' הוא קנובקאות) שלא תאמר כו', ובפירוש ר' יצחק בן מלכי צדק "בן קילטא" וכתב "ובלשונינו קורין לככרות העשויין כטבעות בן קלטא".

ר' יוסי ר' יסא בשם חזקיה בשם ר' חייה בשם ר' הושעיא. — לפי נוסח זה עניינו שר' יסא אמר זה גם בשם ר' הושעיה (שא"א שר' חייה רבה יאמר בשם ר' הושעיה תלמידו וא"א ג"כ שר' חייה זה הוא ר' חייה בר אבא שכמה פעמים בירושלמי מובא סתם ר' חייה שהרי חזקיה אמר בשמו) אבל יותר נ"ל שט"ס יש כאן וצ"ל: ר' יוסי ר' יסא בשם חזקיה ר' יונה בשם ר' חייה (והוא ר' חייה בר אבא) בשם ר' הושעיה (וכעין זה בתרומות רפ"ב "ר' יוסי בשם חזקיה ר' יונה בשם ר' ינאי", וע' מ"ש בשקלים פ"ד ה"ה).

מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק חייב בחלה קמח קלי כו'. — צ"ל: מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק חייב בחלה ותני כן (ותוספתא פ"א) קמח קלי כו'.

[השלמות: דר"י אמר הוא גיזבר הוא אחר. — ע' מ"ש במעשרות פ"ה (עמ' 111).]

עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום לא תחרוש כו'. —בשבלי הלקט סימן קמ"א איתא מעשר עני במקום לא תחסום.