Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Nazir Chapter 1

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אם במתכוין ליזור אפי' אמר שאזכיר פת כו'. — צ"ל: אפי' אמר כשאזכיר פת כו'.

כך אם היה קורא בתורה והזכיר נזיר נזיק. — צ"ל: והזכיר נזיר נזיר.

[השלמות: אמר לו שמור ושמעת. —כעין זה להלן פ"ב ה"ד [נ"ב רע"א].]

שמעון בר בא בשם ר' יוחנן כשראה נזירין עוברין ואמר נווה מהו כו'. — צ"ל: כשראה נזירין עוברין ואמר אהא נווה לא אמר נווה (פי' אלא "אהא" בלבד ונשמט מן "ואמר" עד "אמר") מהו זה מלעיג עליהן כו'.

מה אנן קיימין אם בשאמר נווה הדא הוא קדמייתא כו'. — צ"ל: אם בשראה נזירין עוברין לפניו הדא היא קדמייתא אם בתפוס בשערו והתנינן הריני כזה ומר ריב"ח בתפוס בשערו והוא אמר הריני כזה (פי' וה"נ הוא צ"ל "אהא נווה כזה") אלא כי נן קיימין באומר אהא נווה כזה: נזיק נזיח פזיח ולמה לא תנינן פזיק א"ר יוחנן כו'.

א"ר נראין דברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק כו'. — צ"ל: נראין דברים (פי' הא דאמרינן לעיל דאומר פזיק אינו נזיר) במקומות אחרים אבל במקום שקורין לנזיר פזיק כך אנו אומרים נזיר פסיליס אינו נזיר (פי' בתמיה דודאי נזיר הוא).

הריני מסלסל ומכלכל כאומר לא אסלסל כו'. — צ"ל: הריני לא מסלסל ולא מכלכל כאומר לא אסלסל ולא אכלכל פחות משלשים אלא שלשים כו' יותר על שלשים אלא שלשים. הרי עלי ציפורין ר' מאיר כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).

דרבנין נעשה כמתנדב ציפורין לבה"ב מ"ט דר"מ נעשה כו'. — צ"ל: מ"ט דרבנין (פי' על דעת רשב"ל דלר' יוחנן טעמן משום דסברי כב"ה דלעיל דכינויי כינויין מותרין) נעשה כמתנדב ציפורין לבה"ב מ"ט דר"מ מאחר שנזיר טמא מביא עוף ה"ז נזיר מה נפיק מביניהון (פי' בין ר' יוחנן ורשב"ל) אמר הרי עלי אשם על דעתיה דרשב"ל על דעתיה דר"מ מאחר שנזיר טמא מביא אשם ה"ז נזיר על דעתון דרבנין מאחר שאין מתנדבין אשם לבה"ב ה"ז נזיר על דעתיה דר' יחנן בין לר"מ בין לרבנין אינו נזיר.

אם אמר בכולן נזיר כר' יהודה עד שיזכיר ווים כו'. — צ"ל: אם אמר בכולן (פי' הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה) נזיר כמניין כולן (פי' ארבע נזירות) כר' יהודה עד שיזכיר ווים (פי' שבאופן זה על כל אחד ואחד אמר "הריני נזיר" אבל אם אמר בלי ווים אין הנזירות חלה אלא על החרצנים בלבד) ברם כר"מ אפי' לא הזכיר ווים (פי' חייב כמניין כולן).

האומר הריני מיץ של ערלה לא אמר כלום כו'. —צ"ל: האומר הריני נזיר מיין של ערלה לא אמר כלום (כן העתיק רמב"ן במלחמות סופ"ג דשבועות ובחידושים המיוחסים לריטב"א על הלכות נדרים לרמב"ן פ"ב) חברייא אמרין מחלוקת ר"ש ורבנין דתנינן כו'.

וכאן בכולל אנן קיימין א"ר יודן כאן בנדרים כו'. — צ"ל: וכאן בפורט אנן קיימין (פי' שמפרש שיהא נזיר מיין של ערלה ובפורט כגון שאמר שבועה שלא אוכל נבלות וטרפות כו' ואכלן אפי' רבנן מודין שפטור מן השבועה ולכך אתייא דריב"ח אפי' כרבנן) ולמה האיש הזה נודר (פי' מאחר שאינו נעשה נזיר למה הזיר עצמו מיין של ערלה) אינו אלא כמזרז עצמו על האיסורין (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן) א"ר יודן כאן בנדרים כאן בשבועות (פי' ר' יודן חולק על ריב"ח וסובר להפך דאפי' לר"ש אם אמר "הריני נזיר מיין של ערלה" ה"ז נזיר משום דנזירות נדר הוא וחל על האיסורין כן פירש בחדושין המיוחסים לריטב"א שם).

מן הכא הכביד שערו רבי דמר ר' ירמיה כו'. — צ"ל: מאן תנא הכביד שערו (פי' דשיעור כובד שעד הוא י"ב חדש) דבי דמר ר' ירמיה כו'.

אר"ז בסתם חלוקין מה נן קיימין אם באומר מלא שערי כו'. — צ"ל: אם באומר מלא ראשי כל עמא מודיי שמגלח אחת לי"ב חדש אם באומר כמניין שערות ראשי כל עמא מודיי שמגלח אחת לשלשים יום אלא כי נן קיימין באומר כשער רבי אומר כאומר מלא ראשי ורבנין אמרין כאומר כמניין שערות ראשי ועוד מן הדא כו' (ומה שבינתיים מיותר ושייך למעלה כ"ש שם).

והא אמר שהוא מגלח אחד לי"ב חדש מנה ששה חדשים כו'. — צ"ל: הא רבי אמר שהוא מגלח אחת לי"ב חדש כו'.

מתניתא דר' יודה דתני בשם ר' יודה נזיר שמשון כו'. — צ"ל: מתניתא דלא כר' יודה דתני כו'.

כפי נזרו את שנזירותו חלה מפיו עליו. — צ"ל: מ"ט כפי נדרו (שכ"ה בבמדבר ו' כ"א, ומצאתי במ"ע הצפירה שנת תרמ"ד גליון ה' שבס"ת כ"י נמצא הנוסח "כפי נזרו").

ימים שהותרו שהתירן משה כו'. — צ"ל: ימים שהותרו שהתרו משה ובית דינו כו' (פי' שהתרה משה לישראל ואמר להם "לא יום אחד תאכלון וגו' עד חדש ימים", במדבר י"א י"ט־כ').

לפנינו הנוסח "הריני נזיר מלא הבית", אבל בערוך שם העתיק "הריני נזיר מלא חבית" ולדעתי היא הנוסחא הנכונה.

ואח"כ אגוזים ואח"כ פונדקרין. — בערוך ערך פונדק ב' העתיק בשם הירושלמי "פונדקין" והוא מין לוזין וכעין זה יש בגיטין פ"ז ה"ד "פונדקאות" ע"ש.

ר' מנא בעי למה לי כשמעון הצדיק אפי' כר"ש כו'. — ע' נדרים פ"א ה"א (עמ' 400) מה שתקנתי בענין זה.

Next →