Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' זריקן בשם ר' יוחנן אימי איתפלגון ר' יוחנן כו'. — צ"ל: ר' זריקן בשם ר' יהודה (וכן לעיל רפ"ט ר' זריקן בשם ר' יהודה) אמר איתפלגון כו' בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה הוי ר' יוחנן אמר דברי הכל ורשב"ל אמר במחלוקת מתני' מסייעא כו' מתני' מסייעא לר' יוחנן שמונה שרצים הצדן והחובל בהן חייב א"ר יוחנן בן נורי לפיכך אומר אני כו' ואת שאין להן עורות פטור ר' יוחנן בן נורי אומר כל השרצים יש להן עורות (והמלות "לפיכך אומר אני" שבינתיים מיותרות ונכפלו בטעות מלמעלה מברייתא דמסייעא לר' יוחנן).
[השלמות: ושאינה נשרית כו'. — פי' דכשהמים נשבעים במלח הרבה שוב אין ממסין עוד מלח.]
[השלמות: הכהנים נהגו בתרומה כר' ישמעאל. — ע' תוספתא עידיות פ"א.]
מה ביניהון מאוסה מ"ד נותן בין ביד בין בכלי מאוס כו'. — ע' מה שהגהתי וביארתי בזה במע"ש פ"ב ה"א (עמ' 114).
הדא אורדענה סכנה. — כתב במוסף הערוך ערך ארדענא שהיא מין מחלה המכונה ביונית ורומית צפרדע שתרגומו ארדענא והיא מורסא שגדלה תחת הלשון בין הוורידים.
נותן עליה חמץ בפסח. — בפירוש ר"ח ע"ז כ"ח א' העתיק בשם הירושלמי נותן עליה רומץ בשבת (ופי' רומץ אפר).
[השלמות: ההן בלעה. — פי' עצם בגרון.]
ההן ציפורנה סכנה. — צ"ל: ציפדונה, וכ"ה למטה וכן בע"ז פ"ב ה"ב ובבלי יומא פ"ד א' ושם מבואר סימניה דמתחלת בפה וגומרת בבני מעיין ורמי מידי בי ככי ומייתא דמא מבי דרי והיא המחלה המכונה בל"א "Skarbut" ובלשון מדינתנו "цынга".
ריב"ל ה"ל קולוס הורון ליה ר' חנינא כו'. —ע' בבלי יומא מ"ט א'.
ר' יונה ה"ל צמרמורין. — פי' היא מחלת האבן שבשלפוחית של שתן ע' מ"ש במגילה פ"א רהי"ג.
[השלמות: דדורי. — אולי הוא ארודא צלמא שבשקלים פ"ב ה"ו (מ"ז ע"א). ובמקום "יכרותה" (ד"ו וד"ח: זכרותה) צ"ל "יברוחה", והן דודאים והיו שולקין אותן ושותין את מימיהן לרפואה.]
א"ר חונא מתניתא אמרה כן שאין מתרפין מג"ע ותני כן לפיכך הותר מכלל שבת כו'. — צ"ל: שאין מתרפין מגילוי עריות דתני הותר מכלל שבת כו' (וכ"ה בע"ז פ"ב ה"ב).
לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני אלא אפי' חמוס את פלוני. — הרמב"ן בחדושי כתובות י"ט א' הביא ברייתא חיצונית שלשה דברים אין עומדין בפני פקוח נפש ר' מאיר אומר אפי' הגזל ע"כ וטעמו של ר"מ מפני שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו (ע' סנהדרין פ"ח ה"ח) ומצאנו ברייתא זו במדרש ג' וד' (באוצר מדרשים שיצא לאור ע"י רש"א ווערטהיימער ירושלים תרע"ג) אלא דשם הנוסח "ר' יהודה" במקום "ר' מאיר".
תני גוי בישראל אסור ישראל בגוי מותר. — צ"ל: גוי בגוי גוי בישראל חייב ישראל בגוי פטור (כ"ה בע"ז פ"ב ה"ב וכן בתוספתא שם פ"ט ולענין שפיכת דמים היא שנויה שם).