Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Eruvin Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ר עזרא קומי ר' מנא מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריות בזמן הזה. — פי' ר' עזרא מצא ברייתא דתני בה מבואר "עושין פסין לביריות בזמן הזה".
הוון בעי מימר ר"מ יודה לר' יודה ר' יודה לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"א אית כו'. — צ"ל: ר"מ יודה לר"י ר"י לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"מ אית ליה דיומדין פשוטין ואת אמר הכין אלא שאם הוסיף לדיומדין כדי פשוטין כשר (פי' שאף דסבר ר"מ שצריך לעשות גם פשוטין מ"מ הוא מודה לר"י שאם הוא רוצה יכול להאריך חצי אמה לכל דיומד בשני צדדיו ולא יצטרך לעשות פשוטין כל עיקר, אבל ר"י אינו מודה לר"מ שאם יש בין דיומד לדיומד י"ד אמה וכל דיומד ששה טפחים לכל צד ולא האריך בדיומדין אלא שהעמיד באמצען פשוטין של ששה ששה טפחים שאסור עד שיאריך בדיומדין עצמן) ר' אחא בשם ר' חיננא לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין שאם אתה עושה דיומדין ולא פשוטין (פי' לר"מ) אף הוא סבור לומר מחיצת שבת כך היא והוא הולך ועושה כן במקום אחר (פי' במקום שאין שם באר) מתוך שהוא עושה דיומדין ופשוטין זכור הוא א"ר מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה (כעין זה בחלה פ"ב ה"ו דף י"ח ע"ד; ור' יוסי היה רבו של ר' מנא, ע' יומא פ"ו ה"ז ושקלים פ"ז ה"ג וחגיגה סופ"ב) דא"ר יוסי ר' בון ורבנן בעון קומי ר' זעירא (כעין זה בכלאים פ"ד ה"ד דף כ"ט ע"ב) כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט א"ל עד עשר כסתום (פי' אם יש בין דיומד לדיומד עד עשר אמות הכל מודין שאין צריך פשוט) יותר מי"ד כבר הופלג (פי' ואף לר' יהודה צריך למעט החלל שבין הדיומדין) אלא כן אנן קיימין מעשר עד י"ד (פי' בזה נחלקו ר"מ ור' יהודה) אין תימר כו' (וע' למטה בעמוד זה, ונוסח שלפנינו נשתרבב מפ"א דף י"ט ע"ב ע"ש).
לא שניי בין כמ"ד שאם תיחלק בין כמ"ד שאם תיחקק מודד מבפנים כו'. — צ"ל: מודד בין מבפנים ובין מבחוץ.
כלום פיאה מצלת עד שתהא מוכחת מכל צדדיה. צ"ל: עד שתהא מוקפת מכל צדדיה (פי' שתקיף הפיאה מכל ארבע רוחות כדאיתא לעיל פ"א ה"ט וכאן אינן אלא שתי רוחות).
היו שתים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן. — פי' שהיו שני בורות סמוכים זה לזה והן צריכין לדיומדין ופשוטין אם הפשוט שבאמצע עולה לשני הבורות והוא כצורה זו.
רב חונא בשם רב אם עירבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן כו'. — צ"ל: אם עירבו דרך פתחים אין הגוי אוסר עליהן (פי' דמאחר שפתוחות זו לזו ועירבו יחד ה"ל כחצר אחת ויחיד במקום גוי אינו אוסר וכראב"י לקמן רפ"ו) דרך חלונות הגוי אוסר עליהן (פי' שעירוב דרך חלונות אין עושה אותן אחת מאחד שאינן פתוחות זו לזו וכעין פירוש ר"י בבבלי ע"ד א' תוד"ה מבוי ע"ש והסופר כאן השמיט שורה אחת).
מהו לטלטל בין הפסים נימר אם יש בין זה לזה ד' טפחים כו'. — צ"ל: אם יש בעוביין ד' ספחים כו' (פי' והבעייא היא בעובי הפסין ממש אם עובי הפסין דינן כלפנים או כלחוץ כדי לטלטל בין עובי פס זה לבין עובי פס שכנגדו).
א"ר יוסי תמן בהו דמפסיק לה ברם הכא באוכלת מאיליה. — צ"ל: תמן באוכלת מאיליה ברם הכא הוא מספיק לה (פי' שהוא שואב מים ומשקה אותה).
על דעתיה דר' יודה דיומדין אבל לא םשוטין. — פי' דהא דתנן "מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין" עניינו לר' יהודה שיאריך את הדיומדין שבצדדין אבל אם לא יאריך את הדיומדין אלא שיעמיד פשוטין בינתיים אין זה מתיר לר' יהודה כמבואר למעלה בראש העמוד.
רשב"א אומר באר שיש בה מדת סאתים אינו צריך להרחיק כו". — צ"ל: שיש בה מדת סאתים אינו מותר להרחיק ממנה אלא מלא דאשה ורובה של פדה בלבד (כ"ה בתוספתא פ"א).
[השלמות: אם היה דרך הרבים כו'. — צ"ל: ר' יהודה אומר אם היה כו' (וכן מוכח בגמרא וכן גירסת הבבלי).]
מחלפא שיטתיה דר' יהודה דת"ת וכן גשרים המפולשין כו'. — פי' אסיפא סמיך דתנן התם ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין.
כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יהודה כו'. — פי' מבוי שנפרץ מן הצד שמותר לרבנן עד עשר כדאיתא בפ"א ה"א דף י"ח סע"ג וכמה היא הפירצה לר' יהודה וע' בסוף הלכה זו.
מעתה אפי' לבארו אלא בור הרבים מימיו מצויין לכלות כו'. — צ"ל: מעתה אפי' באר היחיד (פי' לא יעשו פסים) בור מימיו מצויין לכלות באר אין מימיו מצויין לכלות (פי' ומה שעושין פסין לבור הרבים אע"פ שמימיו מצויין לכלות הטעם משום דיש לו קול והכל יודעין מתי כלו מימיו).
מתניתא אמרה כן עושין פסין לביראות ולא לבורות והא תנן אבל לבור היחיד כו'. — צ"ל: עושין פסין לביראות ולא לבורות ותני (פי' ואם תקשהדביראות לשון רבים משמע באר הרבים ובאר היחיד ולכן אייתי מה דתני בתוספתא פ"א) עושין פסין לבורות והא תנינן אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דר"ע (פי' וברייתא דתוספתא ע"כ אתיא כר"ע ומ"מ תני בה בורות בלשון רבים אע"פ שאין בור היחיד בכלל וה"נ בביראות אינן אלא בשל דבים) כו'.
קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בד"א כו'. — צ"ל: קרפף שיש בו יותר ממדת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות היו שנים בזה בית סאה ובזה בית סאה מוסיף ארבע אמות (פי' שדין בית סאתים כפחות מבית סאתים כדמוכח לעיל פ"א דף י"ט ע"ג ולקמן פ"י דף כ"ו ע"ב ומ"ש הק"ע כאן תמוה) ר' זעירא כו'.
קרפף שיש בו עד בית סאתים א"ר אבהו הואיל כו'. — ""ל: קרפף שיש בו יותר מבית סאתים (ע' בבלי ס"ז ב') א"ר אבהו הואיל כו' מרה"ר לתוכו חייב ר' שמואל ב"ר יצחק בעי מעתה מבוי שקורתו למעלה כו' מבוי שנפרץ כו' מרה"ר לתוכו חייב אלא לאסור אסור הא חיוב חטאת אין כאן עד שתהנה שיירה חצר שהיא פתוחה לקרפף כו'.
אם היה ארכה יותר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה והדא פליגא על ר' יונתן. — פי' דאמר לעיל (בעמוד זה) דשיעור סאתים למדו מחצר המשכן, וחצר המשכן עצמו היה ארכו כשנים ברוחבו.
והא תני כלאים ברובה ר' יוסי אומר כו'. — צ"ל: תני (ע' תוספתא פ"ב ובבלי כ"ג ב') ר' אליעזר אומר אם היה ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה. פיסקא. א"ר אלעאי שמעתי מר' אליעזר כו' ר' אבהו בשם ר' אלעזר במחזקת בית סאתים על בית כור היא מתניתא (פי' היא בית ששים כור ע' בבלי כ"ו א').