Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Nazir Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל אם אמר הרי עלי במחבת וחזר ואמר במרחשת יצא אתא כו'. — צ"ל: אבל אם אמר הרי עלי במחבת וחזר ואמר במרחשת נדרתי (פי' שסבור היה שבמרחשת נדר) והביא במרחשת לא קדשה (פי' כב"ה שהקדש מעות אינו הקדש) אתא ר' חנינה כו' וחזר ואמר במחבת (פי' שבתחלה אמר שיביא איזה שירצה ולבסוף קבע להביא במחבת) או שחזר ואמר במרחשת ר' יודה כו' קובע אפי' בפה (פי' דמה שקובע בפיו אינו יכול לשנות אע"פ שקבע שלא בשעת הנדר ושלא בשעת הקרבת המנחה ואין דין זה כקינין דאיתא בבבלי כ"ו ב' שאינן מתפרשות אלא בשעת לקיחת בעלים או בשעת הקרבת הכהן) סברין מימר אפי' בימים טובים קובעין (פי' שמותר לקבוע זה בפיו לכתחילה ביו"ט מאחר שעיקר נדרו כבר היה לפני יו"ט דאל"כ אסור לכתחילה כמו ששנינו בביצה פ"ה מ"ב, עוד יש לפרש כאן באופן אחר דאף שאין מקריבין מנחת נדבה ביו"ט מ"מ מה שקבע בפיו ביו"ט אינו יכול לשנות ושלא תאמר שבחול דוקא הוא יכול לקבוע בפיו מפני שראוי הוא להיות מקריב בו מנחה וה"ל כשעת עשייה).
חזקיה אמר לשוגג בל"ת ולממיר בל"ת כו'. — צ"ל: לשוגג בל"ת ולמזיד בל"ת אבל אם בא לומר תמורת חולין ואמר תמורת עולה לא קדשה כו' (ובשאר הסוגיא צ"ל כגירסת ק"ע עד) על דעתיה דר' יוחנן ניחא עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין ע"ד דחזקיה ניחא עשה שוגג כמזיד מהו ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין (ונשמט מן "כמוקדשין" עד "כמוקדשין") במקדיש בכור כו' הקדיש בכור עולה למזבח (פי' שיקריב בכור זה לעולה) אפי' לדמים לא קדש הקדיש בעל מום עולה למזבח (פי' להקריב לבעל מום עצמו על המזבח לעולה) אפי' לדמים לא קדש (פי' כדין בעל מום שהקדיש לדמיו שקדוש לדמים. ושיסה אחרת בבבלי תמורה ה' ב' דהמקדיש בע"מ למזבח מה שעשה עשוי ופרש"י וקדשו לדמיהן. ועוד משמע לשיטת הירושלמי כאן דזה שמקדיש בע"מ עולה למזבח אינו לוקה מאחר שאינו קדוש והיא כשיטת אביי בבבלי שם ד' ב' דכל מידי דלא מהני לא לקי וכרשב"ל שם ז' א' ע"ש, אבל לשיטת הבבלי דקדוש לדמים לוקה. ואולי נוכל להשוות הבבלי לירושלמי ונאמר דודאי המקדיש בע"מ למזבח הוא כמקדישו לעולה ודינו שימכרנו ויביא בדמיו עולה אבל האומר הרי זה עולה לא אמר כלום כמו ששנינו בתמורה כ"ז ב') אלא במקדיש בעל מום עובר (פי' דכל זמן שמומו בו אם הקדישו למזבח עובר בל"ת) ומחוור הוא למכות (פי' בתמיה וכי מקדיש בע"מ עובר מתחייב מלקות מן התורה, וע' בהשגת הרמב"ן על ספר המצות להרמב"ם ל"ת ל"ה דמשמע שדעתו היא שלוקה על הקדש מום עובר למזבח).
חמתיה רבי אמר אנא ידע מה אנא אמר כדון כו'. — צ"ל: חמתיה לרבי אמר ליה אנא ידע מה את אמר כדון את אמר וידבר כו' (ע' בבלי תמורה ז' ב') וכתוב כן כו' (פי' היא שאלת התלמוד ודלא כק"ע ופ"מ).
או מאחר שהורע כוחו והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה נשמעינה מן הדא כו'. —צ"ל: והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה בעל חוב מהו שיהא צריך להדיר הנייה (ונשמט מן "הנייה" עד "הגייה") נשמעינה מן הדא (פי' מזה נשמע דין בע"ח אבל דין מתנה לא נפשט) כו' (כל הענין כגירסת ק"ע עד) עבדה לון פרה פרנון (פי' נכסי מלוג וכן משמע בכתובות פ"ז ה"ו).
[השלמות: פרה פרנון. פי' נכסי מלוג ואי אפשר לטורפן. שם אם בשגילגל בנזרו. — פי' שנהג בהיתר (פ"מ וק"ע). והנה בלשון הירושלמי "גילגל" הוא לשון מצטער כמו בכתובות פ"ז ה"א "מגלגלת עמו שלשים יום" ובנדרים פי"א ה"א "אדם מגלגל ברחיצה אין אדם מגלגל בכביסה" (ע' מ"ש במעשרות פ"ב עמ' 106) לכן נראה להגיה "אם בשזילזל" וכן בכל הסוגיא.]
שחמתית ונמצאת אגרון אפי' ביום לא עשה כלום. —צ"ל: אפי' בלילה מה שעשה עשוי (פי' דשניהם מין אחד וכ"ה בתרומות פ"ב ה"ד דף מ"א ע"ד כל מין חטין אחד כו').
דלא כן יתיבונין מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש שלא בטעות. — צ"ל: מן דבר שאינו קדוש שלא בטעות.
[השלמות: אם בשראה בהמה עוברת בשוק כו'. — פי' שראה בהמה של חבירו ולאחר זמן אמר הריני נזיר על בהמה זו והלך ללוקחה ומצא שנגנבה אפי' נזר עד שלא נגנבה הבהמה אינו נזיר משום שדעתו היתה עליה והיא אינה שלו.]
כיני מתניתא מי שנתקיימו דברים לשון הפוך הוא כו'. — צ"ל: מי שנתקיימו דבריו (פי' שמי שאמר "הריני נזיר שזה פלוני" היינו מפני שסבור הוא שאין זה פלוני שהוא אינו רוצה בנזירות, ואם היה יודע שזה פלוני לא היה אומר כן ומאחר שהיה מדמה שאינו פלוני לכן אמר אם לא יראה כדברי אהיה נזיר, והיינו ששנינו "אין נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו" ועניינו שנמצא להפך ממה שהיה סבור שאין זה פלוני ובאמת היה זה פלוני; אבל אם נלך אחר הלשון שהוציא מפיו הענין להפך שזה שנתקיימו דבריו שאמר הריני נזיר שזה פלוני ונמצא שהוא פלוני כמו שאמר ה"ז נזיר וזהו שאמרו כאן כיני מתניתא כו') לשון הפוך הוא ידעת מילה דא תהו קברת ברה (כעין זה בשבועות פ"ז ה"ו "אי ידעת תהו תיקבור ברה" ואשה שאומרת כן רצונה לומר שאינה יודעת מאומה מדבר כזה ולפיכך יאריך בנה ימים וה"נ רצונה היה שלא יהיה נזיר).
הדא היא דר"ש אומר אינו מביא קרבן עד שיהיה כו'. — צ"ל: עד שיהיה נזיר ודאי (פי' כגון שיאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה כו' וכעין זה לעיל פ"ב מ"ח) תני וכולן כו'.