Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Gittin Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הדא פליגא על ר' יוחנן דרי"א אדם מבטל כו'. — צ"ל: לית הדא פליגא על רשב"ל דר' יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים ורשב"ל אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים (פי' והרי שנינו כאן דהבעל מבטל את הגט בפני שלוחו או בפני האשה בדברים וכעין זה הגהתי לעיל פ"ג ה"ה).
א"ל ההוא גיטא דיהבת לה א"ל יכילי לה כו'. — צ"ל: א"ל ההוא גיטא דיהבית לך היכן הוא א"ל יהבית לה מי מישתעי שרע (פי' נשמט וכעין זה הרבה בירושלמי) נפל מיניה א"ל לא אמרת לי יהבית לה א"ל יהבית לה ואמרת לי יהא לי בידך.
ביד כל אדם מצוי לגרש אין תעבדיניה כקדושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש. — צ"ל: ביד כל אדם רצונו לגרש (פי' דכשחפץ לגרש אשתו לא איכפת ליה מי שיהיה השליח) אין תעבדיניה כקדושין לא ביד כל אדם רצונו לקדש (והנוסח שלפנינו נשתרבב מלעיל פ"ג סוה"ה).
לית הדא פליגא על ריש לקיש כו'. — פי' דאע"פ שכבר אמרו לעיל ה"א "חומר הוא בעריות" דיינו להחמיר כשביטל בפני השליח או בפני האשה אבל לא שלא בפניהם.
ר' אושעיה בר אבא אמר לר' יודן נשייא. — צ"ל: ר' אושעיא רבה אמר לר' יודן נשייא (כי לא נמצא עוד בשום מקום ר' אושעיה בר אבא וגם ביוחסין וסה"ד לא הזכירוהו).
ר' אבון בר חייה בעי קומי רבי הגע עצמך שהביא אשה אחרת כו'. — צ"ל: ר' אבון בר חייה בעי קומי רבי אילא הגע עצמך כו'.
ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו מן שבויין כו'. — צ"ל: שלא יהא העבד מבריח עצמו מן רבו וימסור עצמו לשבויין א"ר זעירא מתניתא אמרה כן (תוספתא פ"ג) ורבו נותן את דמיו (פי' רבו ראשון ישלם דמי פדיונו להפודה אותו) לא אמר כו' שלא להוציא לוזה על בני חורין א"ר יוסי מתניתא אמרה כן (תוספתא שם) רשב"ג אומר כו' (ע' בספר הזכות לרמב"ן סימן נ').
[השלמות: סימא שתי עיניו כו'. — מכילתא פ' משפטים וב"ק פ"ח ה"ד [ו' ע"ב] וע' מ"ש שם (עמ' 477).]
אמרין מה דאמר ר' יהושע לשעבר דלא יהב לא יהב כו'. — צ"ל: מה דאמר ר' יהושע בן לוי בתחילה (פי' דזה שנתיאש ממנו צריך שיכתוב לו לכתחילה גט שיחרור) שמא לשעבר דלא יהב דילמא רשאי לשעבדו (פי' וכאן שמת הגר ואין מי שיכתוב לו גט שיחרור ה"ז בן חורין דכדיעבד הוא).
בא מחו"ל ע"מ לחזור כופין אותו למחר לחזור כו'. — צ"ל: בא לחו"ל ע"מ לחזור כו' ברח מחו"ל לארץ רשאי להחזירו (ע' בבלי מ"ה א' וכתובות ק"י ב' דלא סברי כן) ברח מארץ לחו"ל ר' יאשיה בשם ר' חייה רבה אמר מותר למוכרו שם ר' מרינוס כו' (ובתוספתא ע"ז פ"ד עבד שברח לחו"ל אין רבו רשאי למוכרו).
ניתני ואם התנה עמו מותר. — צ"ל: תני ואם התנה עמו (פי' דבשעה שקנה את העבד התנה עמו להיות הרשות בידו למוכרו לגוי ולחו"ל) מותר.
אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תקון העולם כו' רשב"ג כו'. — צ"ל: מפני תקון העולם דלא ליגרי שבויי ומייתי (כן העתיק רשב"א מ"ה א') ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קנטירונון (כגירסת פ"מ) תני גוי מוכר כו'.
בגוי שחזר לסורו הוה. — צ"ל: בגר שחזר לסורו הוה.