Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא ר"מ כמשנה הראשונה (פי' דהוי סברי ב"ה כל זמן שבני אדם חורשין כו') ור"ש כמשנה אחרונה (פי' דסברי ב"ה בשדה לבן עד הפסח).
אלא ר"מ שנייה מחלוקת ור"ש שנייה כד"ה כו'. — צ"ל: אלא ר"ש שנייה מחלוקת (פי' שהיא מחלוקת ב"ש וב"ה דלב"ש חורשין כל זמן שהיא יפה לפרי וב"ה נתנו זמן קבוע ור"ש סבר כב"ה) ור"מ שנייה כד"ה (פי' שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה אלא שלד"ה חורשין כל זמן שהוא יפה לפרי) הוי מאן תנא עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית ר"ש ברם כר"מ ד"ה כל זמן שהוא יפה לפרי לא סוף דבר כו'.
הוינן סברין מימר דר"ש כר' יהושע בקירסום. גירסת הגר"א "דר"ש כרבנן בקירסום" ולפ"ז יש לפרש מ"ש ר"ש כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן היינו קירסום וזירוד.
[השלמות: מתניתא דרבי כו'. — צ"ל: מתניתא דרבי מאיר (פי' שסתמא כר"מ) ברם כרבנן אפי' בשביעית מותר דתני מזהמין ומתליעין בשביעית (כעין זה בבלי ע"ז נ' ב').]
מתיבין להונא בר חייא והתני צובר את גורנו לתוכו כו'. — צ"ל: מתיבין להונא בר חייא ויצבור את גרנו לתוכו ונמצא מעשר מן החדש על החדש ומן הישן על הישן א"ר יוסי קיימא חונא בר חייא ר' יונה כו' מעשר אחד את מעשר בשנה אחת ואין את מעשר שני מעשרות בשנה אחת (פי' ואם יצבור גורנו ויעשר בבת אחת מן החדש ומן הישן הרי הן שני מעשרות בשנה אחת התיבון הרי פול המצרי הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת (פי' דתני בתוספתא פ"ב נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני ומעשר שני) א"ר זעירא כתיב שש שנים כו' בשיתא לית נן יכלין קיימין ואת אמרת בשבעה (פי' שאם הולכין אחר שליש לא יהיו בשש שנים אפי' שש אסיפות דהא מה שזורע בשנה ראשונה מביא שליש בשנייה והרי מזריעת חמש שנים ה' אסיפות ומה שזורע בשנה ששית מביא שליש בשביעית ואם אין הולכין אחר השרשה היא שייכה לשנה שביעית ואין כאן אלא חמש אסיפות ולא שבע אסיפות) אלא כיני שש זרעים ושש אסיפין לא ששה זרעין וחמש אסיפין התיבון הרי פול המצרי שזרע לזרע הרי ששה זרעים וחמשה אסיפין (פי' שהולכין בו אחר שליש ואין דרכו להביא שליש אלא אחר רה"ש) דתני כו' (מהגר"א ובתוספת תיקון ובאור).
וקסמה בידיה. — כעין זה יש בנדה פ"א ה"ד [מ"ט א'] וענין זה מלשון קסמים וכפירוש רא"פ.
אא"כ מנע ממנו שלש מורביות. — פי' מורביות הן שורות שהיה דרכן ללקט (וכדתנן לקמן פ"ג מ"ד עד שיהא בו ג' מורביות) וכן מוכח במעשרות פ"ד ה"ה דשם איתא כיון שלקט ממנו ב' ג' מודיות (היינו מורביות דהכא) באה במחשבת ירק (וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"א ה"י ממע"ש).
זרעו לזרע לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין כו' זרעו מותר ירקו מהו תני ר' חייה כו'. —צ"ל: זרעו לירק לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו מותר זרעו לזרע לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו ובין ירקו אסור זרעו לזרע ולירק לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית זרעו אסור ירקו מותר, זרעו לזרע לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו ובין ירקו מותר, זרעו לירק לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו ובין ירקו אסור, זרעו לזרע ולירק לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית פשיטא זרעו מותר ירקו מהו תני ר' חייא אסור תני ר"ח ב"ש מותר א"ר סימון בר זבדא קומי ר' יוסי ואפי' כמ"ד מותר לא יאכיל את בהמתו ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו ולא יהא לוקט על אומן (פי' כל הערוגה בבת אחת אלא מעט מעט) כהדא חד בר נש עאיל טעין עשר מיסרין (פי' אגודות) דלובי מעשר לר' ירמיה א"ל לא תיעבד כן אלא צורכה דלפסה ואפי' כמ"ד אסור היה לוקט (פי' זרע) ונמצא בתוכו ירק מותר א"ר יוסי בר"ב אם נעקרה הנימה מותר (פי' נימה היא הזרע¹ ואם אינו מלקט אלא הזרע בלבד ניכר שהוא לזרע ומותר ללקוט אפי' הרבה בבת אחת. וכאן נגמרה הלכה זו כולה, ואח"כ מתחלת הלכה ט'. ותיקונים אלה לקחתי מעט מהגהות הגר"א שבספר שערי ירושלמי אבל החלפתי והפכתי רוב הדברים מפני שלפי מ"ש בהגהות שם אינו מובן זה שאמרו "היה לוקט ונמצא בתוכו ירק מותר" שהרי לדברי האוסר בין זרעו ובין ירקו אסור).
footnotes: ¹ ולנוסח שלפנינו "אם נעקרה הגומא" עניינו שעקר כל השרש מהסוף שהוא עב ונעשה מקומו גומא (וכעין זה בכלאים פ"ג ה"ז אצל דילועין מהו לזרוע בין הגומות) ומאחר שעקר כל השרש ניכר שאינו אלא לזרע דלירק היה מניח את השרש שיוציא עלין חדשים, וע' מ"ש במעשרות פ"א ה"א.